טיפול באמצעות גירוי מוחי חשמלי לא פולשני (tDCS) שיפר בקרב קשישים יכולת הליכה עם מטלה נוספת
כאשר אנו מתהלכים ביום יום, לעתים קרובות אנו מבצעים לא "רק" הליכה. אנו הולכים ומדברים בנייד, משוחחים עם מי שצועד אתנו וסוקרים כל הזמן את הסביבה. הליכה כזו, כאשר במקביל מבצעים מטלה נוספת, דורשת קשב ויכולות קוגניטיביות. בשעה שצעירים בריאים מבצעים זאת בקלות עם השפעה מינימלית על הליכתם, בקרב קשישים הליכה עם מטלה נוספת יכולה להוביל להפרעה בשיווי המשקל, חוסר יציבות ועליה בסיכון לנפילה. יתרה מכך, יכולת זו גם יכולה לנבא ירידה קוגניטיבית בקרב קשישים.
כ- 30% מהקשישים מעל גיל 65 נופלים לפחות פעם בשנה והמגמה מתגברת עם העלייה בגיל. לנפילות במבוגרים יכולות להיות השלכות קשות רפואיות משפחתיות וכלכליות המלוות ביתר תחלואה, פציעות ואף תמותה. הטיפול בתופעת הנפילות הוא אתגר כלל עולמי אך התוצאות של התערבויות שונות, רב-מערכתיות ורב-גורמיות, מוגבלות. גורם חשוב שתורם לנפילות בגיל המבוגר הוא העדר היכולת לפצל קשב כשהולכים, כלומר לבצע שתי פעולות בו זמנית, פעילות מאתגרת הדורשת הפעלה קואורדינטיבית של מספר רשתות מוחיות.
במרכז לחקר הליכה קוגניציה וניידות, במחלקה נוירולוגית מרכז רפואי תל אביב, בראשות פרופ' ג'ף הוסדורף, ובשיתוף פעולה עם החוקרים Pablo Cornejo Thumm , Marina Brozgol ועמיתיהם מהרווארד, בוסטון, נעשה ניסיון להתמודד עם יכולת ההליכה תוך ביצוע מטלה נוספת. נבדקה השפעה של התערבות חדשנית על התופעה. במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב עת מדעי יוקרתי Annals of Neurology ירחון של האיגוד האמריקאי לנוירולוגיה, השתתפו 57 קשישים. המשתתפים הגיעו למרכז הרפואי ונבדקה השפעה של 20 דקות גירוי מוחי חשמלי לא פולשני (trans-cranial direct current stimulation- tDCS) באתרי מוח שונים, על היכולת לבצוע מטלה נוספת תוך כדי הליכה. הניסוי נמצא בטוח ולא דווח על תופעות לוואי.
ממצאי המחקר: גירוי חשמלי באזורי מוח קדמיים באונה המצחית הפחית משמעותית את ההשפעה השלילית של המטלה הנוספת על יציבות וההליכה (הפחתה של כ- 50% בטפול האמיתי לעומת הפלסבו).
מסקנת החוקרים: גירוי חשמלי שאינו פולשני למוח הקדמי, משנה לטובה את יכולת מערכת התנועה להתמודד עם אתגרים בעמידה ובהליכה, משפר את שיווי המשקל והתפקוד היומיומי של המבוגר ובכך עשוי להוריד את הסיכון לנפילה. תוצאות המחקר הנוכחי נראות מבטיחות. מחקרי המשך יבדקו את השפעת ההתערבות גם לטווח ארוך, ויבחנו האם שילוב הגירוי המוחי הלא פולשני עם שיטות אחרות יתרמו להפחתת הסיכון לנפילה.
