גליומות מוחיות

​מהן גליומות מוחיות?

גליומות מהוות כשליש מכלל הגידולים במוח. מקור הגליומות הוא מתאי התמך (תאי גליה) שתפקידם לתת תמיכה והגנה לתאי העצב במוח. גידולים גליאלים (גליומות) נוצרים, גדלים ומסננים את רקמת המוח.
קיימות 4 דרגות ממאירות אך נהוג לחלק את הגליומות לכאלה מדרגה נמוכה (דרגה 1-2) המתאפיינות בקצב גדילה איטי וגליומות מדרגה גבוהה (דרגה 3-4), גידולים המתפתחים מהר יחסית בדרגת ממאירות גבוהה והמחייבים טיפול גם לאחר כריתה ניתוחית לאור יכולת תאי הגידול לסנן את המוח גם לאזורים מרוחקים מהגוש הגידולי עצמו.

הטיפול בגליומות

הטיפול בגליומות מותאם לרוב באופן אינדיבידואלי ונקבע על פי מצבו הנוירולוגי של המטופל, מיקום הגידול ואבחנתו ההיסטופתולוגית עם דגש על מאפייניו המולקולרים. מחקרים רבים שפורסמו בעשור האחרון הראו באופן ברור כי כריתה מלאה/מקסימלית של גידולים גליאלים, בכל דרגות הממאירות, תוך שימור תפקוד המנותח, מביאה להארכת חיי המטופלים ואף לשיפור באיכות החיים. במקרים בהם לא ניתן לבצע כריתה של הגידול, תבוצע ביופסיה סטראוטקטית לצורך קבלת אבחנה בלבד ולקביעת דרך הטיפול.

מטרת הניתוח היא לבצע כריתה מקסימלית של הגידול מבלי לפגוע ברקמת המוח סביב. כיוון שמדובר בגידול המסנן את רקמת המוח, לא קיים גבול ברור בין הגידול לבין רקמת המוח. כיום ידוע כי תאי הגידול מסננים אף אזורים הרחוקים מהגידול שמודגם בבירור ב- MRI ועל כן לא ניתן לבצע כריתה של כל תאי הגידול. בשל האתגר הגדול בכריתת גידולים אלה, המערבים את רקמת המוח עצמו, וחשיבות לשמירת תפקוד החולים, קיימות טכנולוגיות מתקדמות אשר התפתחו בשנים האחרונות ומאפשרות כיום, השגת כריתה מקסימלית של גידולים מסוג זה תוך שימור תפקוד המטופלים. ראה ניתוח מוח בעירות עם ניטור אלקטרופיזיולוגי.

ניתוחים לכריתת גליומות מבוצעים באופן שגרתי, תוך שימוש בטכניקות מיקרוכירורגיות מתקדמות, שימוש במיקרוסקופ ניתוחי מתקדם, בהנחיית מערכת ניווט המאפשרת תכנון מדויק של אופן הגישה וביצוע הקרניוטומיה (פתיחת עצם הגולגולת). מבוצע שימוש שגרתי בטכנולוגיית הדמיית MRI מסוג Diffuse Tensor Imaging (DTIאשר מדגימה את מסילות החומר הלבן הרלוונטיות הנמצאות בקרבת הגידול (ראה תמונה) ובהדמיות פונקציונליות.


במהלך הכריתה מבוצע שימוש במידת הצורך באולטרה סאונד תוך-ניתוחי או ב- MRI תוך-ניתוחי הנותנים אומדן למידת הכריתה הניתוחית בזמן אמת. מבוצע שימוש שגרתי בסמן פלואורסנטי בשם 5ALA הניתן למטופל בשתייה מס' שעות לפני הניתוח. לאחר כריתת מרבית הגידול, באזורים בהם גובל הגידול עם רקמת המוח, שימוש בסמן 5ALA מגדיר את גבולות הכריתה. תחת אור מיקרוסקופ עם פילטר אולטרה-סגול, מודגמים תאי הגידול בצבע פלואורסנטי ורוד, בניגוד לרקמת מוח אשר לא עוברת פלואורסנציה (ראה בתמונה דוגמה לפלואורסנציה של גידול גליאלי כפי שמודגם מבעד למיקרוסקופ בזמן הניתוח). בתום הניתוח, יועבר המטופל להשגחה בטיפול נמרץ עד הבוקר שלמחרת.
ב- 48 שעות שלאחר הניתוח יבצע המנותח MRI מוח על מנת להדגים את מידת כריתת הגידול ועל מנת לשלול סיבוכים ניתוחיים כגון החמרה בבצקת, אוטמים מוחיים או דימומים. מרבית המטופלים משתחררים לביתם תוך 2-3 ימים לאחר הניתוח בהמתנה לתוצאות האבחנה ההיסטופתולוגית של הגידול והחלטה על צורך בטיפול עתידי. 

צפו בסרטון המדגים כריתת גידול מסוג גליובלסטומה, תוך שימוש בניטור אלקטרופיזיולוגי וסמן פלואורסנטי (5ALA)


מאמרים שנכתבו במרכז לגידולי מוח בתחום הטיפול בגליומות מוחיות: 

Incidence and impact of stroke following surgery for low-grade gliomas

Berger A, Tzarfati G, Costa M, Serafimova M, Korn A, Vendrov I, Alfasi T, Krill D, Aviram D, Ben Moshe S, Kashanian A, Ram Z, Grossman R.

J Neurosurg. 2019 Dec 27:1-9.

פרקים בספרים אשר פורסמו ע"י המרכז בספרות העולמית על גידולים מוחיים:

Grossman R, Ram Z.

Neurocognition in Brain Tumor Patients.

In: Winn HR, ed. Youmans and Winn Neurological Surgery. 7^th ed. Philadelphia, PA: Elsevier; 2017:937-41.e3.

Grossman R, Ram Z.

Neurosurgical oncology: neoplasms of the brain and meninges.

In: Poston GJ, Wyld L, Audiso RA, eds. Surgical Oncology: Theory and Multidisciplinary Practice. 2^nd ed. Boca Raton, FL: CRC Press, Taylor & Francis; 2017:631-46.

Grossman R, Ram Z, Vogelbaum M, Chiocca N, Westphal M, Tonn J, Kreth F, Thon N. Local Therapies. In: Tonn JC, Reardon DA, Rutka JT, Westphal M, eds. Oncology of CNS Tumors. 3^rd ed. Springer; 2019:159-72.