תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים



מאת: 
ד''ר אלי רימון; מומחה במיילדות וגיניקולוגיה; מנהל מרפאות מיילדות; רופא בכיר ביחידה לאשפוז טרום לידתי; ביה"ח "ליס" ליולדות
פקיעת קרומים מתרחשת בדרך כלל במהלך השלב הפעיל של הלידה, אך במקרים מסוימים מתרחשת ירידת מים בשלב מוקדם של ההריון לפני 34 שבועות, כאשר העובר אינו בשל עדיין. מצב זה נקרא "ירידת מים מוקדמת".

מה חשיבותם של מי השפיר?

מי השפיר מאפשרים לעובר לזוז בחופשיות. הם מרפדים אותו, מגנים עליו מפני פגיעות ועוזרים לשמור על טמפרטורה קבועה. הקרומים שמקיפים את שק מי השפיר מהווים מחסום מפני חדירת גורמים מזהמים מהנרתיק וצוואר הרחם.

איך מי השפיר נוצרים?

קיימות השערות שונות לגבי מקור הנוזל בתחילת ההריון. בחצי השני של ההריון התורם המרכזי למי השפיר הוא השתן העוברי ובאמצע ההריון ובין השבוע ה-36 לשבוע ה-38 היא מגיעה לשיא של כ-1,000 מ"ל.

איך מעריכים את כמות הנוזל?

ההערכה נעשית בבדיקת אולטרה סאונד והשיטה המקובלת היא חלוקה של הבטן לארבעה רבעים, ומדידה של כיס הנוזל הגדול בכל רבע. באופן כללי, תוצאה של יותר מ-24 ס``מ מעידה על ריבוי מי  שפיר. מיעוט מי שפיר, מוגדר ביחס לשבוע ההריון. בהכללה, ניתן לומר שתוצאה מתחת לחמישה ס``מ מעידה על מחסור גדול במי שפיר.

מהן הסיבות לירידת מים מוקדמת?

  • זיהום אימהי (למשל, דלקת בדרכי השתן, דלקת באיברי המין ומחלות מין).
  • זיהום תוך רחמי.
  • אי ספיקה של צוואר הרחם.
  • הריונות מרובי עוברים בעבר.
  • ריבוי מי שפיר.
  • תת-תזונה.
  • חולשה של קרומי מי השפיר.
  • היסטוריה קודמת של ירידת מים מוקדמת.

איך ניתן לאבחן ירידת מים?

  • המטופלת מדווחת על תחושה של נוזל או דלף של נוזל מהנרתיק.
  • בדיקת הנרתיק באמצעים סטריליים - במהלך הבדיקה, מעריכים האם יש מי שפיר בנרתיק וכן את רמת הפתיחה והמחיקה של צוואר הרחם. לעתים לא ניתן להוכיח כי הייתה אכן ירידת מי שפיר מוקדמת, אולם התאור מחשיד מאד לכך ומתיחסים כאל ירידת מים כדי למנוע זיהום עוברי.

מהם הסימנים לזיהום ברחם?

הסימן הברור ביותר שמצביע על זיהום תוך רחמי הוא חום מעל 38 מעלות, המלווה בפקיעה של הקרומים. תינוקות שנולדו לנשים שפיתחו זיהום תוך רחמי, שיעור התמותה  היה גדול יותר והייתה עלייה בשכיחות מצוקה נשימתית, אלח דם  ודימום תוך מוחי ושיתוק  מוחין בילדים, שנחשפו לזיהום תוך רחמי. לכן במעקב לאחר ירידת מים מקפידים לעקוב אחר מדדים המבטאים זיהום רחמי כמו חום , דופק מהיר וספירת תאים לבנים אצל האם ירידת המים עלולה לגרום ללחץ על חבל הטבור ו/או להביא לצניחה שלו ולהיפרדות  שיליה



טיפול בירידת מים מוקדמת

במידה וקיים זיהום מי שפיר, מיילדים את העובר ללא קשר לגיל ההריון.  אם אין עדות לזיהום, קיימת חשיבות להארכת משך ההריון על מנת לאפשר לעובר השגת בשלות ריאתית ופיזיולוגית. במצבים אלו, לאחר שנשלל זיהום רחמי, שני הטיפול העיקריים הם מתן אנטיביוטיקה, ומתן סטרואידים להבשלת הריאות. הטיפול האנטיביוטי הוכח כטיפול משמעותי אשר מאריך את הזמן מפקיעת הקרומים ועד ללידה עצמה. מתן סטרואידים (צלסטון) הוא טיפול מקובל לצורך השגת בשלות ריאתית- טרם שבוע 32. סטרואידים הראו הפחתת שיעור מצוקה נשימתית אצל הילוד, דלקת מעי נמקית ודימום תוך מוחי.  
כשחלה ירידת מים מוקדמת, קיים "מאבק" מתמיד בין סיבוכי הפגות לבין הסיכון לזיהום. מחד, יש חשיבות להמשיך את ההיריון ככל שניתן, כדי להימנע מלידה מוקדמת ומסיבוכי פגות; מאידך, חוששים לבריאות העובר והאם בשל הסיכון המוגבר להתפתחות זיהום.
במהלך האשפוז, עוקב הצוות הרפואי אחר חום גופה של ההרה ויילקחו בדיקות דם לעיתים תכופות, כדי לזהות סימנים ראשונים להתפתחות זיהום. כמו כן, ינתן טיפול מונע כנגד זיהומים ברחם, הכולל טיפול אנטיביוטי הניתן תחילה דרך הווריד והפה, ולאחר מכן דרך הפה בלבד, במשך שבוע. במהלך האשפוז במחלקה יבוצע ניטור עוברי יומי ואולטרה סאונד לפי הצורך. מועד הלידה ייקבע על סמך מצב העובר ומצב בריאותה של האם. במידה ואין עדות לזיהום או מצוקת עובר, תבוצע לידה יזומה בשבוע 34. אולם, במידה ויש חשד לזיהום או מצוקת עובר, יומלץ על סיום ההיריון ללא דיחוי.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון