עובר במצג עכוז

רקע

הכוונה למצב בו בחלק הסופי של ההריון החלק המקדים (פונה למטה) הינו העכוז ולא הראש. רק 3-4% מסך ההריונות יגיעו למועד הלידה במצג עכוז, בשלבים מוקדמים של ההריון זהו מצג שכיח. כ-90% מהעוברים יהפכו ממצג עכוז לראש לבד עד שבוע 36.

אבחנה וטיפול

במידה והעובר לא מתהפך למצג ראש, במרבית המרכזים הרפואיים ההמלצה הינה ללדת בניתוח קיסרי, זאת בעקבות מחקר גדול מתחילת שנות ה-2000 שהדגים תחלואה ותמותה מוגברים בלידות עכוז. במחקר נמצא כי הסיכון לנזק פי 3 מאשר לידה בניתוח קיסרי (4.5% לעומת 1.5%). עיקר הנזק בשל קושי בחילוץ הראש לאחר יציאת הגוף. סיבה נוספת היא שעם הזמן שעובר קטנה המיומנות ליילד מצג עכוז בשל מיעוט לידות אלו.

ניתן לנסות לבצע היפוך חיצוני של העובר, מדובר בפעולה חיצונית הנמשכת מספר דקות, הרופא בעצם מפעיל לחץ על הבטן בניסיון להפוך את העובר, פעולה זאת תתבצע רק לאחר שבוע 36-37.

הסיכוי לסיבוכים קטן ביותר ועומד על 0.2%, הסיבוכים המשמעותיים הם היפרדות שלייה או מצוקה עוברית וזאת הסיבה להשגחה של מספר שעות לאחר הפעולה.

סיכויי ההצלחה עולים עם מספר הלידות, בלידות חוזרות הסיכוי עומד על מעל 90%, בלידה ראשונה לעומת זאת עומד על 50-40%. וגם נתונים שונים כמו משקל האישה, כמות מי השפיר ומיקום השליה משפיעים על סיכויי ההצלחה. לא מבצעים ניתוח קיסרי באופן מידי כי גם לניתוח יש סיכונים שונים כמו כל ניתוח, וגם הסיכוי לניתוח קיסרי חוזר בהריון הבא עולה, וקיימת עליה בשכיחות של שליית פתח שלייה נעוצה ועוד בהריון הבא.

שיטות נוספות להיפוך הן: רפלקסולוגיה, דיקור, הליכה על 4, עמידת נר, מוקסה ועוד.

יש לזכור שמרבית העוברים (90%) יתהפכו לבד עד שבוע 36, עובדה זו מקשה לבדוק יעילות שיטות היפוך לפני שבוע זה.