כך תשמרו על בריאות המעי שלכם
סרטן המעי ניתן למנוע באחוזים גבוהים. ככה עושים את זה
ראיון עם פרופ' רויטל קריב, גסטרואנטרולוגית, רופאה בכירה במכון למחלות דרכי העיכול והכבד
פרופ' רויטל קריב
כשמדברים על בריאות המעי הגס, מדברים בראש ובראשונה על מניעת סרטן המעי, אחד הסרטנים השכיחים יותר בישראל בקרב גברים ונשים. ולמרות שנדמה שמדובר בגזרת גורל, את סרטן המעי הגס ניתן למנוע באחוזים גבוהים. בישראל קיימת תכנית סקר לאומית לאיתור סרטן המעי בקרב האוכלוסייה מגיל 50. הסקר כולל בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, וקולונוסקופיה לאלו עם גורמי סיכון (סיפור משפחתי, פוליפ בעבר, מחלת מעי דלקתית) או אלו עם בדיקה חיובית לדם סמוי בצואה. בפועל קופות החולים מאפשרות במקרים רבים, גם למי שאין לו גורמי סיכון, לבצע בדיקת קולונוסקופיה שנחשבת לבדיקה טובה יותר, מה שיוצר עומס ניכר על המערכת.
לאוכלוסייה ללא גורמי סיכון (ללא ספור משפחתי, עישון השמנה, סוכרת) מומלץ לבצע בדיקת דם סמוי אחת לשנה, אמנם זאת בדיקה פחות מדויקת, אך אם מבצעים אותה אחת לשנה ערכה גבוה ומספק. ולכן למי שאין גורמי סיכוי מומלץ לבצע כקו ראשון בדיקת דם סמוי. לעומת זאת, למי שיש גורמי סיכון – חשוב שיבצע קולונוסקופיה במרוחים של עשר שנים.
גורמי הסיכון נחלקים לגורמים תורשתיים/משפחתיים, סביבתיים ורפואיים - אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי או אם יש שני קרובי משפחה מדרגה שנייה שחלו ההמלצה היא לבצע בדיקה מגיל 40 כל 5 שנים, אם כי הגיל בו לקו במחלה בני המשפחה חשוב גם לקביעת ההמלצות. למשל קרוב משפחה שחלה בגיל צעיר (מוגדר מתחת לגיל 50) מקנה יותר סיכון מקרוב שחלה בגיל מבוגר. חשוב לא להדחיק ספור משפחתי של סרטן או פוליפים משמעותיים וללכת לקבל המלצות לאופן המעקב הנכון עבורכם.
גם מצב רפואי יכול להגדיל את הסיכון – בעיקר לסובלים ממחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, היסטוריה אישית של פוליפים או של סרטן המעי הגס.
אורח והרגלי החיים גם יכולים להעלות את גורמי הסיכון – לכאן נכנסים מי שיש להם עודף משקל, מעשנים, צורכי אלכוהול בכמות גדולה, וכל מי שמנהל אורח חיים לא בריא שכולל אכילת מזון מעובד, בשר מעובד ובשר אדום בכמויות גדולות. כמו כן, העדר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני וחיים עם הרבה סטרס תורמים אף הם.
- המניעה האמתית של סרטן המעי
היא בכללה מניעת תחלואה של העידן שלנו, המניעה מתחילה מהקפדה על אורח חיים בריא, משהו שכדאי להנחיל לילדים החל מהתזונה בגילאים הצעירים וגן הילדים. אמצעים אלו מקדמים, כאמור, בריאות ולא רק מונעים את סרטן המעי אלא שלל מחלות אחרות הקשורות לאורח החיים הרווח כיום וכוללות בנוסף לסוגי סרטן שונים גם סוכרת, השמנה, מחלות לב ומחלות דלקתיות. סרטן המעי הגס מתפתח לאורך שנים. משך הזמן בו מתפתח פוליפ לסרטן הוא סביב עשור שנים ולכן ההמלצה לעשות קולונוסקופיה אחת לעשר שנים לאנשים ללא גורמי סיכון.
לאחרונה פורסמו מספר עבודות ב- The New England Journal of Medicine המתארות בדיקות סקר מתקדמות לסרטן המעי מדגימות דם וצואה המתבססות על טכנולוגיות ריצוף מתקדמות של דנ"א המראות יעילות טובה מבדיקות הדם הסמוי הקיימות כיום. אין ספק שבעידן הטכנולוגיות המתקדמות והבינה המלאכותית יופיעו בקרוב כלים נוספים פחות פלשניים מקולונוסקופיה שיאפשרו לנו לבצע המלצות מותאמות אישית לסקר ומניעה וכן לתעדף את בדיקות הקולונוסקופיה לאור זמינות מוגבלת של המערכות הצבוריות.
הנושא מורכב ויש גרסאות שונות, שלא תמיד קלות ליישום בחיים העמוסים שלנו. וכמובן ההיבט האישי חשוב- תזונה נכונה לאחד אינה נכונה לאחר. אני אוהבת להיצמד למשפט פשוט שקראתי פעם ב'ניו יורק טיימס' – תאכל את מה שסבתא של סבתא שלך הייתה מבשלת לך. הסבתא הזאת מן הסתם לא השתמשה במזון מעובד וקרוב לוודאי שהשתמשה במוצרים טריים, מקומיים והוסיפה גם הרבה אהבה. אם מנסים לשמור על העיקרון של אכילה ביתית עתירת ירקות ומוצרים לא מעובדים גם אם מדי פעם חוטאים זה בסדר.
מדינת ישראל הנגישה היום לציבור בירור אונקו-גנטי (ברור גנטי המגלה שנויים גנטים הקשורים לסרטן) שנקרא "פאנל מוטציות שכיחות". מדובר בפאנל בסיסי של מוטציות (פגמים ב-DNA) שנמצאו שכיחות בקרב אוכלוסיית המדינה, יהודים וערבים. הפאנל כולל בעיקר מוטציות נפוצות בגנים 1-2BRCA שנפוצה בעיקר אצל אשכנזים אך לא רק. אפשר לגלות בבדיקה גם מוטציות הגורמות לתסמונת שנקראת לינץ", שהיא התסמונת התורשתית השכיחה ביותר שגורמת לסרטן המעי (אבל גם לגדולים נוספים כמו קיבה, לבלב ורירית רחם). קיים תת אבחון של תסמונת זו ועוד מצבים תורשתיים שמעלים סיכון לסרטן והתייחסות עם מעקב נאות עשויים בהחלט לתרום למניעת תחלואה באותן המשפחות. כמו כן הרקע הגנטי יכול לתרום לניהול מחלה וטיפול מותאם אישית למי שחלה בסרטן. למשל בתסמונת לינץ יגיבו גידולים מתקדמים לטיפולים אימונותרפיים.
במשפחות עם היסטוריה של מקרי סרטן בגיל צעיר או מספר בני משפחה שלקו בסרטן נדרש יעוץ גנטי מאחר ולעתים יש צורך בבדיקות מעמיקות יותר לשם גלוי נשאות. גילוי של ממצא גנטי אצל אחד מבני המשפחה יאפשר לבדק את שאר בני המשפחה באופן ממוקד ולהתאים להם את המעקב האופטימלי כדי למנע סרטן.
יש לא מעט אנשים שמגיעים אלינו עקב ממצא מקרי בבדיקת אקסום, בדיקה גנטית שנעשית על ידי מי שרוצים להיכנס להריון. הם ואחרים, המגיעים לייעוץ גנטי נשאלים לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלהם, עד דור שלישי, ומקבלים המלצות להמשך מעקב. יש בארץ מרפאות שנקראות מרפאות נשאים, שנמצאות בעיקר בבתי חולים, בהם מבוצע מעקב עם הבדיקות הנדרשות וליווי אורך שנים של הנשאים כמו גם תמיכה.
הוכח חד משמעית שמעקב נאות אצל נשאים בתסמונות סרטן שונות, מוריד את הסיכויים שלהם לחלות ולמות מסרטן.
תסמונת לינץ', שהיא כאמור הגורם התורשתי הנפוץ ביותר לסרטן המעי, היא תסמונת מעניינת שסובלת, כאמור, מתת אבחון משמעותי באוכלוסייה. בתסמונת זו, הליקוי הגנטי גורם לבעיה בתקון שגיאות בחומר הגנטי תוך כדי חלוקת התאים. עקב כך צוברים התאים מוטציות (שנויים גנטיים) בקצב מזורז וקצב התפתחות של פוליפ לגידול הוא מהיר מהרגיל. אי לכך ההמלצה היא לבצע קולונוסקופיה כל שנה שנתיים, גסטרוסקופיה כל שנתיים וכן מעקב גניקולוגי עם מומחים בתחום ומעקב דרכי השתן ועוד.
אגב, באופן פרדוקסלי, נשאי לינץ יפתחו גידולים עם פרוגנוזה (התחזית של התפתחות המחלה) טובה וזאת מאחר שיש אצלם, עקב ריבוי הטעויות בחומר הגנטי, הרבה "חלבוני שטות" המפעילים את מערכת החיסון, בעוד שבאופן רגיל, במחלת הסרטן יש התחמקות של הגדולים ממערכת החיסון במנגנונים שונים. שפעול זה גורם לחדירת תאי דלקת לגדולים שככל הנראה גורמים למהלך בטוב יותר אצלם. כיום בחזית המחקר נעשים מאמצים לפתח חיסון לתסמונת לינץ'. משרד הבריאות מנחה לבצע בדיקה פתולוגית של גדולי המעי לתסמונת למי שלקה כבר בסרטן המעי הגס כדי לאתר את המקרים.
- הסרטן כמחלה כרונית ומחלה של צעירים
בעידן שלנו מחלת הסרטן הופכת להיות מחלה של אנשים יותר צעירים. כמו כן, לאור הגילוי בשלבים מוקדמים, הטיפולים והניתוחים המתקדמים - יותר אנשים מחלימים מהמחלה. אנשים צעירים שחלו בסרטן והחלימו יוכלו לחיות חיים ארוכים ולהביא ילדים לעולם, וכמובן יעמדו בפני התמודדויות לא פשוטות. בנוסף, אלו בהם נמצאה מוטציה גנטית (אך לא רק אלו) יהיו מוטרדים מהעברת הכשל הגנטי לצאצאים.
בשנים האחרונות יש עדויות על עלייה בתחלואה בסרטן המעי הגס בצעירים מתחת לגיל 50, שהוא גיל תחילת סקר המניעה. התחלואה בצעירים היא לא תמיד על רקע גנטי, מאוד יתכן ולאורח החיים שלנו קיימת תרומה. בארה"ב כבר ממליצים חלק מהארגונים המקצועיים על תחילת סקר לסרטן המעי כבר בגיל 45. המלצה זו עדיין לא קיימת בישראל אך בהחלט יש עליה במודעות של הקהילה הרפואית לתסמינים גם אצל צעירים וחשוב שכך גם מצד המטופלים.
בתסמונות תורשתיות חמורות כמו פוליפוזיס משפחתית, בה קיימות מוטציות בגן APC מתפתחים המוני פוליפים במעי הגס כבר מגילאי העשרה ולעתים נדרש ניתוח להסרת המעי הגיל צעיר. במקרים חמורים אלו, למעוניינים, ניתן לבצע הליך שמבוצע במרכז הרפואי שלנו וקרוי אבחנה טרום השרשתית: מבוצע תהליך של הפרייה מלאכותית ולפני שהעוברים מוחזרים לרחם הם נבדקים לנוכחות המוטציה כך שרק העוברים הבריאים מוחזרים לרחם. זה תהליך בעייתי ויקר שעובר אישור של ועדה ייעודית. אופציות נוספות כדי למנע העברה של פגמים גנטיים מזוהים לדור הבא כוללות בדיקת סיסי שלייה, וכמובן בדיקת מי שפיר אלא שבה גלוי עשוי להיות כרוך כבר בלידה מוקדמת. אין ספק שקבלת החלטות בנושא הן קשות ומורכבות וקיימים במרכז הרפואי שלנו צוותים הן במכון הגסטרו, המכון הגנטי והמערך המיילדותי צוותים מומחים לנושא שישמחו לסייע.
- נורות האזהרה: התסמינים המעלים חשד לנוכחות פוליפ מתקדם או גידול במעי הגס
דם דרך פי הטבעת, גם אם קיימים טחורים ידועים, צריך להבחן על ידי רופא גסטרו או פרוקטולוג כדי להבין אם יש צורך בהערכה. כאבי בטן חדשים לא מוכרים, שנויים חדשים ביציאות, ירידת משקל משמעותית, ירידה במחסני הברזל או אנמיה - הם "סמני אזעקה" ידועים הדורשים, כאמור, יעוץ רפואי כדי להחליט על המשך הברור לפי גיל המטופל, הרקע וההערכה הרפואית. ברור שלרוב האנשים עם כאבי בטן או אנמיה לא יהיה סרטן במעי, אולם אסור לפספס את אלו שכן. ולכן, כל מי שנמצא בסיכון מוגבר רצוי שיבצע קולונוסקופיה, אם לא בוצעה לאחרונה. אנשים עם תסמינים מחשידים לאחר יעוץ רפואי של מומחה, אנשים עם היסטוריה משפחתית, מחלות מעי דלקתיות ואורח חיים לא בריא. ומכיוון שקולונוסקופיה לא מחליפה אורח חיים בריא, ההמלצה היא לאמץ הרגלי חיים ותזונה מיטיבים ומהנים.
