​

כיצד ניתן לנטרל עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה ולהתוות טיפול במגוון מחלות דלקתיות?

מהו virome?

מיקרוביום הוא שם כולל למיקרואורגניזמים, בין היתר חיידקים, פטריות ווירוסים, הנמצאים בגוף האדם במערכות השונות, לדוגמה בעור, בפה או במערכת העיכול. חשיבות המיקרוביום של מערכת העיכול לבריאות האדם מתבהרת בעשורים האחרונים במגוון רחב של מחלות, חלקן קשורות במערכת העיכול וחלקן קשורות למחלות מחוץ למערכת העיכול כגון מחלות לב, השמנה, ומחלות נוירולוגיות. כיום, עיקר המחקר עוסק בהבנת הרכב החיידקים ותפקודם במצבי בריאות וחולי. למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיידקים, המיקרוביום מכיל אינספור וירוסים – virome - גם להם תפקידים חשובים, אף כי עלומים ברובם בשלב זה.

מה הם מאפייני ה'וירום' ומהם הפאג'ים?

הווירוסים נחלקים לשתי קבוצות:
1. וירוסים ה"שוכנים" בתאים האנושיים – הם אלה אשר בדר"כ גורמים למחלות, לדוגמה: וירוס HIV, HPV .

2. וירוסים שהמאכסנים שלהם הם חיידקים. הוירוסים אשר תוקפים חיידקים נקראים בקטריופאג'ים (ובקיצור פאג'ים) ולהם תפקיד משמעותי בבקרה על כמות החיידקים וסוגיהם. הפאג'ים נחלקים לקבוצות שונות ומספרם גדול לעין ערוך מזה של החיידקים וכל פאג' הוא ספציפי לזן חיידקי מסוים. לכל אדם מערכת פאג'ים האופיינית לו וחלוקה זו נשמרת פחות או יותר במהלך החיים הבוגרים. שינוי בהרכב הפאג'ים, קשור לעיתים למחלות שונות.

כיצד משפיעים הפאג'ים על בריאות האדם?

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היא בעיה קשה מאוד. פאג'ים יכולים לשאת גנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה וכשפאג' מסוג זה מדביק חיידק, הוא משתלב בגנום החיידק (במצב רדום) והופך אותו לעמיד לאנטיביוטיקה. דרך נוספת בה משפיעים פאג'ים היא ע"י חיסול החיידקים המאכסנים אותם. כאשר חלה עליה משמעותית בכמות החיידקים, עשויים הפאג'ים לעבור ממצב רדום למצב פעיל. הם משתמשים בחיידקים כדי להתרבות ועוברים שכפול מהיר עד אשר אלפי פאג'ים פורצים לסביבה תוך המתת החיידק המאכסן אותם ומדביקים חיידקים נוספים.

האם ניתן לטפל בבני אדם באמצעות הוירוסים?

כיום ניתן לבודד פאג'ים כמעט עבור כל זן חיידקי ולהנדס אותם כך שיישארו במצב בו הם רק מחסלים חיידקים. באופן זה, ניתן ליצור אנטיביוטיקה מאוד ספציפית ויעילה אשר יכולה להשמיד זנים מסויימים של חיידקים מבלי לפגוע בחיידקים האחרים (הטובים) בסביבתם ומבלי לגרום לתופעות הלוואי הקשורות באנטיביוטיקה הקיימת כיום.

כבר כיום ישנם מקרים של חולים אשר נדבקו בחיידקים עמידים שלא הגיבו לאנטיביוטיקה והחלימו לבסוף עם 'קוקטייל' של פאג'ים שפותח באופן ספציפי. ה- FDA האמריקאי אישר טיפול בעזרת פאג'ים במגוון מחלות, כולל במחלות מעי דלקתיות, בהן מנסים להשמיד חיידקים החשודים כקשורים בהתהוות מחלות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית.

מה צופן העתיד לתחום ה'וירום'?

זהו תחום חדש ומרתק שככל הנראה יהפוך למשמעותי יותר במהלך השנים הקרובות ככלי להשמדת חיידקים גורמי מחלה וכאלו הקשורים במחלות. עדיין ישנם קשיים רבים בבידוד פאג'ים, יצירת 'קוקטיילים' של פאג'ים אשר ימנעו עמידות החיידקים אליהם, יצירת פרוטוקולים טיפוליים וכדומה, אך העתיד נראה מענין ומבטיח.

*דר' ניצן מהרשק, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות והשירות לבקטריותרפיה,

יועץ של חברת 'ביומיקס' העוסקת בפיתוח טיפולים למחלות מעי דלקתיות