למה צריך סינון שמיעה?
אחד מכל אלף תינוקות נולד עם ליקוי שמיעה משמעותי. ליקוי כזה, עשוי לגרום לאחור בהתפתחות שפה, עיכוב ברכישת אבני הדרך ההתפתחותיות וקושי בתקשורת וביכולת לפתח קשרים חברתיים. על מנת לאפשר לילדים אלה למצות את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם, יש לאתר את ליקוי השמיעה ולטפל בו מוקדם ככל האפשר. אזורי המוח המייצגים צלילים נמצאים בשיא גמישותם רק בראשית החיים, ומשום כך יש להבטיח שאזורי מוח אלה יהיו חשופים לגרייה שמיעתית כמה שיותר מוקדם.
איך בודקים שמיעה אצל ילודים?
על פי נוהל של משרד הבריאות, שנכנס לתוקפו בינואר 2010 – מבוצעות בדיקות סינון שמיעה לכל הילודים. בדיקות אלה כוללות:
- בדיקת TEOAE - מבוצעת לכל הילודים ביממה השניה לחיים. בבדיקה שמים אוזניה זעירה באוזן של התינוק. האוזניה משמיעה צליל עדין וקולטת תגובה הנוצרת בתאי השיער של האוזן הפנימית. התגובה הינה פיזיולוגית והיא נרשמת על ידי מכשיר המדידה.
- בדיקת AABR – מבוצעת לפגים ולתינוקות בסיכון גבוה, בנוסף לבדיקה הראשונה. בבדיקה זו נרשמים פוטנציאלים שמיעתיים מעוררים מעצב השמיעה. בדיקה זו נועדה להבטיח שלא רק האוזן הפנימית תקינה, אלא גם עצב השמיעה.
מה קורה אם תינוק נכשל בבדיקה?
במידה ותינוק נכשל פעמיים רצופות בבדיקת הסינון – הוא מופנה לבדיקת מעקב במכון שמיעה. ברוב המקרים, הסיבה לכישלון בסינון הראשוני היא שיירים של נוזלים והפרשות הנמצאים בימים הראשונים בתעלת השמע החיצונית. במקרים אלה, בדרך כלל הבדיקה החוזרת המבוצעת לאחר השיחרור – הינה תקינה. במקרים בהם לא מתקבלת תגובה בבדיקת המעקב – מופנה הילוד להערכת שמיעה מלאה שבה ניתן להעריך את רמת השמיעה וסוג ליקוי השמיעה באופן מדויק. קודם לכך, יש לפנות לרופא אף אוזן וגרון, על מנת שיבצע בדיקה אוטוסקופית (בדיקה של האוזן). פגים ותינוקות בסיכון גבוה מופנים למכון שמיעה להמשך הערכת השמיעה ומעקב, גם אם עברו בהצלחה את בדיקות סינון השמיעה.
האם ניתן לטפל בבעיות שמיעה?
כן. חשוב לדעת שכיום קיימים אמצעים לשפר במידה משמעותית את מצב השמיעה של כל ילד, וחשוב לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
מי אנחנו?
צוות סינון שמיעה כולל בודקות קבועות ובודקות מתנדבות. הצוות פועל במסגרת מחלקת ילודים ופגים של בית החולים ליס ליולדות וכפוף מבחינה מקצועית למכון שמיעה.
