הטיפול במטופל/ת הנוירולוגי/ת כולל מניעה וטיפול של גורמי סיכון, טיפול אקוטי וכרוני התלוי באופייה של המחלה.
במחלקה ובמרפאות הנוירולוגית מגוון מטופלים עם אבחנות שונות שלהן יש קשר אפשרי עם תזונה מסיבות וצרכים שונים: מטופלים עם ולאחר שבץ מוחי, אפילפסיה, אנצפליטיס ( דלקת המוח), מחלות אוטואימוניות (לדוגמא טרשת נפוצה, מיאסטניה גרביס) כאבי ראש, פרקינסון, הפרעות תנועה, ניוון שרירים - ALS, דמנציה, אלצהיימר עם ירידה בביצוע תפקודים יום יומיים.
טיפול מניעתי כולל לדוגמא- שמירה על ל"ד תקין/ מאוזן, רמות שומנים וכולסטרול תקינות/ נדרשות, טיפול בהשמנה, איזון סוכרת ועידוד לביצוע פעילות גופנית סדירה.
השילוב של הפגיעה הנוירולוגית והשלכותיה על הופעת שיתוק / דיספגיה ( הפרעת בליעה) עם סיכון לאספירציה/ חוסר ניידות / ירידה בתיאבון וביכולת האכילה עלולים להוביל לתת תזונה המשפיעה על עליית הסיכון לתמותה ,תחלואה, ירידה בתפקוד הפיזי ולהופעת סיבוכים.
קיים קשר משמעותי בין הפרעת בליעה לתת תזונה. הפרעות בליעה שכיחות במטופלים הנוירולוגים לאחר שבץ מוחי, פרקינסון, דמנציה, ניוון שרירים, מחלות נוירולוגיות אוטואימוניות ונזק מוחי טראומתי.
בנוסף, הפגיעה בניידות וביכולת התנועה בשילוב של ירידה בתיאבון וביכולת האכילה תורמים גם הם לתת התזונה.
הפגיעה המוחית בפני עצמה הגורמת לשינויים ברקמת השריר בשילוב עם הסיכון לתת תזונה מעלים את הסיכון המשמעותי לפגיעה במסה ובכוח השרירים ולהופעת סרקופניה (דלדול מואץ במסת השריר ובכוחו).
האתגרים התזונתיים משמעותיים ודורשים התערבות תזונתית מותאמת אישית הדורשת אפיון המטופל/ת מבחינת גיל, הרקע הרפואי והיכולת התפקודית ובהתאם התאמה התזונתית:
- אופן ההזנה האפשרית (אכילה דרך הפה או באמצעות צינור- זונדה או PEG).
- בחירת סוג ההזנה המתאים עם מזון רפואי ייעודי המותאם למצב הרפואי
- התאמת מרקמי המזון ליכולת הבליעה בהתאם להערכת בליעה של קלינאי/ית תקשורת
- שימוש באבקת מסמיך לצורת הסמכת המזון והשתייה
המעורבות התזונתית בהערכה ובטיפול של המטופל/ת הנוירולוגי/ת הכרחית ותומכת באספקת הצרכים התזונתיים המוגברים והייחודים לצורך החלמתו בשלב האקוטי ובשמירה על מצב תזונתי תקין במחלה הכרונית.
הטיפול התזונתי נעשה במסגרת עבודת צוות רב מקצועי והינו חלק אינטגרלי מהטיפול הכולל במטופל.
הייעוץ התזונתי כולל קבלה והערכה תזונתית מלאה הכוללת שאלון להערכת המצב התזונתי Subjective Global Assessment (SGA), התייחסות לרקע הרפואי והסוציאלי של המטופל, תשאול מקיף לגבי הרגלי האכילה, סקירה של בדיקות המעבדה ובסופו של התהליך תתקבלנה המלצות תזונתיות המותאמות אישית לצרכים ולהרגלים של כל מטופל או מטופלת
המצבים בהם מומלץ לקבל יעוץ תזונתי?
- הפרעת בליעה (בהתאם ליעוץ של קלינאי/ית תקשורת)
- ירידה בלתי רצונית במשקל, ירידה בתיאבון ובצריכת המזון הכללית
- חוסר איזון באלקטרוליטים (אשלגן, מגנזיום, זרחן)
- צורך בהשלמה תזונתית של תוספי תזונה בהתאם לבדיקות הדם ולהערכה התזונתית
- סוכרת לא מאוזנת
- פצעי לחץ בדרגות השונות
- צורך בהזנה עם צינור הזנה קיבה (זונדה או PEG)
- יציאה מאיזון של מחלת הפרקינסון והפרעת התנועה
- יציאה מאיזון במחלת האפילפסיה
- לאחר אשפוז ממושך
טיפול תזונתי הכרחי למניעת התדרדרות, שמירה על תפקוד יום יומי, מניעת סיבוכים אפשריים (לדוגמת הופעת פצעי לחץ) ,קיצור ימי אשפוז, בדגש לשמירה על איכות חיים של המטופלים ומשפחותיהם.
תזונאית המערך:
שרית ניימן
