היולדת שמגיעה לחדר הלידה עוברת תהליך פיזי כואב.
המלווים אותה בתהליך המרגש הזה, אך גם המפחיד מעט, מהווים לה מקור לתמיכה רגשית, להבנה ולהכלה.
הנה כמה עצות איך כמלווים ניתן לתרום ליולדת לעבור את הרגעים העוצמתיים והחשובים האלה, בדרך הטובה ביותר עבורה וגם עבור המלווה
כתב: ד"ר מתן ענתבי, בי"ח "ליס" ליולדות ונשים
להכיל
היא עוברת תהפוכות רגשיות ופיזיות שלא תוכלו לדמיין. ברגע שנכנסתם לחדר הלידה- היא השליט ואתם הנתינים. זה לא הזמן להתבכיין או להרים גבה. יש לך את כל החיים בשביל זה.
לזרום
גם אם אתם לא מבינים למה יש בחדר דולה, גם אם אתם לא מבינים למה אתם שומעים את רן דנקר בריפיט או למה השמן וניל שקניתם לא טוב כי אין בו פצ'ולי- תזכרו שהשקט הנפשי שלה שווה את כל השיגעונות הקטנים שאתם לא מבינים
להרגע
לידה ראשונה היא לרוב תהליך ארוך ומייגע. אם תתעקשו למדוד זמנים ולשאול עד מתי זה רק ילחיץ אותה יותר.
להרגיע
התפקיד שלנו הוא לוודא שבסוף התהליך תהפכו להורים לתינוק בריא וחייכן. התפקיד שלכם הוא לחבק אותה כשצריך, לנשק אותה כשהיא מאפשרת ולהצחיק אותה כשהיא על סף ייאוש.
לפרגן
היא אלופה, היא לביאה, היא תותחית והיא צריכה שתגידו לה את זה שוב ושוב. ושוב.
שאתם מסונכרנים לפני שאתה מכניס לחדר אנשים שהיא לא מעוניינת שיראו אותה עם כותונת. גם אם הם הגיעו במיוחד. מעפולה.
להבליג
אז תשעה חודשים היא אומרת שהיא רוצה לידה ללא אפידורל וברגע האחרון מתחרטת ואורבת למרדים. אתם יודעים טוב טוב שאילו הייתם במקומה הייתם מבקשים אלחוש כבר בחניון.
להיזהר
אם אתם יודעים שאתם מסתחררים למראה דם, תשבו או תעצמו עיניים. זה לא הזמן להתמודד עם הפחדים שלכם. אתם לא רוצים להתחיל את ההורות במיון האורטופדי.
לכבות
את האור ולתת לה לנוח ולצבור כוחות לרגעי האמת. אל תדאגו, עוד לא פגשנו יולדת שילדה מתוך שינה.
לצלם
אבל רק ברגעים הנכונים ובזוויות הנכונות. ובשום אופן לא לשלוח תמונות בווטסאפ בלי שהיא עוברת עליהן קודם. אתם לא רוצים שכל החברים לעבודה יבהו בחלקים מהגוף שלה שאתם ראיתם לאחרונה רק לפני 9 חודשים.
לסמוך עלינו
אנחנו טובים בעבודה שלנו. תישענו אחורה ו..
להנות
יצרתם חיים ואוטוטו הם מביטים עליכם בפעם הראשונה. יש משהו יותר מרגש מזה?
