נושא המחקר: שכיחות קלינית וסרולוגית של COVID-19 באוכלוסיית חולים ראומטולוגים ממרכז
רפואי שלישוני בישראל
צוות החוקרים: ד"ר טלי אביתר, ד"ר אופיר אלאלוף, ד"ר ויקה פורר, ד"ר יעל גולדשטיין להט, ד"ר יעל פארן, ד"ר שרה פל, שרון נבו, ד"ר מיכאל זיסאפל, ד"ר יפעת אלקלעי, פרופ' אורי אלקיים
על המחקר:
החולים הראומטולוגים חשופים למחלות זיהומיות יותר מאחרים מפאת הטיפולים שהם מקבלים. טיפולים מהתחום הראומטולוגי נשאבו לטיפול בחולי קורונה עוד מתחילת המגיפה (הידרוקסיכלורוקווין, כולחצין בהתחלה ובהמשך סטרואידים, טוסיליזומאב ובריסיטיניב, למשל). עם התפרצות מגיפת הקורונה בעולם ובישראל, עלה צורך להבין את האפידימיולוגיה של המחלה בחולים ראומטולוגים.
במטרה לבחון את השכיחות של COVID19 וגורמי סיכון לזיהום זה, ערכנו מחקר שאלונים ודגימות סרולוגיות בחולים ראומטולוגים של המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב בחודשים אפריל-מאי 2020.
במחקר השתתפו 1204 מטופלים, 74.5% מהם עם מחלה דלקתית או אוטואימונית. שכיחות COVID19 לפי דגימות PCR היתה 0.16% באוכלוסיית המטופלים באופן כללי, ו-0.22% במטופלים הדלקתיים/אוטואימונים; שכיחות שהיתה דומה לשכיחות באוכלוסיה הישראלית באותה עת (0.18%, P=0.912).
הערכנו את השכיחות הסרולוגית לפי דגימות דם ב-242 מהמשתתפים במחקר, מתוכם נמצאו 5 מטופלים חיוביים לשכיחות סרולוגית של 2.07%, פי 10 מהשכיחות הקלינית.
חשיפה לחולה COVID19 היתה גורם הסיכון היחיד ל-COVID19 קליני או סרולוגי. אבחנה ראומטולוגית, דיכוי חיסוני תרופתי, טיפול בסטרואידים או הידרוקסיכלורוקווין לא השפיעו על הסיכון להדבקה.
לסיכום – בגל הראשון השכיחות של COVID19 בחולים ראומטולוגים היתה דומה לזו של האוכלוסיה הכללית ולא נראה כי לדיכוי חיסוני היה תפקיד בהגברת הסיכון להדבקות במחלה.
לקובץ המאמר המלא
