מטופל יכול לפנות באופן ישיר לרופא המומחה שלו בתחום, ולשאול אם מתבצע בשלב זה מחקר קליני שעשוי להתאים לו.
בנוסף, באתר האינטרנט של משרד הבריאות, נמצא קישור מתמיד לאתר הרישום של ה-NIH ובו רשימה הכוללת את מרבית המחקרים המבוצעים בישראל שבהם מבוצעת התערבות (המידע כתוב באנגלית).
באתר הרישום של ה-NIH ניתן לברר האם מתבצע מחקר בנושא מסוים בכל מקום בעולם.

מחקר רפואי יכול להועיל או להוות סיכון מהסיבות הבאות כפי שמפורט בעיקרו בטופס ההסכמה. בנוסף לכך:

• על המשתתף במחקר להיות שותף פעיל בשמירה על בריאותו
• המשתתף נחשף לאפשרויות טיפוליות חדשות לפני שהן פתוחות לקהל הרחב
• המשתתף עוזר לאחרים על ידי תרומתו למדע הרפואה אולם כמו הטיפולים רפואיים, קיימים גם סיכונים בהשתתפות במחקר רפואי
• ייתכנו תופעות לוואי בלתי צפויות מראש, חלקן לא נעימות, קשות ואף מסכנות חיים
• ייתכן והטיפול לא יהיה יעיל עבור חלק ממשתתפי הניסוי. כמו־כן יתכן והמשתתף יקבל את תכשיר ההשוואה כך שלא ייחשף לתרופת המחקר
• ייתכן ויידרש זמן רב יותר במהלך הניסוי עד שהטיפול ישפיע, יותר מאשר בטיפול שגרתי שלא במסגרת המחקר ויתכן שידרשו ביקורים נוספים בבית החולים, יותר מאשר ביקורים שגרתיים לחולה שאינו משתתף במחקר, וייתכנו אף בדיקות דם ובדיקות נוספות שאינן נלקחות מחולה שאינו משתתף במחקר. יחד עם זאת, צוות המחקר יתאם עם המשתתפים את הביקורים במרכז הרפואי תוך תשומת לב מרבית לחולה עצמו ולצרכיו

ייתכן וייבחנו תופעות לוואי של טיפולים חדשניים לכל אורך הניסוי. החולה יקבל הסבר ועדכון מצוות המחקרים לגבי תופעות לוואי יוצאות דופן שהתגלו במהלך המחקר בישראל ובעולם

ההשתתפות במחקר רפואי היא על בסיס התנדבותי ותלויה בהחלטתך בלבד. אנשים משתתפים במחקר רפואי מסיבות שונות. סיבות שכיחות להשתתף במחקר רפואי כוללות:

• • תרומה למאמץ המדעי לקידום הרפואה ולמציאת פתרון לבעיות רפואיות שונות לחולים בעתיד
  • העדר טיפול מקובל ויעיל במטרה למצוא טיפול מיטבי לבעיה ממנה המטופל או אחרים סובלים

עזרה במציאת טיפולים נוספים לאלו הקיימים היום ,ובהמשך הפיכתם לטיפולים זמינים לכלל אוכלוסיית החולים, למשל: שיפור בפרוצדורות רפואיות, חיסונים, מציאת תרופות ו/או מכשור.

רק המטופל יכול להחליט אם להשתתף במחקר הרפואי. זכותו של המטופל להתייעץ בנושא זה עם כל אדם, הרופא המטפל  ובני משפחה.

על המטופל לחתום על טופס הסכמה מדעת לאחר שקיבל את כל המידע, הבין את תוכנו וכל שאלותיו נענו.

• על מנת לקבל את הטיפול היעיל ביותר והנכון על המטופל  למלא בדייקנות אחר הנחיות צוות המחקר

• על המטופל למסור מכתב לרופא המשפחה (במידה ונמסר לו)

• על המטופל  לעדכן כל גורם רפואי אחר שמטפל בו על השתתפותו במחקר. (למשל, רופא שיניים או במקרה של טיפול במרפאה או בי"ח)
  
  
  • זכותו של המשתתף לסרב להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותו בכל שלב, ואם החליט להפסיק את השתתפותו, לא יפגעו זכויותיו הרפואית עקב כך
  • תכנית הניסוי כוללת הוראות בדבר דרכי השמירה על פרטיות המשתתפים וסודיות המידע שנאסף
  • שם המטופל ופרטיו האישיים יישארו חסויים אולם לא בפני יוזם המחקר, ועדת הלסינקי, גוף המבקר ומשרד הבריאות
  • ניתן להפסיק השתתפות במחקר: 
    – אם המטופל חפץ בכך
    – אם הצוות הרפואי הגיע למסקנה שזה לטובתו
    – אם המטופל אינו ממלא אחר הוראות המחקר וצוות המחקר
    – אם המחקר הופסק
  • בכל שלב יעדכן צוות המחקר את המטופל לגבי מידע חדש הקשור במחקר
    
    
  • על המטופל לקבל מידע מפורט עד כמה שניתן על טיב המחקר ומשכו. ניתן לקבל פרטים על המחקר מצוות המחקר ומהחוקר האחראי למחקר

תשובות לשאלות המטופל נמצאות בטופס ההסכמה מדעת שאותו יקבל המטופל לקרוא לאחר שקרא וקיבל תשובות לכל שאלותיו  יחתום על טופס ההסכמה וזאת לפני תחילת המחקר, החוקר הראשי יחתום על טופס ההסכמה באותו מעמד הנושאים שעליהם ניתן לקבל מענה בטופס ההסכמה הם:
√ מה מטרת המחקר?
√ כמה משתתפים יוכללו במחקר?
√ מה הטיפול/ים שיקבל המטופל במחקר?
√ מה תדירות הביקורים במרכז המחקר?
√ מה תופעות הלוואי הצפויות במחקר?
√ מה התועלת הצפויה למטופל במחקר?
√ מה משך הזמן הצפוי למחקר?
√ האם המחקר יכלול אשפוז? בדיקות דם או בדיקות אחרות?
√ האם תוצאות המחקר יהיו זמינות למטופל?
√ מהם הטיפולים החלופיים, אם ישנם כאלה, למצבו?
√ האם ישלמו למטופל הוצאות נסיעה/חנייה בבית החולים?
√ מה כולל המעקב אחר המטופל במחקר?
√ כיצד ההשתתפות במחקר תשפיע על סדר היום של המטופל?
√ האם בזמן המחקר המטופל מוגבל בנטילת תרופות מסוימות? אוכל מסוים?
√ דרכי תקשורת -למי וכיצד יוכל המטופל לפנות בעת הצורך-מענה של 24 שעות 
√ האם הרופא המטפל של המטופל בקופת החולים יקבל מידע על המחקר?
√ האם המטופל יכול להפסיק את המחקר ומה יקרה אם יבקש להפסיק השתתפותו במחקר?

מחקרים רפואיים שהם ביוזמת חברות פרמצבטיות מסחריות הן במימון של החברות. ההתקשרות המסחרית היא חוזית ובאישור ועדת התקשרויות של משרד הבריאות.
המחקרים שהינם יוזמה של רופאים מדענים המימון מגיע ממקורות שונים,  קרנות מחקר תחרותיות, עמותות שלא למטרות רווח, אוניברסיטאות, חברות מסחריות, גופי מחקר בינלאומיים National Institutes of Health   ומימון ממשלתי.

ביטוח: בכל מקרה של השתתפות במחקר רפואי, המטופל מבוטח על ידי החברה יוזמת המחקר או המוסד הרפואי.

"רופא מורשה או רופא שיניים מורשה, המשמש חוקר אחראי לעריכת הניסוי הרפואי באתר הניסוי כמוגדר בפרוטוקול הניסוי"  ( עפ"י נוהל משה"ב 2006)

כל חוקר המעוניין לקבל אישור לביצוע מחקר רפואי בבני אדם נדרש:
• לעבור הכשרה  בניהול וביצוע מחקר קליני לפי נהלי ה־(GCP good clinical practice)
• להגיש הצעת מחקר וכל מסמכי המחקר הנוספים הנדרשים לאישור ועדת הלסינקי מוסדית

• ועדת הלסינקי המוסדית היא ועדה בלתי תלויה שהרכבה, דרכי מינויה ומניינה החוקי מוגדרים בתקנות בריאות העם.  תפקידה להבטיח את זכויותיהם, בטיחותם ורווחתם של המשתתפים המגויסים למחקר הרפואי, בין היתר, על ידי בחינה ואישור פרוטוקול הניסוי הרפואי וטופס ההסכמה מדעת.
  כמו־כן, תפקידה של הוועדה לנהל מעקב שוטף אחר מהלך הניסוי לרבות שינויים החלים בפרוטוקול ולפקח על הניסוי הרפואי.
  הוועדה פועלת על סמך נוהל לניסויים רפואיים בבני אדם, בהתאם לתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם, התשמ"א, 1980, על תוספותיהן ותיקוניהן 1999), ומיישמת את עקרונות הצהרת הלסינקי.
  הוועדה תאשר עריכת ניסוי רפואי אם שוכנעה להנחת דעתה כי מתקיימים התנאים הבאים ותנאים נוספים, לפי שיקול דעתה:

  • • היתרונות הצפויים למשתתף בניסוי ולחברה מצדיקים את הסיכון ואי הנוחות הכרוכים בניסוי
    • המידע הרפואי והמדעי הקיים מצדיק את עריכת הניסוי
    • הניסוי הרפואי מתוכנן בצורה מדעית המאפשרת מענה לשאלה הנבדקת ומתוארת בצורה ברורה, מפורטת ומדויקת בפרוטוקול הניסוי
    • הסיכון למשתתף בניסוי קטן ככל האפשר
    • המשתתפים בניסוי נבחרים בהתאמה לכללי ההכללה ואי ההכללה
    • טופס ההסכמה מדעת לניסוי כולל את כל המידע הנדרש
    • תוכנית הניסוי כוללת הוראות בדבר דרכי השמירה, פרטיות המשתתפים וסודיות המידע הנאסף

  אין באופי ההתקשרות המסחרית עם החוקר ועם המוסד הרפואי כדי לפגוע בביצוע הולם של הניסוי

נהלי עבודה ומתודולוגיה המיועדים להבטיח את שלומם וזכויותיהם של המשתתפים בניסוי, את איכות הניסוי ויעילותו.
ההליכים מגדירים סטנדרט לתכנון, לניהול, לביצוע, לתיעוד, לניטור, לבקרה, ולניתוח הנתונים ולמסירת מידע אודות הניסוי הרפואי.
כל המידע שנאסף מבטיח שהנתונים ותוצאות הניסוי מהימנים ומדויקים וששלומם, בטיחותם, זכויותיהם ושמירה על סודיות ופרטיות המשתתפים בניסוי נשמרה.
עקרונות הצהרת הלסינקי וה־GCP מפורטים בנוהל של ה־ International Committee for Harmonization: ICH E6 GCP Guidelines.
חוקר ראשי במרכז הרפואי ת"א הינו רק חוקר אשר עבר קורס GCP .
עד יולי 2013, עברו  כ-400 מרופאי וחוקרי המרכז הרפואי תל אביב  קורס ייעודי שמטרתו הסמכה בניהול מחקר תקין־GCP.
המרכז הרפואי ממשיך ומטפל בתהליך ההדרכה וההכשרה של הסגל העוסק במחקר, ומידי שנה כ־100 אנשי צוות נוספים מסיימים בהצלחה את הכשרתם לניהול מחקר תקין.
בשנת 2013 הוחל בקיום קורס ריענון יידע שמטרתו עדכון נהלים ותהליכי עבודה . במחזור הראשון עברו את הקורס כ 50 רופאים וחוקרים ותיקים מהסגל הבכיר של המרכז הרפואי.