מחקר של מעבדת המחקר האונקולוגי פורסם בכתב העת Oncogene
רקע
מרבית חולי הסרטן נפטרים בעקבות התפתחות גרורות ולא בגלל הגידול הראשוני.
תהליך יצירת הגרורות מורכב ומחייב הסתגלות של התאים הסרטניים לסביבה החדשה אליה הגיעו. התנאים בכבד למשל שונים לחלוטין מאלו שבריאות או בעצמות. חלק חשוב בהתאמה הוא שינוי הפעילות המטבולית של התא הסרטני והתאמתו לסביבה, הסביבה הכבדית למשל מאופיינת בריכוז חמצן נמוך בגלל הזרימה הפורטלית וחשיפה לרעלנים שונים כמו אמוניה.
על החוקרים
בראש צוות החוקרים עמדו ד"ר תמי רובינק - מנהלת מעבדת המחקר האונקולוגית, פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי ביחד עם שני ג'ורנו סטודנטית PhD. עוד השתתפו חוקרים מחברת Foundation Medicine, אוניברסיטת ת"א והטכניון.
מה הייתה השערת החוקרים?
גרורות באתרי מחלה שונים תהיינה שונות זו מזו גם בפרופיל המוטציות. הימצאות של מוטציות מסוימות תקל על תאי הסרטן להסתגל לסביבה הייחודית של איבר המטרה.
מה נעשה במסגרת המחקר?
ביחד עם חברת Foundation Medicine ניתחו נתונים של 17,000 דוגמאות סרטן לבלב ומצאו שבגרורות בכבד יש שיעור גבוה יותר של השתקה של שני גנים: CDKN2A/B, המקודדים לחלבונים P16/P15. שני החלבונים האלה ידועים כמעכבים של חלוקת התא.
בשלב השני, מצאו כי כאשר מונעים את הביטוי שלהם, תאי סרטן לבלב גדלים טוב יותר בסביבה המדמה את תנאי הכבד.
בשלב האחרון ניסו החוקרים להבין מהו המנגנון המקנה את היכולת לשגשג בסביבת הכבד ומצאו כי השינוי הגנטי משנה את הפעילות המטבולית באופן המאפשר לתאים לגדול היטב גם בנוכחות אמוניה, האופיינית לכבד, וזאת ע"י שינוי המטבוליזם של גלוטמין.
מהי משמעות המחקר?
המחקר הראה שהפרופיל הגנטי של תאי הסרטן קשור באופן התפשטות גרורות לאברים שונים. שנית, נחשפה נקודת תורפה ייחודית לגרורות בכבד- מסלול האמוניה וניצול גלוטמין. ומה באופן מעשי? כעת עדיין שום דבר, אך בעתיד אולי נוכל להשתמש בנקודות התורפה האלו כדי לפתח טיפולים שימנעו התפתחות גרורות בכבד כתוצאה מסרטן הלבלב.
