תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

הרחם הוא הקצה התחתון והצר של הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). צוואר הרחם מוביל מהרחם אל הנרתיק (תעלת הלידה). סרטן צוואר הרחם מתפתח בדר"כ לאט ולאורך זמן. לפני שמופיעה ממאירות בצוואר הרחם, עוברים תאי הצוואר שינויים הידועים כדיספלאזיה, בו תאים חריגים מתחילים להופיע ברקמת הצוואר. מאוחר יותר מתחילים תאים ממאירים להתרבות ולהתפשט לעומק הצוואר ולקרמות הסמוכות.

סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם. מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים- מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50- אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 70. 

בישראל מאובחנים בכל שנה כ- 200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור וריריות. הוירוס הוא הגורם הכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם. קיימים מעל 150 זנים שלו, חלק מהזנים גורמים להופעת יבלות (קונדילומות או פפילומות) שפירות שאינן בעלות פוטנציאל ממאיר וזנים אחרים עלולים לגרום להופעת נגעים טרום ממאירים ואף ממאירים. 


 אזורים אחרים בהם עלול להתפתח סרטן  כוללים את אזור פי הטבעת, העריה והנרתיק בנוסף אזור חלל הלוע והגרון. מניעה ראשונית, זיהוי הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) והתפתחות גידולי צוואר הרחם הוביל לפיתוח חיסונים נגד הנגיף, המסייעים בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים טרום-ממאירים (CIN) וממאירים. 
כל אישה הפעילה מינית, עלולה להידבק בנגיף הפפילומה, ההדבקה שכיחה ביותר, בעיקר בעת תחילת הפעילות המינית בתום העשור השני ותחילת העשור השלישי לחיים. הסיכון להדבקה בנגיף במהלך חיי האישה נע בין 50-80 אחוז. 


וירוס HPV

זיהום צוואר הרחם בוירוס (human papillomavirus (HPV, הינו הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. עם זאת, לא כל אישה עם זיהום HPV תפתח סרטן. נשים שאינן עוברות משטח צוואר רחם (PAP) באופן סדיר, על מנת לזהות HPV ותאים חריגים בצוואר, הן בסיכון מוגבר להופעת סרטן צוואר הרחם.

גורמי סיכון אחרים כוללים:

  • וולדנות (מספר רב של לידות) 
  • ריבוי בני זוג לקיום יחסי מין 
  • קיום יחסי מין בגיל צעיר 
  • עישון 
  • חוסר ויטמין A ו C בתזונה 
  • שימוש באמצעי מניעה פומיים (הגלולה) 
  • מערכת חיסונית חלשה

חיסונים

כיום קיימים שלושה חיסונים הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי, שניים מהם רשומים ומשווקים בישראל וניתנים לפי מרשם רופא. חשוב לזכור כי קיימים זנים נוספים של הוירוס האנושי, שמפניהם החיסונים אינם מגנים, אך גם הם עלולים להגביר את הסיכון לסרטן בצוואר הרחם. לפיכך, החיסונים אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי הם ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה ואת מרבית מקרי הסרטן. לפני מספר שנים יצאו מספר דיווחים על התפרצות מחלות של מערכת החיסון כתוצאה מהחיסון עצמו (מחלות אוטואימוניות). אולם, חשוב להדגיש, טרם כניסת החיסון לשימוש נרחב הוא נבדק בצורה קפדנית. במחקרים שכללו עשרות אלפי נשים לא נמצא שיעור יתר של תופעות לוואי מסוכנות. עם מספר המתחסנים הגדל שמגיע למליונים ברחבי העולם נבנה נסיון רב והחיסון נחשב לבטוח ביותר.


גילוי מוקדם

סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים אינו גורם לסימנים או תסמינים. על מנת לזהותו מוקדם, יש להקפיד על בדיקה גינקולוגית שגרתית כל שנה, כולל משטח צוואר הרחם (PAP) המזהה תאים חריגים בצוואר. סיכויי ההחלמה טובים יותר כאשר המחלה מאובחנת מוקדם.

תסמיני המחלה

סימנים אלה ואחרים נגרמים על ידי סרטן צוואר הרחם ומצבים אחרים. יש להיוועץ ברופא אם מופיעה אחת התלונות הבאות:
  • דמם לדני חריג 
  • הפרשה לדנית חריגה 
  • כאב אגני 
  • כאב בקיום יחסי מין

בדיקות לאבחון המחלה

  • משטח צוואר הרחם (PAP): איסוף תאים מצוואר הרחם והנרתיק באמצעות מטוש, מברשת או מקלון עץ. התאים נבדקים תחת מיקרוסקופ. תאים חריגים (טרום-ממאירים) ברקמת הצוואר מזוהים בד"כ במשטח צוואר. 
    בדיקה חדשה לאיתור  זנים בעלי סיכון גבוה (high risk) של נגיף הפפילומה (HPV) 

    אצל רוב הנבדקות בוירוס הפפילומה תתגבר מערכת החיסון של הגוף על הנגיף; ואולם בחלק מן המקרים מתחמק הנגיף ממערכות ההגנה הטבעיות ומתבטא בטווח שינויים, על פי הזן אליו נחשפת. הסיבות לכך שבחלק מהנשים יהפוך הזיהום לכרוני אינן ידועות בוודאות, אולם ידועים גורמי סיכון כגון: ריבוי בני זוג, עישון, גיל, תנאים סוציו אקונומיים נמוכים, וגורם חשוב ביותר הנו הזן של הנגיף. רוב הנדבקים בנגיף ה- HPV אינם סובלים מתסמינים כלשהם ולכן אינם שמים לב לבעייה. במדינות מפותחות נהוג לערוך מעקב ולבצע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, ע"י לקיחת משטח תאים מהצוואר (משטח הפאפ – pap smear). בדיקת פאפ לא תקינה מחייבת בירור נוסף על מנת לשלול הופעת שינויים טרום ממאירים או ממאירים. מטרת הפאפ היא גילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים וטיפול בהם, טרם התפתחות סרטן. 
    עם זאת, רגישותה של בדיקת הפאפ היא מוגבלת ונעה סביב ה- 60% לבדיקה בודדת. כלומר, ב- 40% מן המקרים "תפספס" בדיקת הפאפ שינויים טרום ממאירים. הרגישות עולה כאשר חוזרים על הבדיקה אחת לשנה, אבל עדיין רחוקה מ- 100%. יתר על כן, בחלק גדול מן המקרים תוצאות בדיקת הפאפ אינן חד משמעיות, ומחייבות בירור נוסף. 

    ניתן להגביר באופן משמעותי את רגישותה של בדיקת הפאפ אם מוסיפים לה בדיקה לנוכחות זני נגיף ה- HPV. 
    נוכחות של זנים בעלי "סיכון גבוה" במשטח צוואר, במקביל לשינויים אופיניים בתאים, מצביעה על סיכון מוגבר לשינויים טרום ממאירים וממאירים ויכולה לכוון את המשך הבירור והטיפול. בדיקת HPV יכולה לשמש כבדיקת סקר באוכלוסיית נשים בריאה, והיא מומלצת ע"י האיגוד האמריקאי למחלות צוואר הרחם במקביל לבדיקת הפאפ בנשים מעל גיל 30. בנוסף, יכולה בדיקת HPV לסייע בבירור ומעקב במקרים מסויימים, בנשים עם ממצאי פאפ לא תקינים או אחרי טיפול בנגעים צוואריים.


  • קולפוסקופיה: רקמת הנרתיק והצוואר נבדקים תחת מכשיר אופטי מואר הנקרא קולפוסקופ.
  • גרידת תעלת הצוואר: מכשיר דמוי כפית משמש לאיסוף תאים מתוך תעלת הצוואר. התאים נבדקים תחת מיקרוסקופ. פעולה זו מבוצעת לעיתים בזמן הקולפוסקופיה. 
  • ביופסיה: אם נמצאים תאים חריגים במשטח צוואר, עשוי הרופא המטפל לקחת ביופסיה. דגימת רקמה נלקחת מהצוואר לבדיקה תחת מיקרוסופ. ניתן בד"כ לבצע את הפעולה במרפאה. במקרים מסויימים תופנה האישה לבי"ח או מרפאת מומחים ללקיחת דגימה גדולה יותר של רקמה (cone biopsy).

גורמים משפיעים על הטיפול וההחלמה

סיכויי ההחלמה ואפשרויות הטיפול, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מערב חלק מהצוואר, את הצוואר כולו, או האם התפשט לבלוטות לימפה או אתרים אחרים בגוף), סוג הגידול, גודלו ורצונה של החולה ללדת ילדים. בלוטות לימפה הן מבנים קטנים דמויי שעועית המפוזרים בכל הגוף. תפקידן לסנן את נוזל הלימפה ולהלחם בזיהומים ומחלות אחרות.
הטיפול בסרטן צוואר הרחם במהלך ההריון, תלוי בשלב בו הוא מתגלה ובגיל ההריון. בגידולים המתגלים בשלב מוקדם של המחלה, או בכאלה המתגלים לקראת סוף ההריון, ניתן לדחות את הטיפול עד לאחר הלידה.

שימור פוריות

בנשים צעירות המאובחנות בשלב מוקדם, מועמדות לניתוח ומעוניינות בשימור הפוריות, ניתן לשקול - על בסיס מיקום הגידול וגודלו - האם ניתן לבצע ניתוח משמר פוריות אשר אינו כולל את כריתת הרחם. כמו כן, בנשים צעירות מתחת גיל 45 המועמדות לטיפול קרינתי, יש לשקול "העלאת" השחלות לחלל הבטן וזאת על מנת להוציא אותן משדה הקרינה וכך לשמר את תפקודן.

סרטוני הדרכה

מה זה סרטן צוואר הרחם, מה הם התסמינים, דרכי האבחון והטיפול וכיצד ניתן למנוע ולהחלים? 

 


יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון