האם ניתן לנבא מי מבין החולים בסרטן יגיב לטיפול אימונותרפי?

שיטת אבחון של חברת Pyxis Diagnostics, שפותחה במעבדת המחקר של המחלקה הנוירוכירורגית מצליחה לראשונה לזהות מי מבין חולי הסרטן יגיב לטיפול אימונותרפי.   

למערכת החיסונית יכולת מובנית להרוג תאי סרטן, אולם, תאי הסרטן חומקים מהמערכת החיסונית במגוון דרכים. אימונותרפיה רותמת את תאי מערכת החיסון למלחמה בתאי הסרטן וכך שינתה מהיסוד את הטיפול בסרטן. בשונה משיטות טיפול אחרות המתמקדות בהרג של תאי הגידול, אימונותרפיה מתמקדת בלמשוך תאים חיסוניים לתוך הגידול ולדאוג להפעלה יעילה שלהם בתוכו. כמחצית מהאישורים החדשים לטיפולים בסרטן הם של טיפולים אימונותרפיים או משלבים טיפוליים הכוללים אימונותרפיה. מאז האישור הראשון לטיפול מסוג זה לפני כ- 9 שנים אושרו כ- 70 טיפולים אימונותרפיים ל-17 סוגי סרטן.

הצורך

למרות ההבטחה הגדולה וריבוי הטיפולים שאושרו, בממוצע רק כחמישית מכלל המטופלים מגיבים לטיפולים האימונותרפיים. רבים מאותם חולים שלא יגיבו, לא רק שיבזבזו זמן יקר על טיפול שאיננו יעיל, אלא שבסבירות גבוהה גם יפתחו תופעות לוואי אוטואימוניות. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בתחום, הוא לחזות מי מהמטופלים יגיב לטיפול אימונותרפי.

המחקר

צוות המעבדה לאימונותרפיה של הסרטן, במחלקה הנוירוכירורגית בראשות ד"ר אילן וולוביץ ופרופ' צבי רם, פיתחו שיטה שתאפשר לזהות מי מבין החולים בגידולי מוח המטופלים באימונותרפיה צפוי להגיב לה. החוקרים הניחו שהתגובה לטיפולים תלויה בשונות הרכב התאים הנמצאים בגידול, בביטוי הגנים של כל אוכלוסייה ובתקשורת הבין-תאית המוכתבת מביטוי הגנים. המידע הייחודי שנאסף כולל זיהוי וכימות של אוכלוסיית התאים החיסוניים, תאי התמך ותאי הגידול הנמצאים בגידול. האוכלוסיות המזוהות נאספות פיזית ומהתאים מופק מידע הדיר ומקיף על ביטוי הגנים (מידע טרנסקריפטומי). מידע זה מעובד על ידי פלטפורמה חישובית המאפשרת בניה והצגה של רשת התקשורת הבין-תאית הנוצרת בין אוכלוסיות התאים השונות בגידול. רשתות התקשורת נבחנות בהשוואה לתגובות החולים לטיפול אימונותרפי. הבנת הדמיון והשוני בין התבניות השונות המופיעות ברשתות של חולים שהגיבו לטיפול מסוים מול אלו שלא הגיבו, מאפשרת לפתח את יכולת חיזוי לתגובת החולים לטיפול.

מתגלית למסחור

המעבדה לאימונותרפיה חברה לד"ר רוית גבע, ראש המרכז לגידולי מערכת העיכול והיחידה למחקרים קליניים במערך האונקולוגי וסגנית מנהל המערך, בניסיון להרחיב את השימוש בטכנולוגיה מתחום גידולי המוח לגידולים מוצקים נוספים. יחד עם חממת VLX מירושלים, הצוות הגיש בקשה למימון לרשות לחדשנות. הבקשה אושרה ויחד עם השקעה נוספת של CBG Group מאנגליה הוקמה חברת פיקסיז דיאגנוסטיקה - Pyxis Diagnostics.
(Pyxis Nauticus פירושו מצפן בלטינית).

פיקסיז מתרגמת בימים אלו את הוכחת ההתכנות שהוצגה על ידי המעבדה לכלים שיאפשרו חיזוי של תגובה של חולים לטיפול אימונותרפי או למשלבים טיפוליים הכוללים אימונותרפיה. החברה גם מפתחת שיטה לאיתור של שילובים חדשים של תרופות שיאפשרו להתגבר על מנגנוני העמידות אצל חולים שנכשלו בטיפול. החברה ממוקמת באיכילוב ובחממת VLX בירושלים ומובילה אותה ד"ר רעות יוסף.

שימושים עתידיים

הטכנולוגיה המפותחת תועיל לא רק לחולים ולרופאים המטפלים בהם, אלא גם למבטחים (ביטוחים פרטיים, קופות החולים, ממשלות). עלות טיפול הממוצעת בתרופה אימונותרפית בארה"ב היא כ-150 אלף דולר ועלויות אלו מכבידות מאד על מערכות הבריאות בכל העולם. חיזוי מדויק יותר של החולים שיגיבו לתרופות אלו ימנע מתן מיותר של תרופות לחולים שלא יגיבו ובכך יפחית את עלויות הטיפול והעלויות של אשפוזים מיותרים.

גם חברות התרופות ייהנו מיכולת תחזית טובה יותר: מרבית הניסויים הקליניים בתהליכי פיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות נכשלים, בעיקר בשל חוסר היכולת לחזות מי מהמשתתפים הפוטנציאלים בניסוי יגיב לטיפול. כלי חיזוי יעילים יותר יאפשרו לשתף בניסויים הקליניים חולים להם סיכויי תגובה גבוהים, ובכך לקצר ולהוזיל את הניסויים, להעלות את שעור המגיבים היחסי וכך להעלות את סיכויי הניסוי להצליח. 

צוות המחקר והפיתוח: מימין, ד"ר אילן וולוביץ, ד"ר רוית גבע, פרופ' צבי רם, ד"ר רעות יוסף (מ- PyxisDx)