"שמי ליה, בשבוע ה-41 להריון שלי הגעתי לאיכילוב ותוך דקות ספורות הרופא במיון הבחין במוניטור במצוקה של העובר והבהילו אותי לניתוח קיסרי חירום.
למעשה הצילו את חיי ואת חייה של בתי שנולדה מתוך מצוקה חמורה עקב מים מקוניאליים והועברה מיד לטיפול נמרץ פגים כשהיא מונשמת ומורדמת. אחרי יומיים של טיפול ולאחר שנעשה למענה כל מה שאפשר, מצבה החמיר מאד והודיעו לנו בשבת לפנות בוקר שהדבר היחיד שנותר על מנת להציל אותה במצבה הנו חיבור מיידי למכונת אקמו שזו מכונת לב ריאה מצילת חיים ושיש אותה בבתי חולים ספורים בלבד.
הרופאים פעלו במהירות ויצרו קשר עם מחלקת טיפול נמרץ ילדים תל השומר שהגיעו עם צוות רפואי ומכונת האקמו בהקדם. מדובר בשעות קריטיות מאוד קשות, מצבה היה אנוש, אף אחד לא ידע לומר אם תצלח את המעבר ואם החיבור לאקמו אכן יספיק כדי להציל אותה. שיתוף הפעולה בין בתי החולים היה מדהים ומרגש. אחרי שבר מאד גדול באותו היום שהאובדן האפשרי ריחף מעלינו, מהמקום הכי נמוך וקשה אספנו את עצמנו והיה ברור לנו שיש כברת דרך לפנינו ותקווה שהחזקנו בה. שאלו אותי מה עזר לי לעבור את הימים הללו ויש כמה דברים מאד משמעותיים מבחינתי כאמא בתוך המסע המטורף הזה והוא הרבה יותר מטורף ממה שאפשר להבין בכמה פיסקאות.
אני לא חושבת שהייתי מצליחה להתמודד עם הקושי האדיר הזה ללא תפישת החיים ההוליסטית שלי שלוקחת בחשבון שאנחנו קודם כל רוח/נשמה בגוף חומר ואנחנו באים עם חוזה נשמה לעולם. אני מאמינה שזו היתה בחירת הנשמה של בתי להגיח כך לעולם וודאי היו לה את הסיבות לשזור את החוויה הזאת בסיפור חייה וחיינו. כמו כן הסתייענו בתמיכתה של אילנה רוגל מורתי המופלאה ממרכז מגדלור שתמכה גם בשילוב של רפואת תדרים של מוסיקה קלאסית שהרי ידועה כמסייעת לריפוי ואגב זה גם הוכח מחקרית בעולם ואף באיכילוב במחקר מאד מקיף בנושא.
החזון הוא שיבוא במהרה היום שישתמשו בידע הזה המחבר בין רוח לחומר ובין היתר ישמיעו מוסיקה קלאסית בבתי החולים לצד מלאכת הצוות הרפואי. בכל אותם ימים ליד מיטתה של הבת שלנו השמענו לה יצירות קלאסיות ספציפיות התומכות בריפוי שלה וכן דמיינו כל יום איך הריאות שלה מתנקות ומתחזקות לחלוטין ודיברנו אליה כל הזמן על אף שהיתה מורדמת וכן קראנו לה בשם מעין. דבר נוסף במקצועי כמטפלת וקואוצ׳רית עמדו לרשותי משאבים פנימיים ומיקוד שהסתבר לי בדיעבד הכרחי כדי לרכז את כל האנרגיה בתהליך הזה ולא ללכת לאיבוד, וכמובן האהבה והתמיכה האדירה של המשפחה והחברים חיזקה אותנו בכל יום מחדש.
הדרך היתה מורכבת, לא פשוטה, בכל יום היו רגעי משבר כי התנודות היו חזקות ומטלטלות, שיפור, החמרה וחוזר חלילה. זה ליפול ולקום. היה ברור לנו שאנחנו נהיה ונעשה כל מה שהבת שלנו זקוקה לו. עטפנו אותה באהבה גדולה והחזקנו את ידה בכל רגע אפשרי, שתדע שהיא לא לבד וכדאי לה לבחור בחיים ואיזה אושר אינסופי שהיא אכן בחרה כך. אנחנו מבקשים לחזק ולתת תקווה למי שמתמודדים במצבים כאלו שנדמה וכמעט שאין סיכוי להינצל, תמיד יש סיכוי קטן גם אם כמעט ולא רואים כזה ועם זה יוצאים לדרך.
אנחנו מודים מעומק לב לפרופסור גדעון פרת מנהל המחלקה, לד״ר מרינה רובינשטיין, ד״ר טל שדה וד״ר איתי פסח ולכל צוות האחים ואחיות המופלא, המקצועי והאנושי במחלקת טיפול נמרץ ילדים, אתם פשוט מדהימים. איזו מקצוענות ואיזו מסירות! כמו כן אנחנו מודים לכם שאפשרתם לנו כהורים להיות לצד בתנו יום ולילה ולשלב בדרכנו את הגישה שלנו לריפוי עם הרבה כבוד. זה לא מובן מאליו וודאי לא מתקיים בכל בתי החולים אז שאפו ענק על הפתיחות.
לאחר חודש בדיוק מיום שנולדה, השתחררנו הביתה בשמחה גדולה עם מעין כשהיא בריאה, שלמה וסופר מתוקה"
מתוך עמוד הפייסבוק של המרכז הרפואי תל אביב- איכילוב
