רקע
מדובר בהריון לא תקין, שהוא למעשה גידול שפיר בחלל הרחם. הריון זה נוצר מהפרייה לא תקינה של ביצית - במקום התפתחות תקינה של השליה מתפתחת מסה של מבנים ציסטיים. השכיחות עומדת על 1:1000 הריונות. ישנם שני סוגים: הריון מולארי שלם - במצב זה, אין עובר אלא רק מסה ציסטית בחלל הרחם; הריון מולארי חלקי - במצב זה, מתפתח עובר לא תקין עם מומים רבים, יחד עם שלייה ציסטית לא תקינה.
הסימפוטמים האופייניים הם: דימום, עליית לחץ דם, בחילות והקאות קשים, מעבר חומר דמוי אשכול ענבים מהנרתיק. בימים אלה, ההריון מתגלה מוקדם בשל בדיקות US מוקדמות. בבדיקה נראה כי הרחם לרוב מאוד מוגדל, יתכנו ציסטות גדולות בשחלות ואנמיה.
איך נוצר הריון מולארי?
במצב רגיל, הביצית מכילה 23 כרומוזומים, ויחד עם 23 הכרומוזומים מהאבא נוצר עובר תקי. הריון מולארי שלם נוצר מביצית ריקה, שהופרתה על ידי 2 זרעים ולכן מכילה 46 כרומוזומים שמקורם מהאבא. בהריון מולארי חלקי, הביצית מופרית על ידי שני זרעים אך נשארת גם עם הכרומוזומים שלה. לכן היא מכילה 69 כרומוזומים.
גורמי הסיכון
- גיל אמהי - נפוץ יותר מעל גיל 35 ותחת גיל 20
- הריון מולארי בעבר - מעלה את הסיכון ל-1:100 (במקום 1:1000 באוכלוסיה הכללית).
אבחנה
בדיקת US (אולטראסאונד) - קיים מראה אופייני לשני הסוגים, רמת BHCG - אשר לרוב מאוד גבוהה. ב-90% מהמקרים הרמה מעל 100,000.
טיפול
מדובר בהריון לא תקין שלא יכול להתפתח כראוי. הטיפול הראשוני כולל גרידת שאיבת של תוכן חלל הרחם. טיפול זה לרוב מספק, במצבי קיצון ומשיקולים נוספים כמו סיום תכנית הילודה או מחלה מפושטת, ניתן לשקול כריתת רחם.
יש להמשיך מעקב לאחר מכן הכולל: מעקב BHCG שבועי עד איפוס בשתי בדיקות עוקבות, לאחר מכן בדיקת BHCG אחת לחודש למשך חצי שנה. חשוב לבצעו במלואו, כיוון שזהו המדד העיקרי המצביע על שארית או חזרה של המצב ואף על האפשרות של התמרה סרטנית. לאורך כל תקופת המעקב יש להימנע מהריון על ידי שימוש באמצעי יעיל כמו גלולות למניעת הריון.
ישנם סיבוכים אפשריים לאחר הסרת ההיריון המולארי: תיתכן שארית קטנה שנשארה ברחם. מצב זה מתרחש ב-1 מתוך 5 נשים ושכיח יותר לאחר הריון מולארי שלם מאשר חלקי. לעיתים, השארית יכולה לחדור לשריר הרחם ולגרום לדימום משמעותי. במקרים נדירים, מתרחשת התמרה לגידול סרטני - כ-0.5% בחלקי וכ-16% בשלם. כמעט 100% מהמקרים ניתנים לריפוי מוחלט.
