תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

על ביופסיה אופטית כבר שמעתם?

באמצעות מכשיר אנדוסקופ המשמש גם כמיקרוסקופ, אפשר לאבחן ממצאים מתקדמים במערכת העיכול, לקבוע את גבולותיהם ולהסירם בגישה אנדוסקופית ללא צורך בניתוח פורמאלי. איך עושים את זה ולמי זה מתאים? 

ראיון עם ד''ר ארז סקפה, גסטרואנטרולוג ומנהל תחום הכירורגיה האנדוסקופית



  • במה אתה עוסק?
"אני מנהל את תחום הכריתות האנדוסקופיות של נגעים מתקדמים במערכת העיכול. כשמתגלים ממצאים גידוליים בשלביהם הראשונים אנחנו נכנסים לתמונה ועושים את כל הפעולות של כריתה שאינן מגיעות לידי ניתוח. במקרה, למשל, שיש ממצא ברקטום שכנראה חדר לדופן המעי, אם הוא עומד בקריטריונים מסוימים, אנחנו יודעים לכרות אותו בשיטה אנדוסקופית ולחסוך למטופל את הכריתה של האיבר. מייצרים חלל עבודה בתוך דופן הרקטום, בין הגידול לשריר וכורתים את הממצא בשלמותו". 

  • איך זה עובד?
"כשיש חשד שמדובר בממצא עושים הערכה אופטית שלו. זהו חידוש טכנולוגי שקיים במעט בתי חולים בארץ, האנדוסקופ החדשני הוא סוג של מיקרוסקופ והוא יכול להגדיל ולהראות חלקים מיקרוסקופיים ברקמה. אנחנו יודעים להסתכל מקרוב על הגידול ולראות לפרטים מה קורה בדופן המעי. יש לנו קריטריונים לדעת אם מדובר בפוליפ רגיל או סרטני ולראות אם הוא חדר לדופן. למעשה, מדובר בדרכים אופטיות מתקדמות שאפשר באמצעותן לעשות 'ביופסיה אופטית' בלי להידרש לפתולוג".  

  • ואם מחליטים שמדובר בממצא שאפשר לכרות?
"השלב הבא כולל הכנסה של חומר דמוי ג'לי, חומצה הילארונית, שמפרידה את אזור הגידול מהדופן. זה מאפשר לעבוד בצורה רגועה. ואז באמצעות השיטה של הכירורגיה האנדוסקופית שפותחה ביפן אני מכניס סכין ובעזרת זרם חשמלי אני מתחיל לחתוך את הדופן מסביב ומתחת לגידול ולאט לאט מפריד את הממצא מהרקמה עד שהוא יוצא. זאת עבודה מיקרו כירורגית עדינה. צריך להיזהר, מצד אחד לא לפגוע בשריר, ומצד שני לתפוס את כלי הדם ממש במעבר דרך השריר לפני פיצולם לענפים נוספים ובכך להפחית את כמות הדמם".  

  • מה היתרון בכריתה הזאת?
"אם לא היינו כורתים את זה בצורה הזאת, ייתכן שהיה צריך לכרות למטופל את כל הרקטום. זה שינוי גדול באיכות החיים לעומת מה שעשו בעבר. יום עד יומיים לאחר הכריתה של הפוליפ המטופל הולך הביתה, בהחלט שינויי משמעותי בהשוואה לניתוח פורמאלי הדורש אשפוז ארוך יותר".

  • מתי בכל זאת יידרש ניתוח מלא?
"הפרוצדורה הזאת לא מתאימה לגידולים שחדרו עמוק את הדופן ובטח לא למטופלים בהם הגידול התפזר בבלוטות הלימפה או באיברים מרוחקים. זה מתאים לסרטנים בשלבים הראשונים שלהם. חשוב לשים לב שבמקרה של מחלה ממארת בשלביה המתקדמים זה בהחלט לא מתאים".

  • איך מחליטים?
"לפי המאפיינים אנחנו יכולים להחליט אם המקרה נועד לכירורגיה (ניתוח) או אלינו לטיפול אנדוסקופי, אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו"

  • מה הייחוד של איכילוב בתחום הזה?
"התוכנית הזאת באיכילוב קיימת כבר 3 שנים ונצבר ניסיון עם כ-150 מקרים בוושט, בקיבה ובמעי הגס. ברוב בתי החולים בארץ התחום הזה לא מפותח. הוא קיים אצלנו באיכילוב ובהדסה ירושלים בהיקף רחב, ובהיקף פחות רחב - בבתי חולים אסף הרופא ובקפלן.
"יתרונות נוספים הם שיתוף פעולה יוצא דופן עם הכירורגים והאונקולוגים בבית החולים בצוותים רב תחומיים המאפשרים לתת טיפול הוליסטי פרטני לכל חולה וחולה, וגישה למחקרים בין לאומיים הנמצאים בחזית המדע בתחום זה".




תפריט ניווט תחתון