תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

ההיפופיזה, היא בלוטת יותרת המוח, ממוקמת בבסיס המוח, בעצם שנקראת "האוכף התורכי" (מאחר וצורתה מזכירה צורת אוכף). זוהי בלוטה קטנה מאוד שגודלה כאפון, והיא אחראית על ויסות מאזן ההורמונים בגוף. בנוסף, היא גם מווסתת את פעולתן של בלוטות מפרישות-הורמונים אחרות, ובכלל זה בלוטת התריס (תירואיד) ובלוטת יותרת הכליה (אדרנל), השחלות והאשכים.
המערך ההורמונלי בגוף האדם אחראי, על התפקוד התקין של הגוף ביום יום. ההורמונים אחראים על וויסות חילוף החומרים, שפעול מערכת החיסון, איזון מצב הרוח, תפקודה התקין של מערכת המין, עירור תיאבון ואף על מחזוריות השינה והעירות. פגיעה במאזן ההורמונלי של יותרת המוח גוררת אחריה פגיעה במערכות הגוף התלויות בהפרשת ההורמונים שלה.
במצבי מחלה שונים, נפגע תפקוד בלוטת יותרת המוח בין אם על ידי תת פעילות ובין אם על ידי עודף פעילות, וכך מופר שיווי המשקל ההורמונלי הדרוש לצורך קיום תקין.
ישנם מצבים שבהם יטופל עודף ההורמון  באמצעים תרופתיים.. אם לא חל שיפור, ניתן לבצע 'כריתה' כימית שלההורמון בבלוטה, ניתוח להסרת גידול בבלוטה (במידה וגידול הוא זה שפוגע בתפקודה התקין), ובמקרים קיצוניים, אף כריתה של הבלוטה עצמה. בעיה נוספת הקשורה לגידולים אלו היא גודלם ללא קשר למצב ההורמונלי. לבלוטה הרגילה יש גובה מסוים. אם היא גדלה, היא עלולה לפגוע בעצב(י) הראיה או בתיצלובת (כיאסמה) עצבי הראיה, עם פגיעה בחדות הראיה ובשדות הראיה.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

במקרים של תת פעילות הנובעת מגידול שאיננו מפריש הורמון ביתר, ניתוח לכריתת הגידול הוא הפתרון ולאחר הוצאתו רואים התאוששות של פעילות ההורמונים, חלקם או כולם, לאחר זמן. אם אין התאוששות, אזי החולים מטופלים בתרופות המהוות תחליף לאותם הורמונים חסרים, על מנת לשמור על הפעילות התקינה של הגוף.
יחד עם זאת, מאחר והניתוח מבוצע דרך האף, עשוי המטופל להזדקק לטיפול במי מלח על מנת לשמור את הנחיריים לחים, ולמנוע כל דימום, סדיקה או זיהום. מטופלים רבים מדווחים כי טיפול זה מסייע להחלמתם.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

קיימות שתי שיטות לבצע ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח:
  1. דרך האף, (דרך אחד הנחיריים) ללא פתיחת הגולגולת (מ'למטה').
    • ניתוח עם מיקרוסקופ
    • ניתוח עם אנדוסקופ
  2. Trans-Cranial Approach - ניתוח גדול שמחייב פתיחת גולגולת מלאה (מ'למעלה'). כיום, ניתוח זה נדיר למדי.

בשתי השיטות, הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. בסמוך לתחילת הניתוח, יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה שמטרתם לסייע למטופל להפחית את תחושת החרדה.
במהלך 15 השנים האחרונות, מבוצעים כ-97% מהניתוחים להסרת גידול בבלוטה דרך האף, בגישה שנקראת Trans-Sphenoidal Approach. בשיטה זו, ניגש המנתח ישירות אל הבלוטה בכניסה דרך נחיר אחד. במהלך הניתוח, משתמש המנתח במיקרוסקופ מיוחד עם אור חזק, שמאפשר הגדלה של עד פי 20 של האזור המנותח. מהנחיר, דרך מעבר במערת האף שנקרא הסינוס הספינואידלי, מגיעים עד לקרקעית עצם האוכף התורכי. עם פתיחת העצם מתגלית מעטפת יותרת המוח, ניתן לראות את הגידול (הפורץ מעצמו). באמצעות מכשירים עדינים, ארוכים במיוחד, יכול המנתח להגיע עד לגידול ולכרות אותו, ככל שמאפשר המיקרוסקופ.
בהתאם לצורך, ייעזר המנתח גם במערכות ניווט מתקדמות בשם Neuronavigations. מערכות הניווט כוללות אמצעי דימות מתקדמים, כגון אולטרסאונד, MRI (דימות באמצעות תהודה מגנטית) ו-CT (טומוגרפיה ממוחשבת), ומאפשרות להגיע בדיוק רב אל אזור הבלוטה. לניתוח זה עם המיקרוסקופ, יש מגבלה הנובעת מהעובדה שאין למנתח אפשרות לראות ממצאים שאינם בקו האור (לצדדים). 
בניתוח דרך האף, הגישה היא באמצעות אנדוסקופ, אשר מצוייד במראות בזויות שונות ומאפשר למנתח לראות גם לצדדים וכך לכרות שאריות גידול, מאזורים שעם המיקרוסקופ לא ניתן היה לכורתם ללא סיכון החולה.
הכניסה עד לסינוס הספינואידלי נעשית על ידי רופא אף אוזן וגרון, אשר בהמשך מסייע לנוירוכירורג המנתח בכך שהוא מכוון את האנדוסקופ ומאיר לו את האזור אותו הוא מעונין לסרוק. במקרה שיש דליפה של נוזל המוח, ניתן לתקנה מיידית ובראיה ישירה (על ידי רופא א.א.ג) - פעולה המהווה שיפור נוסף בהשוואה לניתוחי המיקרוסקופ. במקרה של גידול פולשני במיוחד, שאינו ניתן להסרה בשיטה זו, יבוצע ניתוח בגישה פתוחה, שכוללת פתיחת גולגולת. בסיום הניתוח, יחדיר המנתח לכל נחיר רפידה מצמר גפן מיוחד על מנת להחזיר את מבני האף למקומם. רפידות אלו יוצאו לאחר כ-24 שעות.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

עם המיקרוסקופ, כשעה או מעט יותר.
עם האנדוסקופ, 2-3 שעות, כאשר הצפי לעתיד הוא לרדת לזמן המיקרוסקופ ורק בניתוחי אנדוסקופ.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

שיעורי ההצלחה של הפעולה עומדים על 90%. עם זאת, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. 
לפי הספרות הרפואית, שכיחות הסיבוכים בניתוחים שמבוצעים דרך האף היא כ-5%. מרבית הסיבוכים נחשבים קלים ופתירים. סיבוכים שכיחים כוללים הפרעות הורמונליות חולפות, ובעיקר הפרעה באיזון ההורמון שאחראי על ויסות משק המים בגוף, וכן דליפה של נוזל המוח דרך האף. במקרים חמורים, אך נדירים, עלול להיווצר צורך בניתוח לתיקון הדלף. 
שיעור הסיבוכים הכירורגיים הסבוכים יותר הוא כ-1%. סיבוכים אלו כוללים זיהום, דימום תוך-מוחי, נזק לרקמות מוח סמוכות, פגיעה בכלי דם, חולשת שרירים, ואובדן כללי או חלקי של יכולות מנטליות כגון זיכרון, דיבור או הבנה. נתונים ספרותיים מצביעים על היקף תמותה ניתוחית בניתוח זה של 0.5-1%.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

  • לפני ניתוח זה יש להיות במעקב הורמונלי קפדני על ידי אנדוקרינולוג מומחה. יש לבצע בדיקות דם שיכללו תפקודים ההורמונליים של הבלוטה, ובכלל זה, פרולקטין, LH (הורמון הגופיף הצהוב), קורטיזול (Cortisol), GH (הורמון הגדילה), TSH, FSH (הורמון מגרה זקיק), T4 (תירוקסין) וטסטוסטרון.
  • לקראת הניתוח יש לבצע א.ק.ג., צילום חזה, CT ,MRI (בדיקת תהודה מגנטית) של הראש ובדיקות דם, הכוללות: ספירת דם, כימיה ואלקטרוליטים (כולל סידן, מגנזיום ופוספור), תפקודי כבד ותפקודי קרישה. 
  • במקרה של גידול שגודלו עולה על 10 מ"מ, יש לבצע גם בדיקת עיניים הכוללת גם שדות ראייה אצל רופא עינייםה אך רצוי אצל נוירואופתלמולוג.
  • כמו כן, יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
  • אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ-3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
  • ייעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').   
  • שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
  • ביום הניתוח עצמו, יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
  • אם יש צורך לבצע ניתוח פתוח, עלול להיות צורך לגלח חלק משערות ראשו של המטופל, באזור המיועד לניתוח (יש מנתחים שאינם מגלחים). מטרת הגילוח היא לאפשר גישה נוחה וסטרילית ככל שניתן למקום הניתוח, ולסייע בשמירת נקיון האזור באופן שימנע זיהום. בהתאם לרצונו של המטופל, יוכל המטופל לגלח את שערותיו בעצמו, או אצל ספר. אם בוצע חתך קטן במהלך הניתוח, ניתן יהיה לכסותו על ידי שערות סמוכות, או שניתן לחבוש פאה עד לצמיחת כלל שיער הראש לאחר הניתוח. בסיום הגילוח, מומלץ להתקלח ולשטוף היטב את השערות.

מה יקרה אחרי הניתוח?

ניתוח להסרת גידול מבלוטת יותרת המוח שמבוצע דרך האף נחשב ניתוח קל יחסית שמאפשר התאוששות מהירה באופן יחסי, וכרוך באשפוז של 2-3 ימים בלבד. ביום שלאחר הניתוח, יחובר המטופל לאינפוזיה לצורך מתן נוזלים, ולעתים גם לקטטר לצורך מתן שתן. הן הקטטר והן האינפוזיה יוצאו בדרך כלל כ- 12-24 שעות לאחר הניתוח. לאחר שהייה של כשעה וחצי עד שעתיים בחדר התאוששות, יועבר המטופל ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי למשך 12-24 שעות להשגחה. מספר שעות לאחר מכן יוכל המטופל לשתות מים או תה. ביום שלמחרת הניתוח, יוכל המטופל לרדת מהמיטה, להתהלך, ואף לאכול ולשתות. בימים הראשונים לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב ראש, עליו ניתן להקל באמצעים תרופתיים. יתכנו גם בחילה והקאה.
במרבית המקרים, ישוחרר המטופל לביתו כעבור 3 ימים.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

לאחר השחרור חשוב לנוח ולהמנע מפעילות פיסית מאומצת במשך חודש ימים. מומלץ להמנע מנהיגה כל עוד חשים תשישות או סחרחורת. חלק מהמטופלים מדווחים על הפרשה מימית, צלולה מהנחיריים, בימים שלאחר הניתוח. מדובר בסיבוך שכיח של ניתוח זה, שכולל הפרשה של נוזל מוח. דלף זה יחלוף במרבית המקרים מאליו, ללא צורך בטיפול נוסף, אך חשוב לדווח על כך לרופא המטפל, על מנת למנוע זיהום והחמרה במצב.
כחודש לאחר הניתוח, יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. יש להקפיד על מעקב הורמונלי קפדני על ידי אנדוקרינולוג מומחה, ולהקפיד ליטול בזמן את התרופות והזריקות שנרשמו למטופל.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.

תפריט ניווט תחתון