היחידה לטיפול נמרץ בפג ובילוד (פגיה) מטפלת בפגים ובילודים שנולדו בבית החולים ”ליס”, וכן פגים וילודים המועברים מבתי החולים האחרים בארץ ובעולם, לטיפולים מיוחדים הניתנים ביחידה, כגון: ניתוחי כירורגית ילדים, נוירוכירורגיה ואורולוגית ילדים.
כ-10% מכל הילודים זקוקים לטיפול, מעבר לטיפול הרגיל בילוד. רובם של הילדים האלה - כ-7.5% הינם פגים, והשאר הם ילדים עם בעיות הקשורות למומים מולדים, מחלות הקשורות בתהליך הלידה וסיבות אחרות.
צוות רפואי
לכל הצוות
הטיפול ביחידה
היחידה מטפלת בפגים שנולדים החל משבוע 23 להריון, המתאפיינים בחוסר בשלות של מערכת הנשימה ולעיתים דורשים הנשמה מלאכותית המתבצעת באמצעות מכשור הנשמה מהמתקדמים בעולם, בחוסר בשלות של מערכת העיכול, הדורשת הזנה דרך הוריד והזנה הדרגתית דרך מערכת העיכול, תוך ניטור קפדני והדוק, בעזרת מכשור מתקדם, של מצבו של הפג.
פרט לטיפול בפגות מטפלים ביחידה במגוון מומים מולדים, בעיקר של מערכת הנשימה, העיכול, מערכת העצבים ומערכת השתן.
ביחידה 17 עמדות טיפול נמרץ ו- 6 עמדות טיפול ביניים, חדר בידוד עם לחץ אויר שלילי, אשר מונע כניסה של חיידקים ווירוסים מתוך חדר הבידוד לתוך היחידה לטיפול נמרץ. כמו כן ביחידה חדר מחלימים הכולל 17 מיטות ומיועד לפגים יציבים, אשר לומדים בשלב זה לאכול דרך הפה, והוריהם בשלב זה מתנסים בטיפול בתינוק לקראת השחרור הביתה.
בדיקות מעבדה שגרתיות ובדיקות הדמייה, כגון צילומים ואולטרה-סאונד, נעשים בתוך המחלקה, דבר המאפשר לבצע בדיקות אלה גם לפגים הקטנים והחולים ביותר, ללא צורך בהעברתם למחלקות אחרות בביה"ח.
עם גדילת והתייצבות הפגים, ניתן - בהדרגה - להפחית את מידת האינטנסיביות של הטיפול ע"י הצוות, ואנו מעבירים להורים בהדרגה את תפקיד הטיפול בילד. בשלבים של יציבות התינוק, אנו מעודדים את ההורים להשתמש ב"שיטת הקנגורו" - לפיה מוצא התינוק מתוך האינקובטור, מונח על החזה החשוף של האם או של האב, ומכוסה בשמיכה. הוכח כי שיטה זו איננה גורמת להפרעה במאזן חום הגוף של התינוק, ובמקביל גורמת להרגעה של התינוקות ומחזקת את הקשר בין ההורה לתינוק.
לאחר שחרור הפגים הקטנים מהיחידה, מתבצע מעקב אחר התפתחותם, במסגרת היחידה להתפתחות הילד, תוך התערבות שלנו במידת הצורך. הפג יוצא מוקדם מהרצוי מבית הגידול הטבעי שלו- הרחם. הבעייתיות בלידתו המוקדמת מתבטאת בחוסר בשלות של איברים שונים בגופו של התינוק המוביל לבעיות ולסיכונים.היחידה לטיפול נמרץ ביילוד, או בכינויה העממי הפגייה, נותנת מענה לכל אותם ילודים שנולדו בבית החולים "ליס" או שהועברו מבתי חולים אחרים לצורך טיפול מיוחד או נמרץ. צוות הפגייה כולל רופאים ואחיות מומחים בטיפול בפגים ותינוקות, צוות עזר הכולל פיזיותרפיסטית, עובדת סוציאלית, רנטגנאית ורופאים מייעצים ממגוון תחומים ברפואת ילדים. הדבר הבולט ביותר במראהו של הפג הוא גודלו. משקלו תלוי בשבוע ההריון שבו נולד. לפג עור דק עם שכבת שומן מעטה שדרכו ניתן לראות את כלי הדם, ולכן צבעו אדום. קל לראות את עצמותיו ולעתים נראים בעורו אזורים אדומים-כחלחלים שנגרמו מלחץ בלידה או מטיפולים שעבר במחלקה. עורו של הפג מכוסה לעתים בשיער רך, בעיקר בגב, בכתפיים, בזרועות ובמצח- שיער שנושר במשך הזמן. איבריו של הפג שלמים, אם כי בדרגת בשלות שונה. בפגים זכרים לעתים לא רואים אשכים בשק, ובבנות איבר המין נראה בולט, אך עם ההבשלה ייראו גם איברים אלו תקינים. התנהגותו של הפג שונה מזו של תינוק בשל שנולד במועד. לעתים הוא פחות ערני, וכאשר נוגעים בו הוא קופץ ורועד. הפג מרגיש ומודע לסביבתו ולכן חשובים המגע והליטוף שיקבל מהוריו. הפג רואה מטווח קצר ובעיקר צורות בצבעי שחור-לבן. הפג שומע ומכיר את קול הוריו עוד מהרחם, ולכן חשוב לדבר אליו גם בהיותו מחובר למכשירים, חוטים, צינורות הזנה ועוד. לפג שנולד עד גיל הריון של 34 שבועות אין תיאום בין רפלקס המציצה, הבליעה והנשימה, ולכן מקבלים את תזונתם דרך צינור המוכנס לקיבה (זונדה). לעתים, עד שמגיעים פגים קטנים ליכולת אכילה מלאה דרך הפה (או שעקב מחלות פגות אינם אוכלים דרך הפה) הם מקבלים את מזונם דרך הווריד. כאשר פג מגיע לגיל מתוקן של 34 שבועות מנסים להאכילו דרך הפה. בהתחלה ימצוץ הפג לאט, אך עם גדילתו תתחזק המציצה ותהיה יעילה יותר. תהליך זה הוא אטי ודורש סבלנות. חלב אם הוא המזון המתאים ביותר לתינוקות- בשלים ופגים. חלב של אם שתינוקה נולד טרם המועד, שונה בהרכבו מחלב אם לתינוק שנולד במועד. יתרונות חלב האם מרובים וכוללים הגנה חיסונית משופרת, הרכב תזונתי ייחודי וגירוי מיטבי של המעי, תוך מתן יתרון פסיכולוגי- התפתחותי לאם ולתינוקה. כמה ימים לפני השחרור הביתה, יקבלו ההורים הדרכה על ידי אחות ופיזיותרפיסטית בנושא הטיפול בפג בבית. כמו כן, קיימת אפשרות להשתתפות בקורס החייאת תינוקות ופגים. הקורס יקנה להורים מיומנויות בסיסיות לאבחון מצבים הדורשים התערבות, ולטיפול החייאתי ראשוני בתינוק בבית
במחלקה עומדת לרשות ההורים יועצצות הנקה מורשות ועובדת סוציאלית המעניקה תמיכה - הן רגשית ונפשית והן אל מול גופי הרווחה במקרה הצורך, והיא נעזרת גם בפסיכיאטרית של ילדים, בהתאם לצורך.הטיפול בפגייה
לידה של תינוק לפני השבוע ה-37 להריון מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כלידת פג. לידה של תינוק שמשקלו נמוך מ-2,500 גרם, נובעת מפגות, מעיכוב גדילה תוך רחמי או משניהם יחד. לאחר הלידה מתרחשים בגוף התינוק תהליכים פיזיולוגים מרובים, המתאימים אותו לחיים שבסביבה חוץ-רחמית. מעבר זה דורש שינוי, שעיקרו - סיום אספקת הדם האימהית דרך הטבור ומעבר למחזור דם עצמאי של התינוק, תוך נשימה עצמונית של התינוק ושחלוף גזים (חמצן ודו תחמוצת הפחמן) בריאותיו. בנוסף, מערכת העיכול של התינוק הופכת לעצמאית והוא תלוי ביכולות הספיגה, התפקוד הכלייתי ופינוי הפסולת מגופו כדי לנקות רעלים, לנטרל רעלנים שנוצרים בגוף ולשמור על תפקוד אימונולוגי המגן מפני זיהומים. גם מערכת הלב וכלי הדם והמערכת האנדוקרינית (האחראית על הפרשת ההורמונים בגוף) משתנות בהתאם כדי לאפשר תפקוד עצמוני. כדי להפחית את סכנת הזיהומים אין כניסת מבקרים לפגייה, פרט להורי הפג.