מהו דליריום?
דליריום הוא מצב של בלבול חדש בו התקשורת עם הסביבה ויכולות החשיבה נפגעות.
לדליריום צורות שונות:
- היפראקטיבי - חוסר מנוחה, תזזיתיות ואי-שקט
- היפואקטיבי - הפחתה בתנועות, ערפול וירידה במצב ההכרה
- מעורב - מעבר בין מצב היפראקטיבי להיפואקטיבי
דליריום מתפתח במהירות ועלול להופיע מיד לאחר הניתוח, כבר ביחידת ההתעוררות, או בתוך שעות וימים במחלקת האשפוז.
דליריום הוא מצב זמני שלרוב נמשך מספר שעות ועשוי לחזור על עצמו גם במשך מספר ימים לסירוגין, בדרך כלל בשעות הלילה.
דליריום הוא הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר ניתוח והרדמה. 1 מכל 6 בגילאי 70 ומעלה יפתח דליריום, עלול להוביל לסיבוכי אשפוז נוספים כגון נפילות וירידה תפקודית ולהאריך את משך האשפוז בבית החולים ובכך מאט את תהליכי הריפוי
והשיקום.
קיימת חשיבות גבוהה לזיהוי מוקדם של דליריום ונקיטת אמצעים להפחתת הסיבוכים.
דליריום אינו דמנציה!
- יש נטייה לבלבל בין דמנציה לבין דליריום, מאחר ובשני המצבים מתרחשת ירידה קוגניטיבית וייתכנו הפרעות התנהגות בעוד דמנציה היא ירידה הדרגתית וקבועה בתפקוד הקוגניטיבי ובתפקוד היומי - דליריום הוא מצב חדש, אקוטי ולא קבוע המתפתח לרוב עקב מצב רפואי אחר, יחד עם זאת, דליריום שכיח יותר בקרב אלו הסובלים/ות מירידה קוגניטיבית ותפקודית טרם הניתוח וההרדמה.
- דליריום לרוב חולף בתוך ימים, אך מהווה גורם פרוגנוסטי (צפי) שלילי - הופעת דליריום מצביעה על סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה.
איך מזהים דליריום?
דליריום יופיע באופן שונה אצל אנשים שונים. דליריום יכול להופיע ולחלוף לסירוגין לאורך היום ומאוד נפוץ בשעות הלילה.
אירוע דליריום יכלול חלק מהתופעות הבאות:
- קושי בהבנה או בלבול לגבי המצב, מקום הימצאות וזהות האנשים שסביב
- קושי בריכוז וביצוע משימות
- דיבור לא ברור עם תוכן לא הגיוני
- שינויי התנהגות או אישיות
- הזיות ראייה או שמיעה
- חשדנות מוגברת כלפי זרים ואף כלפי בני/ות משפחה
- ניתוק מהסביבה
- חוסר סבלנות
- חרדה ואי שקט
- שינויים בהרגלי השינה
- שינויים בהרגלי האכילה
- לעתים המטופל/ת ינסו להסיר מעצמו/ה אמצעי ניטור, לתלוש עירויים, קטטר ואף להסיר פרטי לבוש.
- המטופל/ת עלול/ה לנסות לרדת מהמיטה ללא השגחה, דבר המעלה שכיחות לנפילות ופציעות.
- מטופלים/ות אף עלולים/ות לנסות לצאת מתחומי המחלקה ללא השגחה וללכת לאיבוד.
מי נמצא בסיכון מוגבר לפתח דליריום?
- גיל מבוגר הוא גורם סיכון - כאמור דליריום לאחר ניתוח שכיח בקרב 1:6
- מטופלים/ות מעל גיל 70 שנים
- מטופלים/ות עם דמנציה ידועה
- מטופלים/ות עם ירידה קוגניטיבית שאינה מוגדרת כדמנציה
- מטופלים/ות עם אבחנה של דיכאון
- מטופלים/ות שחוו דליריום באשפוז קודם
- מטופלים/ות שאינם עצמאיים מבחינה תפקודית
- מטופלים/ות מיובשים או בתת-תזונה
- מטופלים/ות הנוטלים תרופות רבות
- מטופלים/ות הסובלים ממספר רב של מחלות
- מטופלים/ות העוברים ניתוח
- נכון למחקרים העדכניים בתחום, סוג ההרדמה - כללית או אזורית עם או בלי טשטוש - לא נמצאו כגורמי סיכון ישירים לדליריום
- ככל שישנם יותר גורמי סיכון כך הסיכון לדליריום עולה
- למרות גורמי הסיכון הידועים, לא ניתן לחזות בוודאות מי יפתח דליריום
- במטופלים/ות עם גורמי סיכון מרובים מומלץ להיערך בהתאם
המלצות מערך ההרדמה בבית החולים איכילוב למניעת דליריום וסיבוכיו
מאז שנת 2019 מערך ההרדמה בבית החולים איכילוב מפעיל פרויקט ייחודי שמטרתו איתור מטופלים/ות בסיכון מוגבר לדליריום טרם הניתוח וההרדמה וכן זיהוי מוקדם של אירועי דליריום מיד לאחר הניתוח וההרדמה, עוד ביחידת ההתעוררות עם המשך מעקב במחלקות האשפוז הכירורגיות.
במרפאת טרום ניתוח והרדמה
- הביאו רשימת תרופות מלאה כולל מינונים, כמו גם תרופות ללא מרשם אותן אתם/ן נוטלים/ות.
- הכינו באמצעות רופא/ת המשפחה "דף מידע רפואי" עדכני המפרט שמות ומצבים רפואיים ידועים, אלרגיות ושם רופא/ת המשפחה.
- במסגרת הערכת הרופא/ה המרדים/ה טרם הרדמה, יבוצע שאלון קצר לאיתור מטופלים/ות בסיכון לדליריום הכולל בדיקת זיכרון קצרה, ציור שעון מחוגים ושאלון תפקודי.
- אם אין עבורכם/ן מלווה ליום הניתוח - ציינו זאת טרם הניתוח! קיים מערך מתנדבים/ות המיועד לכך וננסה לתאם עבורכם/ן ליווי ליום הניתוח.
ביום הניתוח
- הביאו אתכם/ן אביזרי עזר לאשפוז וליום הניתוח: משקפי ראייה, מכשירי שמיעה )עם סוללות טעונות(, שיניים תותבות.
- הימנעו מצום ארוך יתר על המידה! ניתן לשתות מים עד שעתיים טרם הניתוח. הימנעו מהתייבשות.
- הקפידו ללכת לשירותים טרם הכניסה לחדר הניתוח - שלפוחית שתן מלאה או צורך בהתרוקנות הם גורמי סיכון לדליריום!
- נסו להתארגן כך שתלוו לניתוח על ידי אדם קרוב או מתנדב. אנו ממליצים לבני המשפחה לבקר את יקירם/ן לאחר הניתוח כבר ביחידת ההתאוששות כשהצוות מאפשר ביקור. נוכחות אדם מוכר/ת עשויה להפחית את תחושת אי הודאות.
ביחידת התעוררות לאחר הניתוח וההרדמה:
כשעה מהגעתכם/ן ליחידת התעוררות - תבוצע ע"י הצוות הסיעודי בדיקת סקר לזיהוי מוקדם של דליריום. במידה שאירע דליריום לאחר ניתוח והרדמה, נעשה את המאמץ המרבי שתתקיים שיחה עם רופא/ה טרם שחרור המטופל/ת למחלקת האשפוז.
במחלקת האשפוז:
רופאים/ות ממערך הרדמה יגיעו למחלקה לצורך ביצוע בדיקת סקר לאיתור דליריום ביום וביומיים שלאחר הניתוח (אך לא בסופי השבוע).
- לאשפוז ממושך - הביאו אתכם מראש מספר חפצים מוכרים מהבית, לדוגמה: שעון, תמונת בני משפחה, מצעים ביתיים וכל חפץ שעשוי לתרום לתחושת "ביתיות" מחוץ לבית.
- בני/ות המשפחה - הקפידו לדבר עם המטופל/ת שעבר/ה ניתוח והרדמה,לאט ובצורה ברורה - אמירה אחת או משימה אחת בכל פעם.
- מומלץ להישאר עם המטופל/ת המאושפז/ת כמה שיותר. הדבר נכון בעיקר במהלך הופעה פתאומית של דליריום. מחקרים הראו שמשפחות ששהו ליד המטופל/ת במהלך בלבול חריף הצליחו לקצר ואך למנוע בלבול חמור והחמרה במצב.
כיצד בני משפחה, מטפלים וחברים יכולים לסייע למניעה וטיפול בדליריום במחלקת האשפוז?
- השאירו מלווה מוכר/ת עם המטופל/ת בכל זמן(ככל שניתן).
- הזכירו למטופל/ת איפה הוא/היא נמצאים ומדוע, תאריך, יום ושעה (ניתן להביא ולהקריא עיתון)
- הביאו חפצים מוכרים מהבית
- ניתן גם להביא מוזיקה מרגיעה שהמטופל/ת אוהבים אך בתנאי שלא תפריע למטופלים המאושפזים באותו חדר (מומלץ להביא אוזניות לצורך שמיעת מוזיקה)
- שימרו על שגרת יום ולילה והקפידו על שעות שינה ואיכות השינה
- הביאו משקפיים, מכשירי שמיעה ושיניים תותבות במידה וקיימים ואת כלי האחסון המתאימים עבורם והקפידו להניח אותם בהישג יד המטופל/ת
- עודדו את המטופל להתנייד כמה שאפשר בתיאום עם הצוות הרפואי ובהתאם להוראות ההשגחה ומניעת הנפילות
- ודאו שהמטופל/ת אוכל/ת ושותה ומעביר/ה יציאות.
- אם למטופל מגבלות פיזיות (קטטר, עירוי), שאלו את הצוות הרפואי האם ומתי ניתן להסירם
- במידה שהמטופל כאוב, אנא עדכנו צוות רפואי
- בכל מצב חריף חדש יש לעדכן את הצוות הרפואי
- אם התפתח דליריום – לא להתעלם מכך, ניתן לומר למטופל/ת שהיה אירוע של דליריום שחלף ולהרגיע אותו/ה בנושא
לסיכום:
- דליריום לאחר ניתוח והרדמה הוא מצב נפוץ ובדרך כלל זמני.
- סוג ההרדמה כללית או אזורית עם או בלי טשטוש - לא הוכחו כגורמי סיכון לדליריום.
- זיהוי מוקדם של דליריום הוא חיוני למניעת סיבוכים נלווים.
- מערך ההרדמה מבצע למען המטופלים/ות בדיקות סקר בשגרה, לצורך לזיהוי מטופלים/ות בסיכון מוגבר וזיהוי מוקדם ככל הניתן של דליריום, על מנת למנוע סיבוכים נוספים.
- בני/ות משפחה ומטפלים ממלאים תפקיד חשוב במניעת דליריום ובטיפול במטופל/ת הסובל/ת מדליריום.
- דווחו לרופא/ה או לאח/ות מיד כאשר אתם מבחינים בשינויי התנהגות או תסמיני דליריום אחרים אצל יקירכם/ן (שאלו את עצמכם/ן "האם משהו השתנה בצורה מהותית").
- דליריום הוא חוויה שלילית למטופל ולבני משפחתו. במידה ואתם/ן או יקירכם/ן חוויתם דליריום, מומלץ לפנות לאיש/אשת מקצוע. כמובן שתמיכת בני משפחה וחברים יכולה לעזור.
- למענה על שאלות נוספות בנוגע לדליריום, פנו לרופא/ה מרדים/ה במרפאת טרום ניתוח וביום הניתוח ואנו נגיע לבדוק אתכם גם לאחר הניתוח וההרדמה.
- לשאלות נוספות בנוגע לדליריום שעולות לאחר הניתוח וההרדמה במחלקת האשפוז - פנו לצוות המחלקה.
