הגישה האנדוסקופית לכריתת גידולים מוחיים אשר התפתחה בשנים האחרונות, היא גישה ניתוחית זעיר פולשנית ללא צורך בפתיחת הגולגולת.
ניתוחים בגישה אנדוסקופית, מבוצעים ע"י צוות הכולל: נוירוכירורג ורופא אא"ג. ההגעה לגידול, מתבצעת לרוב דרך כניסה מהאף, ליצירת מסדרון המוביל אל בסיס הגולגולת, מבלי צורך לעבור דרך רקמת מוח. מעבר להיות הגישה הניתוחית הזעיר פולשנית יש לגישה זו יתרונות נוספים הכוללים:
ניתוק מוקדם של אספקת הדם המזינה את הגידול ומזעור המניפולציה על מבנים מוחיים כמו כלי דם או עצבים. גישה זו מאפשרת הגעה לאזורים הממוקמים במעמקי המוח אשר בעבר הצריכו פתיחות גולגולת רחבות ואשפוזים ממושכים. הטכנולוגיה הזו מיושמת כיום לניתוח וכריתה של מגוון רב של גידולים מוחיים: אדנומות של ההיפופיזה, מנינגיומות, כורדומות, קרניופרינגיומות ועוד.
ניתוחים אנדוסקופים לכריתת גידולי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה)
בעשור האחרון בוצעו במרכז לגידולי מוח בביה"ח איכילוב, המרכז הרפואי תל-אביב, מאות ניתוחים בגישה אנדוסקופית לצורך הסרת גידולים של בלוטת יותר המוח(היפופיזה). גידולי בלוטת יותרת המוח הם לרוב גידולים שפירים הגדלים באיטיות. כחצי מגידולי ההיפופיזה מפרישים הורמונים מסוגים שונים וגורמים להפרעות מטבוליות קשות, העלולות ללא טיפול אף לגרום למוות. הפרשת יתר של הורמונים כגון הורמון גדילה, גורמת לתחלואה כלל גופית כתוצאה מגדילה מואצת של איברים בגוף כגון כפות ידיים ורגליים ואף גדילה של איברים פנימיים בגוף כמו הלב (acromegaly). גידולי היפופיזה מפרישים לעיתים הורמון מסוג ACTH האחראי ליצור קורטיזול בגופינו. מצב של הפרשת יתר של קורטיזול הוא מסוכן וגורם לתסמונת ע"ש קושינג, המתאפיינת בשינוי מראה הפנים והגוף, עליה בערכי הסוכר, לחץ הדם ועוד. גידולי היפופיזה מפרישים לעיתים הורמון מסוג פרולקטין הגורם ליצור חלב והפרעות במחזור בנשים ולירידה בתפקוד המיני אצל גברים.
מחצית מגידולי ההיפופיזה, אינם מפרישים הורמוני (non-functioning) והתסמינים נגרמים בשל הלחץ של הגידול שגדל על מבנים הסמוכים, ועלול לגרום להפרעות בראייה עד לכדי עיוורון והפרעה בהפרשת ההורמונים. גידולים קטנים מהסוג הלא מפריש, לרוב אינם מצריכים טיפול, אלא מעקב מרפאתי ע"י ביצוע MRI מוח תקופתי. גידולים לא מפרישים גדולים או גידולים המפרישים (secreting tumors), מצריכים טיפול. קו הטיפול היעיל הראשון הוא ניתוח אשר לרוב מבוצע דרך האף בגישה טרנס-ספנואידלית אנדוסקופית (ראה סרט). בניתוחים טרנס-ספנואידלים אנדוסקופים מורכבים, הצוות הרפואי כולל: נוירוכירורג ורופא אא"ג. דרך פתח נחיר האף, יוצרים המנתחים מסדרון דרכו ניתן להגיע לאזור הגידול ולכרות אותו וזאת מבלי לפתוח את הגולגולת או לעבור דרך רקמת מוח. בטיפול בחולים עם גידולי היפופיזה, משתתף צוות רב-תחומי הכולל נוירוכירורגים, רופאי אא"ג, אנדוקרינולוגים ורופאי קרינה, המקיימים ישיבות שבועיות לצורך דיון מולטידיסיפלינארי והחלטה על אופן הטיפול המיטבי לחולים.
