מהי הרחבה אנדוסקופית של היצרות במעי?
הרחבת מעי (דק או גס) מתבצעת כאשר יש הצרות המפריעה לפעולת המעי. הסיבות להיווצרות היצרויות הן: דלקת ממושכת במעי (כמו במחלת קרוהן), ניתוחים במערכת העיכול וסיבות נדירות (חשיפת המעי הדק העליון לחומצה, זיהומים, נזקים לאחר קרינה ועוד). היצרות יכולה להיות ממאירה או שפירה.
מאחר שישנה הפרעה למעבר המזון, היצירות במעי יכולה לגרום לכאב בטן, נפיחות בטנית, הקאות ועצירות.
מטרת ההרחבה האנדוסקופית היא לפתוח ולהרחיב את המעבר במעי וכך לשפר את התסמינים והתפקוד ללא צורך בניתוח. הפעולה מבוצעת באמצעות אנדוסקופ כמו גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. האנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע, שבקצהו מצלמת וידאו זעירה. במהלך הבדיקה, צופה הרופא במסך טלוויזיה הנמצא בחדר הבדיקה, המציג את צילומי הווידאו של מערכת העיכול של הנבדק, בהגדלה ניכרת, המאפשרת לו לאתר פתולוגיות ושינויים קטנים ברקמות. כאשר זוהה האזור שעבר היצרות, לרוב מבוצע ניפוח הדרגתי של בלון באזור זה הגורם להרחבה מכנית של האזור הצלקתי. את הבדיקה ניתן לבצע דרך הפה או דרך פי הטבעת כאשר ההחלטה לגבי אופן הביצוע תהיה בהתאם למיקום המשוער של ההיצרות.
באילו מקרים מומלץ לבצע הרחבה של היצרות במעי?
- במצב של היצרות הגורמת לחסימה חלקית במעי הדק או הגס.
כיצד מבוצעת הרחבת המעי?
ההרחבה מתבצעת במהלך בדיקה אנדוסקופית: גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה בתלות במיקום ההיצרות. הבדיקה האנדוסקופית מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש) ומאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צידו השמאלי. לאחר שחומר הטשטוש מתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק את האנדוסקופ (מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו) דרך הפה או פי הטבעת (בהתאם לאיבר המטרה לבדיקה). החדרת האנדוסקופ אינה מלווה בכאב ואינה מפריעה לנשימה התקינה, אך כרוכה, לעתים, בתחושת אי נוחות קלה. במהלך הבדיקה ממלאים את חלל מערכת העיכול באוויר על מנת "לנפח" אותה. פעולה זו נעשית כדי לשפר את תנאי הריאות. לעתים נבדקים מדווחים לאחר הבדיקה על תחושה קלה של לחץ ואי נעימות בעקבות הניפוח. כאשר מגיעים אל אזור ההיצרות מועבר דרך תעלת העבודה של האנדוסקופ בלון מיוחד דרך ההיצרות. הבלון ממוקם במרכז ההיצרות ומנופח על מנת להרחיבה. במידה שההיצרות נמצאת עמוק במעי הדק, ההגעה למקום היא באמצעות אנטרוסקופיה בסיוע בלון, אך ההרחבה עצמה מבוצעת באותו אופן.
אם ההיצרות לא מאפשרת מעבר של האנדוסקופ, ייתכן ותידרש העברת מוליך לצד האנדוסקופ תחת שיקוף רנטגן. לאחר העברת המוליך מוחדר הבלון על המוליך וממוקם תחת שיקוף רנטגן במרכז ההיצרות. לאחר מכן מנופח הבלון. לעתים נחוצות מספר הרחבות עד הגעה לתוצאה הרצויה.
מהו סוג ההרדמה הדרוש להרחבת מעי?
הרחבה אנדוסקופית מבוצעת בסדציה (טשטוש,conscious sedation) הניתנת בזריקה אל הווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, המונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה. רוב המטופלים ישנים בזמן הפעולה. לעיתים, אם קיים סיכון מיוחד או מסיבות אחרות, ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה מלאה בנוכחות מרדים.
כמה זמן צפויה להימשך הפעולה?
כ-30-40 דקות
באילו סיכונים כרוכה הרחבה אנדוסקופית של היצרות במעי?
הרחבה אנדוסקופית של המעי נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה עם פרופיל סיכונים נמוך ואחוזי הצלחה גבוהים. כאשר מעל 70% מהמטופלים ידווחו על הקלה בתסמינים. עם זאת, לעתים נחוצות מספר הרחבות הדרגתיות כדי להגיע לתוצאה הרצויה. שיעורי ההצלחה של הרחבת המעי תלויים בגורמים רבים כמו הסיבה להיצרות, המיקום, אורך ההיצרות וגורמים נוספים. ההרחבה המדורגת נועדה כדי לצמצם סיכון לקרע. למרות זאת, סיבוך חמור אפשרי אך נדיר ביותר הוא פגיעה מכנית והתנקבות המעי. זהו סיבוך קשה המחייב לעיתים התערבות ניתוחית.
הסיבוכים הנוספים הקשורים לפעולה האנדוסקופית נדירים. הסיבוכים יכולים להיות קשורים לחומרי הטשטוש וההרדמה, או לפרוצדורה עצמה. כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים אחרי הפרוצדורה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. סיבוך שכיח יחסית הוא דימום מאזור ההרחבה. דימום זה הינו קל ונעצר לרוב באופן ספונטני. רק לעתים נדירות יש צורך בעירוי דם או במעורבות ניתוחית. סיבוכים אחרים יכולים להיות שאיפת נוזל לריאות וזיהום, לעיתים עלול להיגרם נזק לשיניים או למיתרי הקול. לפני הבדיקה מסבירים למטופל את פרטי הבדיקה והסיכונים והוא נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים. הטופס נשלח גם אל ביתו ע"מ לאפשר קריאה מדוקדקת והבנת התהליך.
מה יקרה אחרי הבדיקה?
- לאחר הבדיקה מועבר המטופל למנוחה בחדר התאוששות למשך כשעתיים. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). לעיתים יש תחושת לחץ של גזים או גירוי בלוע לאחר הבדיקה, תחושה זו חולפת מעצמה. לשירותים יש לגשת עם מלווה.
- לפני השחרור הרופא המבצע את הבדיקה, ייפגש עם החולה וימסור לו את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לאחר כשבועיים.
- אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך 12 שעות לפחות עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש ויש להיעזר בנהג מלווה (האיסור כולל נהיגה ברכב/ אופניים חשמליות/ קורקינט וכדומה).
- בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון.
- תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.
איך להתכונן להליך?
ההכנה היא חלק קריטי והכרחי להצלחת ההליך והיא באחריות המטופל.
את הבדיקה ניתן לבצע דרך הפה או דרך פי הטבעת ובצורה זו לבדוק חלקים רבים לאורך המעי הדק. ההחלטה לגבי אופן הביצוע תהיה בהתאם לממצאים הקיימים. הבדיקה דרך פי הטבעת מבוצעת לאחר הכנה מתאימה לניקוי המעי הגס, ודרך הפה לאחר צום של 8 שעות. מטרת ההכנה היא לרוקן את חלל מערכת העיכול מהתוכן שבתוכו על מנת שניתן יהיה לראות היטב את הדופן ולהימנע מסיבוכים כגון שאיפת תוכן מזון לריאות. הכנה לא טובה תפגום באיכות הבדיקה וביכולת האבחנה ולפעמים תצריך בדיקה חוזרת. חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.
מומלץ לקרוא בעיון לפחות שבוע לפני מועד הבדיקה את הפירוט המלא להכנה לבדיקה, על פי המלצת הרופא:
פרטי קשר:
טלפון: 03-6974969, פקס: 03-6974460, מייל: gs-c@tlvmc.gov.il
לקביעת תור, יש לשלוח הפניה רפואית עם פרטי קשר מלאים ואנו נחזור אליכם בתוך 4 ימי עסקים.
