סרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם והשני בשכיחותו בקרב נשים במדינות מתפתחות. בישראל השכיחות נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות - 5 מקרים ל-100,000 נשים. מחלת סרטן צוואר הרחם מופיעה בשתי קבוצות גיל עיקריות: 35-39, ו-60-64. יחד עם זאת, הסיכון קיים בכל גיל, על כן חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות גניקולוגית תכופות.
סרטן צוואר הרחם מתפתח בדר"כ לאט ולאורך זמן. לפני שמופיעה ממאירות בצוואר הרחם, חלים שינויים מוקדמים בתאים. שינויים אלה מכונים לרוב "שינויים טרום-סרטניים", כלומר - תאים העלולים להתפתח לסרטן אם לא יטופלו כראוי.
רוב הנשים עוברות בדיקות תקופתיות של משטח צוואר הרחם (PAP), המיועדות לגלות שינויים מוקדמים בתאי צוואר הרחם (CIN), בהם ניתן לטפל כדי למנוע התפתחות סרטן. מטרת הבדיקה היא למנוע הופעת סרטן, אך היא עשויה לפעמים לגלות סרטן שכבר התפשט.
מהם הגורמים לסרטן צוואר הרחם?
בישראל מתגלים בכל שנה כ-280 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) הוא הגורם הכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם. קיימים מעל 150 זנים של וירוס הפפילומה, חלקם גורמים להופעת יבלות (קונדילומות או פפילומות) שפירות שאינן בעלות פוטנציאל ממאיר וזנים אחרים עלולים לגרום להופעת נגעים טרום ממאירים ואף ממאירים.
חיסון להפחתת הסיכון לסרטן צוואר הרחם
מניעה ראשונית, זיהוי הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) והתפתחות גידולי צוואר הרחם הוביל לפיתוח חיסונים נגד חלק מזני הנגיף, המסייעים בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים טרום-ממאירים (CIN) וממאירים. כיום קיימים שלושה חיסונים הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי, שניים מהם רשומים ומשווקים בישראל וניתנים לפי מרשם רופא.
תסמינים של סרטן צוואר הרחם
שינויים טרום־סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעיתים הם מתגלים בבדיקות השגרתיות שהוזכרו לעיל'. התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעיתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי־נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק.
מה כולל אבחון המחלה?
אבחון המחלה מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, קולפוסקופיה ולקיחת ביופסיה באמצעות גרידה או קונזיציה. כמו כן מבצעים הדמייה של האגן והבטן (באמצעות, US, CT או PET CT) ובדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה.
מה כולל הטיפול בסרטן צוואר הרחם?
הטיפול במחלה יעשה באמצעות ניתוח לכריתת הגידול ולאיסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. ניתוחים אפשריים נוספים כוללים את כריתת צוואר הרחם בשלמותו, כריתת הרחם, השחלות והחצוצרות, וכן בלוטות הלימפה.
במקרים המתאימים, ניתן טיפול משלים לניתוח, אשר יכול לכלול קרינה חיצונית, קרינה פנימית (ברכיתרפיה) וכימותרפיה. לעיתים ניתן טיפול כימותרפי במקביל לטיפול הקרינתי, משום שסוגים מסוימים של טיפולים כימיים מעצימים את השפעתה של הקרינה. לכן, בסרטן צוואר הרחם - כמו גם בסוגי סרטן אחרים - נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.
תרופה חדשה יחסית אשר מהווה כיום טיפול מקובל בעולם, הינה קיטרודה. הטיפול ניתן במסגרת סל הבריאות כקו שני (ובעתיד גם כקו ראשון) לחולות סרטן צוואר רחם גרורתי או שאצלן מתבטא ביתר חלבון PD-L1. תרופה נוספת המצויה בשימוש (בשילוב עם כימותרפיה) היא אווסטין - נוגדן שחוסם את היווצורתם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול, משום שגידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון לצורך גדילתם.
ולסיום, מספר מילות תקווה. אף שסרטן צוואר הרחם הוא סרטן אלים מבין הגידולים סרטניים המאפיינים נשים, חשוב לזכור כי לאחרונה חלה התקדמות משמעותית בהיצע שיטות הטיפול הקיימות, לצד עליה בשעורי הריפוי ובתוחלת החיים הממוצעת של החולות. מודעות לנושא והיענות טובה למעקבים גינקולוגים תקופתיים וביצוע בדיקות PAP, הן המפתח לאבחון מוקדם של המחלה ולשיפור הסיכויים להחלמה ולריפוי.
