הקפאת ביציות מבחירה

עם הגיל מתרחשת ירידה בכמות הביציות ואיכותן והחל מגיל 35 חלה ירידה משמעותית בכמות הביציות ובאיכותן (ירידה ברזרבה השחלתית).
כלומר, גיל האישה הוא הגורם המשפיע על הפריון ולכן מומלץ לשמר פוריות בגיל צעיר. 

כל אישה מגיל 30 ושטרם מלאו לה 41.

הטיפול מתחיל בתחילת המחזור החודשי ונמשך בממוצע כשבועיים. במהלך תקופת הטיפול תדרשי להגיע לכ- 3 בדיקות אולטרה סאונד ודם, המבוצעות בשעות הבוקר.

הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות, מבוצעת עבור נשים צעירות ובריאות, במטרה לשאוב מספר גדול של ביציות המיועדות להקפאה. 
התהליך כולל:

1) גירוי שחלתי – באמצעות הזרקה עצמית של הורמונים המחקים את פעילות ההורמונים הטבעיים בגוף אשר גורמים לשחלות לגדל מספר ביציות בזמן קצר.  

2) מעקב אחרי הזקיקים המתפתחים בשחלות, בתוכן נמצאות הביציות.  המעקב מתבצע באמצעות בדיקות אולטרה סאונד ובדיקות דם.  

3) בשלב בו הזקיקים בשחלה מגיעים לגודל המתאים, ניתנת זריקה נוספת לצורך ביוץ מתוזמן.

4) שאיבת ביציות - מבוצעת  בדרך כלל תחת הרדמה כללית, בחדר ניתוח ביחידה להפריה חוץ גופית. לאחר התאוששות והשגחה קצרה, תשתחררי הביתה לפעילות סדירה.

5) מיד לאחר שאיבת הביציות הן מועברות למעבדה ושם מוקפאות בשיטה מתקדמת הנקראת ויטריפיקציה.

6) הביציות מועברות לאחסון בחנקן נוזלי עד שתחליטי להשתמש בהן במידת הצורך.

השחלות גדלות ואת יכולה להרגיש נפיחות, אי נוחות בטנית ואף כאבים קלים באזור הבטן התחתונה.
תופעות לוואי שכיחות נוספות כוללות: כאבי ראש, עייפות, שינויי מצב רוח, בחילות וסחרחורת.

מדובר בתהליך פולשני אולם שיעור הסיבוכים נדיר. תופעות לוואי שכיחות: התכווצויות, דימום וגינלי קל ונפיחות בטנית. 

כמו כן יתכן שתסבלי מתופעות לוואי של תהליך ההרדמה הכוללות בחילה וסחרחורת.

תסמונת גירוי יתר שחלתי כוללת תפיחות משמעותית של הבטן, כאבי בטן קשים, קוצר נשימה ונטייה להיווצרות של
קרישי דם בוורידים. הסיכון לתסמונת גירוי יתר שחלתי הוא נמוך במיוחד.
אנחנו נדאג להתאמה מיטבית של התרופות ומינונים על מנת למנוע גירוי יתר שחלתי.

במסגרת טיפולים לשימור פריון מסיבות שאינן רפואיות, נהלי משרד הבריאות מתירים לעבור עד 4 מחזורי טיפול
או עד להשגת 20 ביציות מוקפאות.

בעתיד, בזמן בו תבחרי להרות עד גיל 54 , על מנת לממש היריון תעברי את השלב השני של הליך הפריה חוץ גופית -
הביציות יופשרו והן יעברו תהליך הפריה בזרע של בן זוג או תורם, על מנת להשיג עוברים שיוחזרו לרחם.

הסיכויים המיטביים להשגת הריון מביציות שהוקפאו, הם בנשים עד גיל 35 . 
ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת תינוק חי.
הספרות המקצועית מצביעה על שיעור של 7% בהשגת היריון מביצית אחת.

 כן. אישה יכולה לבחור להקפיא עוברים, לאחר שהביציות שלה הופרו מזרע של בן זוג או מזרע של תורם. 
 חשוב להדגיש כי שימוש בזרע של בן זוג הופך את החזקה לעוברים לשני בני הזוג ובמקרה של סירוב מצדו בעתיד, 
 לא ניתן יהיה להשתמש בעוברים.

 מחקרים שנעשו בעולם, מצביעים על כך שהסיבה המרכזית לבחירתן של נשים בתהליך של הקפאת ביציות אלקטיבית (מתוכננת),
 היא העדר בן זוג ורובן הגדול מעדיפות שימור ביציות על פני הקפאת עוברים שיופרו ע"י תורם זרע.

 בחירתן נובעת מכך שהן רוצות את ההזדמנות להפוך לאימהות בתוך מערכת יחסים תומכת ארוכת טווח (Lockwood & Baldwin et al, 2015, Johnson, 2015) . 
על פי המחקרים, עדיין קיימת מחויבות למודל האידיאלי הקונבנציונלי של משפחה והריון באופן טבעי, 
עם בן זוג, היא הדרך הרצויה שבה הנשים מעוניינות להפוך לאימהות, בעוד שתרומת זרע הייתה הבחירה שדורגה כמוצא אחרון.
בבחירתן להקפיא ביציות הן חשו שקנו לעצמן זמן. 

1. על פי הנחיות משרד הבריאות, קופות החולים אינן ממנות הליך של שימור ביציות על רקע חברתי (מבחירה).
2. פגישת רופא או/ו פתיחת תיק משולמת על ידי המטופלת, על פי תעריף משרד הבריאות לביקור רופא.
3. יש לשים לב כי כל פגישה עם רופא לקבלת פרוטוקול חדש/טיפול חדש, כרוכה בתשלום עבור ביקור רופא (ראה סעיף 2).