מדוע מבוצעת הפעולה?
פרפור עליות/פרוזדורים (ATRIAL FIBRILATION, או AF בקיצור) היא הפרעה בקצב הלב הנובעת מהיווצרות של מעגלים חשמליים מרובים ובלתי סדירים ממקורות שונים. הגירויים הללו נוצרים בעליות, עוברים באופן בלתי סדיר לחדרים – ובכך גורמים לדופק לא סדיר של הלב.
פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר, והוא מכפיל את שיעור התמותה של הלוקים בו, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – זאת בעקבות יצירת תסחיפים, העלולים לגרום לשבץ מוחי.
פרפור פרוזדורים אינו חייב להיות סימפטומי (כלומר: לכלול תסמינים), וייתכן שהמטופל כלל לא ירגיש שהוא סובל מהבעיה. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מרגישים טוב בזמן פרפור. הדבר נובע מכך שהדופק לפתע מזנק והלב פועם במהירות, או שהם חשים כי הדופק שלהם אינו סדיר.
בכ-45% מהמקרים, מתפתח הפרפור באנשים עם מחלת לב (מחלת לב מסתמית, כלילית או מחלה של שריר הלב), אם כי מרבית הלוקים בפרפור פרוזדורים הם אנשים בריאים ללא מחלת לב.
חשוב לאבחן את הבעיה משום שפרפור פרוזדורים עלול לגרום להיווצרות של קרישי דם בלב (העלולים להשתחרר לזרם הדם ולגרום לסתימת עורקים במוח ובאברים אחרים). בנוסף, דופק לב מהיר מדי לאורך זמן, יכול לגרום להיחלשות של שריר הלב.
הטיפול בפרפור עליות הוא לרוב תרופתי. לעתים יש צורך בביצוע היפוך חשמלי על-מנת להחזיר את פעילות המערכת החשמלית למצב תקין (מתן שוק חשמלי). במקרים שבהם הפרעת הקצב אינה ניתנת לטיפול על ידי תרופות, ניתן לרפא באמצעות צריבה של האזורים שיוצרים את הפרעת הקצב, הממוקמים לרוב בעלייה השמאלית ובוורידי הריאה.
ניתוח חדשני לטיפול בפרפור עליות מבוצע כיום במרכזים רפואיים מתקדמים, ובהם המרכז הרפואי תל אביב. הניתוח מבוצע בשילוב עם כל ניתוח לב אחר המבוצע מסיבה כלשהי (ניתוח מעקפים או ניתוח להחלפת או תיקון מסתם לבבי).
הניתוח מיועד לחולים הסובלים מפרפור עליות קבוע או לפרקים, ומבוצע באמצעות מכשיר חדשני הפועל על בסיס של גלי רדיו (Radio Frequency) במהלכו חוסמים את דרכי המעגלים החשמליים הבלתי סדירים בדופן שריר העלייה השמאלית של הלב ויוצרים מסילות חדשות דרכם עובר הזרם החשמלי בצורה סדירה, כך שהחולה נשאר עם קצב לב תקין וסדיר לאחר הניתוח.
בנוסף, מבוצעת תפירה וסגירה של אוזנית העלייה השמאלית במהלך הניתוח. האוזנית היא המקום בו נוצרים קרישי דם העלולים לגרום לאירועים מוחיים. בכך מורידים בצורה משמעותית את הסכנה לאירועים מוחיים בעתיד (באם הפרעת הקצב תחזור לאחר הניתוח).
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
הפסקת אירועים של פרפור פרוזדורים. אחוזי ההצלחה של הפעולה משתנים מחולה לחולה ומבית חולים אחד למשנהו, אך לרוב עומדים על מעל 80% אחוזי הצלחה במעקב של שנתיים לאחר הניתוח.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
הניתוח מבוצע בשילוב עם כל ניתוח לב אחר המצריך את פתיחת בית החזה. ניתוחים שלרוב ישולבו עם ניתוח לצריבה בגלי רדיו כוללים בעיקר ניתוח מעקפים או ניתוח להחלפת או תיקון של מסתם לבבי. כחלק מניתוח הלב, יחובר המנותח למכונת לב-ריאה.
לאחר וידוא ההרדמה, ינסר המנתח את עצם בית החזה של המטופל, כדי לאפשר גישה מלאה אל הלב. בהמשך יבצע המנתח את הפעולה הניתוחית העיקרית לשמה בוצע הניתוח (מעקפים, החלפת מסתם או תיקון מסתם).
בהמשך יבצע המנתח את פעולת הצריבה של המעגלים החשמליים הבלתי סדירים בדופן שריר העלייה השמאלית. בנוסף, תבוצע תפירה וסגירה של אוזנית העלייה השמאלית במהלך הניתוח (כדי למנוע היווצרות קרישי דם בה בעתיד).
לאחר סיום הניתוח, ישוב לבו של המטופל לפעילות סדירה, והלב ינותק ממכונת הלב ריאה. בשלב האחרון של הניתוח, יתפור המנתח את בית החזה של המטופל, והאזור ייחבש.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
3-4 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
שיעורי ההצלחה של הפעולה נחשבים לגבוהים, ושיעור הסיכון הכרוך בהוספת הפרוצדורה לניתוח לב אחר הוא אפסי. שיעור הסיבוכים כרוך בעיקר במורכבות הפרוצדורה הבסיסית שמבוצעת (החלפת מסתם וכד').
עם זאת, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לבבי המשולב עם צריבה בגלי רדיו.
על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
סיבוכים ספציפיים לצריבה בגלי הרדיו כוללים שיתוק של עצב הסרעפת (PHRENIC NERVE), פרפורציה (חירור) של שריר הלב, פיסטולה (נצור) בין הקיר האחורי של הפרוזדור השמאלי והוושט, הופעת הפרעות קצב מסוג שאינו פרפור פרוזדורים, וכשלון של הצריבה עם חזרת אירועים של פרפור פרוזדורים. סיבוכים אלו נדירים ביותר.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שאתה לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
חשוב לבצע בדיקות דימות שידגימו את מצב העורקים הכליליים בלב, כגון א.ק.ג., בדיקת ארגומטריה, אקו לב, מיפוי טליום במאמץ, או צנתור וירטואלי (קרדיוסקן).
יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים גם תפקודי קרישה.
יש לבצע צנתור אבחוני בכל המנותחים, וערב הניתוח גם צילום חזה (רנטגן).
יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו. אספירין איננו מופסק עד ליום הניתוח.
ביום עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-8 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
במידה ולמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המנותח ליחידה לטיפול נמרץ – ניתוחי לב, שם ינוטר מצבו במשך היממה שלאחר הניתוח.
צינור ההנשמה ('טובוס') יוצא מקנה הנשימה לאחר שהמנותח יתייצב מבחינה נשימתית – לרוב תוך מספר שעות.
בסיום השהות ביחידה לטיפול נמרץ – ניתוחי לב, יועבר המטופל אל מחלקת האשפוז. במחלקה ינוטר מצב הלב באמצעות א.ק.ג. רציף.
בהתאם למצבו של המטופל, יסייעו לו לשבת במיטה או בכורסה, תוצע לו כלכלה רכה ושתייה והוא יוכל להתחיל בהתניידות הדרגתית. משך האשפוז ומועד השחרור ייקבעו בהתאם לקצב ההתאוששות מהניתוח.
ניתוח זה כרוך באשפוז של בין 5 ימים עד שבוע. ההחלמה מהניתוח לרוב קצרה יותר אם הניתוח בוצע בשיטה הזעירה.
בימים שלאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מחולשה, כאב, בחילה והקאה. ניתן להקל על הכאב באמצעים תרופתיים, בהתאם לרצונו של המטופל.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב בהדרגה לשגרה כ-3 שבועות לאחר הניתוח. מומלץ לשהות בחופשת מחלה במשך תקופת ההחלמה. יש להקפיד על ניקיון מרבי של האזור באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי פעמיים ביום), וחשוב להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי שניתן למטופל לאחר הניתוח.
תהליך ההחלמה יסתיים בדרך כלל כ-6 שבועות לאחר הפעולה. חשוב לציין שאין כל מניעה מקיום יחסי מין במסגרת המגבלות הטכניות. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה לאותו פרק הזמן.
כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, לחץ בחזה, או קשיי נשימה, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
מומלץ להצטרף לתכנית שיקום לחולי לב, שנערכת בבתי מלון או במרכזי שיקום בתקופה שמייד לאחר הניתוח, ובהמשך במסגרת מרפאות הקהילה או בתי החולים. במסגרת התכנית יקבל המטופל הדרכה תזונתית, תכנית אימון גופני שמותאמת ליכולותיו ובנוסף יבוצע לו מעקב פרטני מדוקדק.
משך ההחלמה הוא אינדיבידואלי, ותלוי, בין היתר, בכושרו הפיסי של המטופל טרם הניתוח, בגילו, במצבו הגופני ובמחלות הרקע הנלוות שלו.