​יחידת בטיחות המטופל במרכז הרפואי תל-אביב, בי"ח איכילוב, מהווה גוף מוביל בנושא בטיחות הטיפול. על מנת לדאוג לבטיחות המטופל, מתקיימים שיתופי פעולה עם גורמים שונים בבי"ח, לניסוח המלצות לקביעת מדיניות.

מטרות היחידה לבטיחות המטופל

• למידה מאירועים על מנת להוביל לשיפור ולהטמעת תהליכי למידה אפקטיביים.
• העלאת מודעות לדיווח אירועים חריגים וכמעט אירועים ובכך לייצר תהליכי למידה, למנוע טעויות, לזהות תהליכי עבודה וסביבת עבודה רפואית וסיעודית אשר גורמים לכשלים קיימים ו/או עלולים לגרום לכשלים פוטנציאלים.
• בדיקת תהליכים רפואיים לעומק, על מנת להביא לשטח המלצות לשיפור התהליך, כך שיהפוך לבטוח יותר.
• קידום תרבות בטיחות ארגונית, מתן טיפול בטוח ומניעת נזק למטופלים ע"י דיווח אירועים ולמידה של חינוך לבטיחות, למניעת אירועים וצמצום נזקים.
  
  אנו פועלים מתוך הכרה בזכותו ובשיתופו של המטופל ובני משפחתו לקבלת טיפול רפואי בטיחותי נאות מתוך הבנה שאירוע חריג משקף לעתים כשל מערכתי ולא בהכרח טעות אישית של המטפל.
  
  

  הדרכים לצמצום סיכונים לאירועים חריגים:

  למידה מאירועים וממיפוי הסיכונים לכשלים ותקלות אפשריים ותיקונם באופן יזום, מצמצמת סיכונים לאירועים חרגים. אנו מחויבים: 

• לפעול למניעת גרימת נזק למטופל
• לפעול לשיפור בטיחות הטיפול
• להעצים חלקו ותפקידו של המטופל במניעת טעויות בטיפול הניתן לו
• לקדם תהליכי שינוי ויצירת אקלים ארגוני של שקיפות, המאפשר דיווח על אירועים
• לבדוק באופן מקצועי אירועים חריגים וכמעט אירועים, להפיק לקחים וליישם פעולות משפרות בהתאם
• לקדם תהליכי למידה ושיפור ממגוון מקורות כגון: למידה פרואקטיבית וריאקטיבית, למידה מתביעות, תלונות הציבור וכו'.

​הבקרה מתייחסת לאשפוזים, ניתוחים ופעולות רפואיות שונות המבוצעות במרכז הרפואי. היחידה מונה צוות אשר כולל רופא יועץ ואחיות. אלו מקיימים קשר שוטף עם הגורמים הרלוונטיים בבית החולים.

ניהול הטיפול בשבץ מוחי 

בכל 5 דקות, היכן שהוא על הגלובוס, נפטר אדם משבץ מוחי. בעולם הוא נחשב לגורם התמותה השני ובישראל השלישי. נתוני האיגוד העולמי לשבץ מוח מצביעים על כך שאחד מכל שישה אנשים בעולם ייפגע משבץ מוחי במהלך החיים והפגיעה תהיה בדרך כלל בלתי הפיכה ומחוללת מוות או נכות קשה.
מהם הגורמים לשבץ מוחי? איך אפשר למנוע ולטפל?  

שבץ מוחי הוא אירוע אחד של הפרעה בזרימת הדם המוחית . כ-15% מהמקרים קשורים בדימום מוחי – שבץ המורגי. מקרים אלה נגרמים  עקב קרע של דופן כלי דם ודימום ספונטני ברקמת המוח המעלה את הלחץ התוך-גולגלתי.

כ-85%  ממקרי השבץ מוחי הם אירועים "איסכמיים" ונגרמים בשל הפרעה באספקת הדם למוח, ברוב המקרים בגלל היווצרות של קריש דם או תסחיף החוסם את עורקי המוח. כאשר מופסקת זרימת הדם התקינה, תוך דקות ספורות נגרם נזק בלתי הפיך לרקמת המוח. התאים שנמצאים במרכז האזור המוחי שנפגע, מתים כמעט מיד ואילו התאים אשר מקיפים אותם בשוליים, סובלים מנזק מוגבל שניתן לתקנו באמצעות טיפול מהיר בבית החולים. בלא טיפול, גם אזורים אלה ימותו והנזק המוחי יתרחב. לכן בכל מקרה של שבץ מוחי איסכמי יש משמעות עצומה לאבחון וטיפול מהירים.  

מחקרים הראו כי כל עיכוב של דקה בטיפול גורם למוות של קרוב ל-2 מיליון תאי עצב ומקצר את חיי החולה ב-4 ימים בממוצע!!! 

איך ניתן לזהות שבץ מוחי?
לאירוע מוחי תסמינים קלאסיים הניתנים לזיהוי ברור. המאפיין העיקרי הוא הופעה חדה ופתאומית של הפרעה נוירולוגית מכל סוג: קושי בדיבור, עיוות בפנים, חולשת פלג גוף, פגיעה בשדה הראייה, סחרחורת סיבובית, כפל ראייה, קשיי בליעה, כאב ראש וחולשה, עיכוב משמעותי בזמן תגובה, שיתוק או הפרעות תחושה בצד אחד של הגוף, וירידה במצב ההכרה עד כדי תרדמת.  

איך מטפלים? הדרך המקובלת כיום לסלק את קריש הדם היא באמצעות טיפול טרומבוליטי – המסתו של הקריש בעזרת התרופה tPA הניתנת בעירוי לווריד ומגיעה למוח דרך מחזור הדם.  

אפשרות טיפול חדשנית יחסית בחולים מתאימים, היא של סילוק הקריש באמצעות צנתור מוחי. הרופא משתמש בצנתר שמוחדר דרך עורק במפשעה כדי להגיע אל העורק החסום ולשלוף את הקריש החוצה. יש לזהות ולבחור את המטופלים שלהם נותרה רקמה חיה עם נזק הפיך, לעומת המטופלים שהנזק שנגרם לרקמה שלהם הוא נרחב ובלתי הפיך, קצב התקדמות הנזק משתנה בין מטופלים ולעיתים מאוד מהיר ואגרסיבי. הערכה של מידת הזילוח המוחי (כמות הדם העוברת דרך הרקמות) נעשית באמצעות שיטות CT או MRI מתקדמות, בפרוטוקול הדמייתי המבוצע בחולה הסובל משבץ חד ומובא למיון בשעות הראשונות לתחילת התסמינים ובהתאם לבדיקות ההדמיה מעריכים התאמה לטיפול. ככל שהמטופל יטופל מוקדם יותר, כך מידת הנזק הבלתי הפיך לרקמת המוח תקטן. נתון זה הוכח כמשפר תפקוד עתידי ומונע תמותה ונכות שאריתיים. 

התקף לב (אוטם שריר הלב) 

התקף לב (אוטם שריר הלב) נגרם על ידי חסימה פתאומית של עורק כלילי. חסימת עורק כלילי גורמת להפרעה קשה באספקת דם לשריר הלב, מה שיביא לנמק ולנזק בלתי הפיך לשריר הלב.

את הנזק ללב ניתן למנוע אם החסימה בעורק הכלילי תיפתח במהירות ותחודש זרימת דם תקינה לשריר הלב.

לכן, יש חשיבות עליונה להזעיק ניידת טיפול נמרץ של מד"א ולהגיע בשיא המהירות לבית החולים ברגע שמופיעים תסמינים של התקף לב. כשמגיע חולה עם התקף לב אנו מכניסים אותו בדחיפות לצנתור לב, מוצאים את העורק החסום, פותחים את החסימה ומחדשים את זרימת הדם ללב. כך אנו יכולים למנוע או להקטין את הנזק ללב.

ככל שהצנתור יתבצע מוקדם יותר מרגע הופעת התסמינים, הנזק יהיה קטן יותר.

פגייה 

הימים הראשונים לחייו של הילוד מהווים פרק זמן בו מתרחשים מספר תהליכים פיזיולוגיים המאפשרים את המעבר התקין מחיי עובר לחיי תינוק בריא, ובכללם שינויים במערכת הנשימה, מערכת הלב וכלי הדם ומערכת העצבים ובראשה המוח.

מטבע הדברים, פגים - תינוקות הנולדים לפני שבוע 36 , עלולים לחוות קשיים במעבר המתואר. קשיים אלו נובעים מחוסר בשלות של אותן המערכות שהוזכרו לעיל' ובייחוד מחלת ריאות של פגים ודימומים בחדרי המוח, אשר לרוב מתרחשים בפגות הקיצונית ( שבוע 28 ומטה).

במטרה לצמצם את הסיכון, נקבעו מספר מדדי איכות עם קשר ישיר למצבים שהוזכרו:

1. שמירה על חום גופם של הפגים בקבלתם לפגייה - אנו שומרים על חום גוף של סביב 36.5 בעזרת מזרני חימום, עטיפת הפג בשקית ייעודית ומניעת איבוד חום מהראש על ידי כובע. 

לשמירה על חום הגוף קשר ישיר למניעת זיהומים ולמניעת דימומים בחדרי המוח. 

2. הקפדה על מתן סטרואידים לנשים הרות הנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת. מתן סטרואידים מפחיתים את הסיכון למחלת ריאות של פגים על ידי האצה של הבשלת הריאות, ובנוסף גם הם מפחיתים את הסכנה לדימום בחדרי המוח. 

3. ביצוע אולטרה סאונד מוח בין יממה 5-7 לכל פג הנולד בשבוע 33+6 ומטה מאחר שמעל 90% מהדימומים מתרחשים בתקופה זו. 

יצוין כי מטעם בית החולים שלנו ישנה נציגות ממחלקת נשים ומהפגייה בצוות ההיגוי הארצי האחראי על מניעת דימומים תוך - מוחיים בפגים שנולדו בשבוע 28 ומטה - פרויקט הנקרא ״שומרי הראש״.
הקפדה על מתן סטרואידים לנשים הרות הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת. מתן סטרואידים מפחיתים את הסיכון למחלת ריאות של פגים על ידי האצה של הבשלת הריאות ובנוסף מפחיתים גם הם את הסכנה לדימום בחדרי המוח.

מתן קורס סטרואידים קדם לידתיים לאישה בסיכון ללידה מוקדמת
נשים שילדו בין שבוע 24 ו-0 ימים ועד שבוע 34 ו- 0 ימים יום להריונן שקיבלו לפחות מנה אחת של סטרואידים קדם-לידתיים לפני לידת הפג, בתקופה שבין שבוע 24 ו-0 ימים ועד שבוע 34 ו- 0 ימים.  

שמירה על חום גופם של הפגים בקבלתם לפגייה - אנו שומרים על חום גוף של סביב 36.5 בעזרת מזרני חימום, עטיפת הפג בשקית ייעודית ומניעת איבוד חום מהראש על ידי כובע. לשמירה על חום הגוף קשר ישיר למניעת זיהומים ולמניעת דימומים בחדרי המוח.

שיעור הפגים שבקבלתם לפגיה חום גופם עמד על C36° לפחות 

שיעור הפגים שנולדו בין השבוע 23+0 ועד לשבוע 31+6 להריון, אשר מיד עם קבלתם ולא יאוחר מ-15 דקות מקבלתם לפגיה, חום גופם עמד על לפחות C36°  במדידת PA או skin, או לפחות C36.5° במדידת PR  

ביצוע us מוח בין יממה 5-7 לכל פג הנולד בשבוע 33+6 ומטה מאחר ומעל 90% מה דימומים קורים בתקופה זו. שיעור ביצוע US  מח תוך 7 ימים מכניסה לפגיה בקרב פגים שנולדו בין השבועות 24.0-28.6 ואשר פוענח על ידי רדיולוג מומחה או נאונטולוג מומחה. 

מטרת היחידה לניהול סיכונים כפולה: זיהוי ומניעה של סיכון למטופלים והגנה על הצוות המטפל, זאת באמצעות תכנון פעילות בשני מישורים: ריאקטיבי- למידה והפקת לקחים מאירועים שהתרחשו ופרואקטיבי- זיהוי מוקדם ומניעת סיכונים טרם התממשותם.

תחומי פעילות היחידה לניהול סיכונים:

• איסוף וניתוח נתוני תביעות למטרת שיפור והפקת לקחים.
• סיוע בזיהוי תהליכים בעלי פוטנציאל סיכון ותכנון התערבויות ממוקדות.
• טיוב תהליכי הסכמה מדעת וניהול רשומה רפואית נאותה.
• הדרכה והכשרה של הצוות המטפל לטובת היכרות מעמיקה עם עולמות תוכן מדיקו לגליים ואתיים.
• סיוע בגיבוש וכתיבה של מסמכי מדיניות בתחומים אלה.
• ייעוץ ותמיכה בקבלת החלטות מדיקו לגליות ואתיות.
• להוות מקור ידע בתחום הרפואה ומשפט והאתיקה הרפואית עבור הצוות המטפל.

• המטופל ומשפחתו עומדים במרכז. יש להתמקד במטופל ובצרכיו ולשתפו בשלבים השונים של תכניות האיכות.
• למנהלים בארגון, בכל הדרגים, מחויבות לעקרונות ולתהליכים הנגזרים מתהליכי האיכות.
• המעורבות וההזדהות של אנשי השטח חיונית לקידום תהליכים, ויש לשתפם בכל שלביהם.

תחומי הפעילות של היחידה לתקנון ובקרה:

תקנון
אחריות על ניהול הטיפול בנהלי הארגון בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים: כתיבה, עריכה, הפצה והטמעה.

בניית חומרי הדרכה במערכת לניהול ידע ארגוני לצורך הדרכה, שימור וריענון ידע בקרב הצוותים.

הדרכת מנהלים חדשים בארגון בנושאי איכות ובטיחות ושימוש במערכות מידע ניהוליות.

ריכוז, גיוס, הדרכה ושמירה על קשר רציף עם הצוותים האחראיים לניהול איכות ובטיחות בשטח (מנהלי וצוותי א-ב).

הובלת תהליכים לשיפור איכות הרשומה ושמירה על הרצף הטיפולי.

הובלת כנסים והרצאות בתחום שיפור איכות הטיפול.

בקרה

הובלת תכניות לשיפור איכות הטיפול הרפואי.

הובלת הכנת הארגון לבקרות של משרד הבריאות.

הובלה של פעילות ענפה בתחום מערך הבקרות הפנימיות.

ניתוח ממצאי הבקרות והצגת תכניות לצמצום פערים להנהלת ביה"ח והובלת תכניות אלה.

הובלת הכנת הארגון לאקרדיטציה.

הובלת מדדים נבחרים במודל תמרוץ של משרד הבריאות.

בקרת יישום נהלים במחלקות השונות.

שקיפות ושיתופי פעולה

• פעילות היחידה מתבצעת באופן שוטף ובשיתוף פעולה מלא עם כלל הסקטורים בבית החולים.
• פעילות היחידה משוקפת ומדווחת להנהלת ביה"ח, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות וארגון ה- JCI .