מערכת העיכול

"נתחיל עם קצת אנטומיה: מערכת העיכול היא מערכת מאוד גדולה בגוף שלנו שמתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת. בדרך היא כוללת גם את הושט, הקיבה, הכבד, הלבלב, התריסריון, דרכי המרה והמעי הדק והגס. כשמדברים על גידולי מעי מתכוונים בדרך כלל לגידולי המעי הגס. בדיקת גסטרוסקופיה (שנעשית דרך הפה) בודקת את הקיבה וקולונוסקופיה (דרך פי הטבעת) בודקת את הקולון - המעי.  

במדינת ישראל יש מגמה טובה, אך לא מספיקה, של גילוי מוקדם לסרטן המעי הגס. למרות שעדיין יש מי שלא מבצעים בדיקת דם סמוי בצואה שקיבלו מהרופא שלהם או מתעלמים מסימנים שיש להם, אנחנו רואים מגמה טובה של מקרים שמתגלים בשלבים המוקדמים של המחלה. יחד עם זאת, המגמה העולמית היא שבשנים האחרונות המחלה מתגלית באנשים צעירים יותר".

"כן. אנחנו רואים את זה בפועל, הגילאים נהיים יותר צעירים. אם פעם דיברנו על גילאי 60 ואחר-כך 50, היום מגיעים גם בני 40. יש מגמה של צעירים יותר".

"אנחנו לא באמת יודעים. אולי הסביבה או מה שאכלנו שהיינו ילדים, זה לא באמת ברור. לכן הנושא של המודעות מאוד חשוב. בעולם התחילו להוריד את הגיל לקולונוסקופיה לגיל 45 והיא מוגדרת כבדיקת סקר במקומות מסוימים. לצערנו בארץ בדיקת הקולונוסקופיה לא נכנסה לרוטינה כבדיקת סקר, כזאת שנערכת לכולם החל מגיל מסוים".

"בהחלט. סרטן המעי היא מחלה שניתן למנוע. אם מגלים אותה בשלבים המוקדמים, בשלבי  הפוליפ לפני שהפך לגידול, ניתן לכרות אותו ולמנוע לגמרי את המחלה. ואם מגלים את הגידול בשלביו המוקדמים ניתן למנוע מחלה מתקדמת. הקולונוסקופיה היא בעצם לא רק בדיקה אלא גם פרוצדורה שמונעת את המעבר מפוליפ לגידול סרטני".

"נתחיל עם הגידולים הרקטליים, אלה שנמצאים קרוב לפי הטבעת, כאן אנחנו מקדמים מתן של טיפולים אונקולוגיים כדי למנוע ניתוח שיכול לסכן או לגרום לסיבוכים באזור העדין של פי הטבעת. יש לנו באיכילוב צוות נרחב, רחב תחומי, שעוסק בגידולי רקטום. בכלל, יש היום בעולם נטייה לעשות מאמץ להעדיף טיפולים על פני ניתוחים. זה נקרא "ניאו-אדג’ובנטי מלא" - טיפול שמטרתו להגדיל את הסיכוי לפתור את הגידול הראשוני בלי ניתוח". עדיין אצל רוב המטופלים הניתוח הוא חלק חשוב ובלתי נפרד מההבראה.

מהם הטיפולים האונקולוגים שניתנים במקרים האלה?

"הטיפול משלב כימותרפיה וקרינה. כמו כן, יש טיפולים אימונתרפיים טובים שניתנים במקרים של גדולים ראשוניים במעי הגס וברקטום בפרט. אנחנו מבצעים בדיקה בשם MMR או MSI שמטרתה לבדוק אם החולה יגיב טוב לטיפול האימנונותרפי. בגידולי רקטום יש אחוזים מאוד גבוהים של תגובות טובות והעלמות של המחלה עם טיפול אימונותרפי בלבד וללא צורך בניתוח". 

"בגידולי מעי מתקדמים יותר, אלה שמתגלים בשלב הגרורתי שלהם, עדיין המטרה שלנו היא למצוא את המקומות שבהם אפשר להגיע לריפוי. זה לא סוף הדרך. אנחנו משלבים את כל המאמצים שלנו עם מגוון טיפולים אונקולוגים וניתוחיים ומצליחים להגיע ללא מעט מטופלים שניתן לבנות להם תכנית שתביא לריפוי. במידה ולא נצליח להעלים את המחלה ניתן לחיות איתה שנים, כמחלה כרונית, ולהאריך משמעותית את תוחלת החיים באיכות חיים טובה. זאת המטרה שלנו".

"חשוב לנו להביא למטופלים את הטיפולים הכי חדשניים ולכן יש לנו יחידת מחקר מאוד גדולה בבית החולים שנמצאת בקשר עם כל החברות הבינלאומיות והמטרה שלה לשלב טיפולים אונקולוגיים המתקדמים ביותר כבר בשלב המחקרי שלהם".

• מה עושים כשהגידול חוזר?

"חזרה של גידול נכנסת לקטגוריה של מחלה גרורתית. גם פה ננסה לתפור מסלול שיוביל לריפוי. אם המחלה חוזרת רק בכבד או רק בריאה, זאת אומרת באיבר אחד, יותר קל להוביל לריפוי, אבל אנחנו מאוד יצירתיים ובעזרת צוות של אונקולוגים, כירורגים, מומחי קרינה והדמיה אנחנו יכולים למצוא מסלול לריפוי לחלק מהחולים האלה בצורות שונות של חזרת המחלה".

"בישראל גברים חולים מעט יותר מנשים".

"חד משמעית כן. יש הרבה יותר אופציות ויש תוחלת חיים יותר ארוכה, אפילו לחולים המסובכים. זה גידול שצריך שיתוף פעולה של צוות רב תחומי. כל מקרה יושב לדיון על השולחן מול שורה של רופאים מתחומים שונים  ומשקיעים את הזמן למציאת הטיפול הטוב ביותר".

"יש אבל הוא נדיר בהרבה וקשה יותר לאיתור, הוא קשור לעיתים קרובות לאנשים עם סינדרום גנטי".