סדרת מפגשי LIVE בנושא הפרעות תנועה - כל מה שרציתם לדעת
מומחי צוות היחידה להפרעות תנועה מגיעים אליכם לסלון
ההרצאות יתקיימו בימי ראשון בין השעות 15:00-15:30
רשימת ההרצאות:
6.3: מחקרים פורצי דרך במחלת פרקינסון
פרופ' טניה גורביץ, נוירולוגית
מטרת הרצאה זו היא להכניס אתכם לעולם חדש של מחקרים קליניים הנקראים " DISEASE MODIFYING" – אלו המשפרים את מהלך המחלה ומשפיעים לא רק על הסימפטומים של מחלה אלא אמורים לעצור תהליכים פתולוגים שמתרחשים בתאי המוח. מחקרים אלו הם פרי עמל של מחשבה ושיתוף פעולה של מדענים מתחומים שונים כגון מדע בסיסי של תאי המוח, תהליכים פתולוגיים במוח, ביוטכנולוגיה, פרקמקולוגיה ונוירולוגים. בהרצאה זו אסקור מחקרים המתבצעים בארץ ובעולם.
13.3: מחלת פרקינסון מזה 200 שנה, מה השתנה?
דר' ורד ליבנה, נוירולוגית
200 שנים חלפו מאז שתיאר ג'ימס פרקינסון את מה שכינה ה shaking palsy והיום אנו מכנים על שמו מחלת פרקינסון. במהלך השנים שחלפו למדנו רבות על פרקינסון , המאפיינים הקלייניים , איך המחלה מתפתחת וגורמי הסיכון למחלה. אנו יודעים שמדובר במחלה עם תסמינים מגוונים הרבה מעבר לרעד שיכולה להשתנות בין חולה לחולה.
20.3: שדרוג של טיפול בDBS בימינו
דר' אחינועם סוחר, נוירולוגית
טיפול בגריה מוחית עמוקה (DBS) הינו טיפול ניתוחי שמטרתו שיפור תפקוד ואיכות חיים אצל מטופלים עם מחלת פרקינסון הסובלים מתסמינים מוטורים שאינם נשלטים בצורה מיטבית על ידי תרופות. טיפול זה בדומה לטיפול תרופתי מוגבל ביכולתו לשפר תסמינים בין השאר על רקע תופעות לואי. בשנים האחרונות חלים פיתוחים טכנולוגיים בחומרה וב"תוכנה" אשר יש להם פוטנציאל להגדיל את הרווח מהטיפול על ידי התאמה אישית לפרופיל התסמינים הפרקינסונים מצד אחד והקטנת תופעות הלוואי מאידך.
27.3: דיאלוג מומחים על טיפולים מתקדמים במחלת פרקינסון מתקדם (APD) Advanced Parkinson's Disease
פרופ' טניה גורביץ, נוירולוגית ואריאלה הלל, אחות
התקדמות מדע וטכנולוגיה מאפשרת למטופלים רבים לנהל חיים אקטיביים ומלאים לצד מחלת הפרקינסון. לצערנו, אחרי שנים רבות מחלת פרקינסון מגיעה לשלב מתקדם, בו תסמינים מוטוריים מעורבים עם תסמינים שאינם מוטוריים המשפיעים על איכות החיים, והטיפול במחלה הופך להיות מאתגר. ביחידה להפרעות תנועה, מזה מספר שנים קיימת מרפאה לשימור תפקודי של אנשים עם מחלת פרקינסון בשלב המתקדם. בוויבינר זה נדון בגישה לטיפול בפרקינסון מתקדם, ברעיונות לגבי בחירת טיפולים הטובים ביותר המתאימים לתסמיני המחלה.
3.4: EMST Expiratory Muscles Strength Training - לנשום, לבלוע ולדבר
דר' יעל מנור, קלינאית תקשורת
EMST (Expiratory muscle strength training) הינו אימון כוח לשרירי הנשימה ונמצא יעיל לשיפור תפקודי שיעול, בליעה וקול. בהרצאה נדון על הקשר בין מערכת הנשימה לתפקודי שיעול, בליעה וקול, יוסבר ויודגם השימוש במכשיר התרגול Expiratory Muscle Strength Training (EMST) וכיצד התרגול מתבצע.
10.4: מתכון לפעילות גופנית לאנשים עם פרקינסון: עקרונות כללים לפעילות מותאמת-אישית
דר' נואית עינבר ורוני פלד, פיזיותרפיסטית ומרפא בתנועה
בהרצאה נדבר על מרכיבי הכושר הגופני והקשר ביניהם ובין שימור היכולת לבצע תפקודים יומיומיים, נדון בחשיבות הפעילות המגוונת והאינטגרטיבית דוגמת פיזיותרפיה וטיפול בתנועה, הליכה יחד עם תרגול קוגניטיבי, תרגילי חיזוק בשילוב עם תרגול שינויי קצב וכיוון תנועה.נציג את הבסיס המחקרי לאפשרויות השונות לפעילות גופנית, יחד עם הדגמה פעילה.
24.4: דיבור עם כוונה SPEAK OUT
דינה שפונט, קלינאית תקשורת
SPEAK OUT! היא שיטת טיפול בדיבור שפותחה עבורה אנשים עם פרקינסון עם קשיי דיבור. בקרב 90% מחולי הפרקינסון יש הפרעה בדיבור הנקראת דיסארטריה. הפרעה זו מתאפיינת בעיקר בקול חלש. בובינר נדבר על הסיבות לכך שהדיבור נפגע ולדרך ההתמודדות ששיטת SPEAK OUT! מציעה. נחתום את הובינר במיטב תרגילי השיטה.
1.5: הפרעות בליעה, שם המשחק מודעות
ענת זית, קלינאית תקשורת
קשיים בבליעה, ברמות חומרה שונות, עלולים להופיע בכל השלבים של מחלת הפרקינסון. אפיוני הפרעות הבליעה כוללים שיעול או כחכוח תכופים בזמן אוכל ו/או בזמן שתייה, תחושה שהאוכל נתקע בגרון, קושי בבליעת כדורים ומזונות מסוימים עד לחנק. עם התקדמות המחלה, הפרעות הבליעה עלולות להחמיר עד כדי כך שמזון ונוזלים עלולים להגיע לקנה הנשימה, ובמקרים מסוימים לגרום לדלקת ריאות. חדשות הטובות הן שיש מה לעשות! ככל שנאתר מוקדם יותר את הפרעות הבליעה, נוכל ללמוד אסטרטגיות שיאפשרו אכילה בטוחה גם בשלבים מתקדמים יותר של המחלה.
8.5: קנאביס רפואי ופרקינסון וכל מה שבינהם
דר' נורית עומר, נוירולוגית
לאחרונה שומעים יותר ויותר על סגולותיו של צמח הקנאביס בטיפול במחלות שונות. בהרצאה אנסה לענות על השאלות הבאות, ועוד:
האם יש תועלת בטיפול בקנאביס במחלת הפרקינסון? האם קנאביס יכול לשפר תסמינים מוטוריים?
האם כל אחד יכול להשתמש בקנאביס? ובאיזה אופן? והאם יש תופעות לוואי מסוכנות?
15.5: פרקינסון, השלכות על היחיד וסביבתו
יעל אברבנאל, עו"ס
למחלת הפרקינסון השלכות על מגוון אספקטים בחייהם של היחיד וסביבתו. במהלך ההרצאה נדון במשמעויות של השלכות אלה, דרכים להתמודדות ובמענים הקיימים.
22.5: עולם הקוגניציה בפרקינסון
דר' תמרה שיינר, נוירולוגית
ירידה קוגניטיבית במחלת פרקינסון הינה אחת התסמינים הלא-מוטוריים הנפוצים וחשובים ביותר במחלה. כמו כן לירידה קוגניטיבית השפעה משמעותית על איכות החיים. בוובינר יוסבר על גורמי הסיכון לפתח ירידה קוגניטיבית, על התסמינים של ירידה קוגניטיבית והחשיבות של זיהוי מוקדם. כמו כן יוסבר על דרכי טיפול והתמודדות עם התסמינים.
12.6: הפרעות ביציבה ואטקסיה: למה אנחנו מאבדים שיווי משקל?
ד"ר פנינה פונגר, נוירולוגית
בהרצאה תשמעו על גורמים רפואיים נוספים המשפיעים על שיווי המשקל שלנו מלבד פרקינסון, כיצד ניתן לברר היבטים אלו וכיצד ניתן לשפר התמודדות יום יומית עם חוסר השיווי משקל.
19.6: מי אכל את החלבון שלי
נורית גריאני, תוזנאית
בוובינר ה"תזונתי" נדבר על מספר אתגרים תזונתיים של החולים במחלת הפרקינסון: מהו הרכב התזונה שנמצא מועיל להם, כפי שמצביעים מחקרים אחרונים. נדגיש את הקשר בין תזונה לבריאות הפיזית והנפשית של המתמודדים עם המחלה, נדבר על משקל והירידה במשקל, ומה יש לומר על סוגיית החלבון בתפריט של חולי פרקינסון.
26.6: רפואה מותאמת אישית בפרקינסון
פרופ' רועי אלקלעי, נוירולוג
במהלך שני העשורים האחרונים, הבנתנו את הגנטיקה של מחלת פרקינסון התקדמה באופן משמעותי. ספציפית, מוטציות בשני גניםLRRK2 ו GBA מעלות את הסיכון לפרקינסון ושכיחות יחסית באוכלוסייה היהודית. בשלב הראשון של המחקר, אנחנו וחוקרים נוספים אפיינו את התקדמות המחלה ומאפייניה בקרב נשאים. בנוסף, מחקר רב הושקע להבנה איך מוטציות בגנים אלו מגדילות את הסיכון למחלה. בשלב הבא, שקורה בימים אלו, חוקרים בכל העולם מנסים לפתח תרופות שיפעלו על המנגנון הביולוגי של גנים אלו, ויאטו את קצב המחלה. ניסויים קליניים בתרופות שפועלות במנגנונים אלו נבדקות בימים אלו במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב ובמרכזים נוספים באירופה וצפון אמריקה.
צפייה בהקלטות ההרצאות:
