תוכן עניינים

החורף בפתח, ואיתו גם הנגיפים. מדוע יש נטייה להידבק יותר בחורף, והאם ניתן למנוע את מחלות החורף? כל התשובות בכתבה שלפניכם.

מחלות חורף הן שם כולל למגוון תופעות ששכיחותן עולה בתקופת החורף. הנפוצות שבהן כוללות: 
התקררות – הידבקות בנגיפים שונים הגורמים לנזלת, כאבי ראש, שיעול, חום והרגשה כללית רעה.
דלקת גרון, דלקת בשקדים –מתאפיינת בחום גבוה, הגדלת בלוטות לימפה וכאבים בגרון, שלעיתים מלווה בנזלת, שיעול וצרידות. המחלה נגרמת בעקבות זיהום מחיידק (בדרך כלל  סטרפטוקוק) או נגיף (וירוס).

נזלת – מחלת חורף שכיחה הנגרמת ע"י נגיפים . הנגיפים יוצרים דלקת ברירית האף המתבטאת בנזלת.
שיעול – השיעול נגרם כתוצאה מהיווצרות תגובה דלקתית בדרכי הנשימה או בעקבות הצטברות נזלת וליחה באזור הגורמים לגירוי דרכי הנשימה.

שפעת – מחלה נגיפית מדבקת התוקפת את דרכי הנשימה. מתאפיינת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאבי גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה , עייפות ואיבוד תיאבון.

 


לדברי ד"ר רונן בן עמי, מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות, מנהל היחידה למחלות זיהומיות של המרכז הרפואי ת"א: "מחלת השפעת מסכנת במיוחד מבוגרים מעל גיל 65, נשים הרות, חולים הסובלים ממחלות כרונית כגון: אי ספיקת כליות, אסטמה, מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, סכרת, מחלות כבד, וכן חולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון, למשל חולי סרטן, חולים המטופלים בסטרואידים, ואנשים הסובלים מהשמנת יתר. במקרים אלו המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות והחמרה של מצבים כרוניים קיימים כמו אי ספיקת לב ומחלת ריאות כרונית.  

כיצד נגרמות מחלות החורף?

מחלות החורף נגרמות בעקבות הדבקה מאדם לאדם. ההדבקה היא טיפתית: בכל פעם שאדם עם נזלת או שפעת משתעל או מתעטש, טיפות זעירות המכילות את הוירוס מתפזרות באוויר ועלולות להדביק את האנשים בסביבה. חלק ממחלות החורף עלולות להיות מועברות בעקבות מגע, למשל כאשר אדם חולה בשפעת מזהם חפצים ואדם אחר נוגע באותם חפצים.

החורף מתאפיין במספר גורמים התורמים לעלייה בשכיחות המחלות:

סביבה - בחורף יש עלייה בצפיפות. בני אדם שוהים בחללים סגורים: החלונות סגורים בגלל הקור והגשם, וככל שהצפיפות עולה הסיכוי להעברת המחלה מאדם לאדם הם גבוהים יותר.

מחלות כרוניות - המערכת החיסונית של אנשים שחולים במחלות כרוניות חלשה יותר והם בעלי נטייה גבוהה יותר להידבק. בנוסף, חלק מהאנשים שחולים במחלה כרונית יחוו מחלת חורף שכיחה כמו הצטננות באופן קשה יותר מהאוכלוסייה הכללית.

חוסן נפשי - בשנים האחרונות העמיקה ההבנה באשר להשפעות של דחק (סטרס) על מצבים גופניים כגון כאב ומערכת החיסון. 
ורד עצמון משולם, פסיכולוגית רפואית בחטיבה הכירורגית של המרכז הרפואי ת"א מסבירה:
מצבים של דחק פיסי או נפשי מובילים למספר תגובות אפשריות: תגובות רגשיות (חרדה, כעס, דיכאון), תגובות קוגנטיביות (הפרעות בתפיסה, בשיפוט ובחשיבה), תגובות התנהגותיות (מתח בשרירים, רעד, הפרעות בדיבור) ותגובות פיסיולוגיות (לחץ דם, פעימות לב ושחרור של הורמוני אדרנלין וקורטיזול - הורמון סטרואידי המכונה לעיתים  גם הורמון הדחק סטרס).
מחקרים מראים כי בימי החורף עם התקצרות הימים והירידה בחשיפה לאור השמש מתפתחת בקרב חלק מהאוכלוסייה בארץ ובעולם נטייה לתסמיני דיכאון ולשינויים במצב הרוח המתבטאים בחוסר חשק, עייפות, שינויים בהרגלי אכילה ועצבנות יתר בגוף. מחקרים בתחום הפסיכולוגי מצביעים על כך שתגובות רגשיות כגון אלו משפיעות גם על היחלשות המערכת החיסונית ולכן, ככל שהדחק (סטרס) הוא כרוני יותר כך הדלקת נשארת יותר זמן בגוף. 
תימוכין לכך, ניתן למצוא במחקר חדש שנערך בפיטסבורג ארה"ב שבדק את הקשר בין מצב נפשי לתסמינים גופניים ומצא כיצד סטרס מתמשך משפיע על הגוף ועל התפתחות המהלך של מחלות. 
במחקר השתתפו 276 בני אדם בוגרים ובריאים. בשלב הראשון של המחקר עברו המשתתפים ראיונות עומק על מנת לקבוע את רמת הסטרס ממנה הם סובלים. לאחר מכן נחשפו המשתתפים לנגיף הגורם להצטננות רגילה ושהו בהסגר תחת פיקוח צמוד במשך 5 ימים, במטרה לקבוע מי מהם מפתח תסמיני הצטטנות. החוקרים מצאו כי קיים קשר בין סטרס מתמשך וחוסר היכולת של תאי מערכת החיסון להגיב לאיתותים הורמונאליים אשר במצב רגיל מווסתים את התגובה הדלקתית של הגוף. תוצאות המחקר הצביעו על כך שסטרס מתמשך גורם להצטננות רגילה להיות חריפה יותר ומקשה להתגבר על המחלה מאחר והתהליכים הדלקתיים נמשכים זמן רב יותר. כמו כן, החוקרים סבורים כי גם מחלות דלקתיות נוספות כמו אסתמה, מחלות אוטו-אימוניות, או מחלות לב וכלי דם מושפעים גם הם על ידי המצב הנפשי.

מקור:

 

Chronic stress, glucocorticoid receptor resistance, inflammation, and disease risk;( PNAS 2012, 109 (16): 5995-5999.)

 

כיצד ניתן למנוע מחלות חורף?

הגיינה אישית
חשוב להקפיד על כללי הגיינה בסיסיים על מנת למנוע העברה של  מחלות מאדם לאדם:

  • העברה משל מחלות מתרחשת ברובה ע"י הידיים. פעילות שגרתית כמו לחיצת יד, מגע עם חפצים המשמשים מספר רב של אנשים כגון, ידיות של דלתות מאפשרות הדבקה. מומלץ להימנע ממגע מיותר ו/או לרחוץ ידיים בתדירות גבוהה יותר.
  • בזמן עיטוש יש לכסות את הפה ואת האף. מומלץ להתעטש אל תוך כפל המרפק ולא לכף היד
  • יש להקפיד שלא להעביר מפה לפה כלים, סכו"ם, כוסות ובקבוקי שתייה.

חיסון

  • חיסון שפעת – הדרך היעילה ביותר למנוע הדבקה בשפעת היא ע"י התחסנות. חיסון מונע 70%-90% ממקרי השפעת ונחשב לבטוח ביותר עם שיעור נמוך של תופעות לוואי קלות. זני השפעת מתחלפים בכל עונה, ולכן, חשוב להתחסן כל שנה מחדש. קיימים שני סוגי חיסון עיקריים: חיסון מומת- ניתן בזריקה ומיועד לגיל חצי שנה ומעלה, מתאים גם לנשים בהריון  ועובדי בריאות. חיסון חי מוחלש – ניתן בתרסיס לאף מיועד לגילאי שנתיים עד 50. אינו מיועד לנשים בהריון או לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות. חיסוני השפעת מכילים חלבון ביצה ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא לפני החיסון במידה וידוע על אלרגיה לביצים.                                                                             
  • אנשים מבוגרים עם מחלות כרוניות צריכים לפנות לרופא המטפל כדי לבדוק את הצורך בקבלת חיסון גם נגד דלקת ריאות.

אורח חיים בריא
ד"ר אולגה רז, לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה ונטלי שמש דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי ת"א מציינות כי ניתן לשמור על חוסנה של המערכת החיסונית באמצעות הקפדה על תזונה:

  •  משקל הגוף- למשקל הגוף יש השלכה על פעילות המערכת החיסונית משני היבטים :
    תת משקל : עלול לגרום למחסור בחלבון, ויטמינים ומינרלים, ולהביא להיחלשותה של המערכת החיסונית.
    עודף משקל : מהווה גורם סיכון למחלות זיהומיות הנמצאות בחדרים הסגורים.
    ויטמינים ומינרלים משפיעים על מערכת החיסון - צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים נחוצה לחיזוק של מערכת החיסון.
    מחקרים הראו כי ויטמינים D, C, E , קבוצה B (בדגש על B12, B6 וחומצה פולית), ובטא קרוטן חשובים לפעילות תקינה של מערכת החיסונית. על מנת לספקם, מומלץ לצרוך אותם מן המזון ובמקרי הצורך ליטול תוספי תזונה.

    מזונות "מחזקים" שכדאי לשלב בתפריט הקבוע

    ירקות ירוקים: עשירים במגנזיום, בטא קרוטן, סיבים תזונתיים ודלים בקלוריות.
    ירקות כתומים: עשירים בבטא קרוטן.
    קטניות: עשירות בברזל, ויטמיני B, אבץ, מגנזיום ונחושת וכן בסיבים תזונתיים מסיסים, סידן, פחמימות וחלבון צמחי.
    דגנים: עשירים בויטמיני B, ויטמין E , מכילים סלניום ומגנזיום, סיבים תזונתיים.

  • שינה טובה - מומלץ להקפיד על  7-8 שעות שינה בלילה. לשינה נודעת חשיבות עליונה בשמירה על אורח חיים בריא, במניעת מחלות, בחשיבה תקינה ובאיזון ובקרה על תפקוד מערכות הגוף השונות כמו: בקרת טמפרטורה, לחץ דם, בקרות מטבוליות ואנזימתיות שונות, בפיקוח על הרעב והשובע ובפיקוח על מערכת החיסון. קיימים מחקרים המראים שחסך בשינה מחליש תגובות חיסוניות הגנתיות ולכן יכול לחשוף את הגוף למחלות, בייחוד מחלות זיהומיות.
    שינה טובה ומספקת מפחיתה מתח וכתוצאה מכך, מפחיתה את כל התוצאות הפיזיופתולוגיות הנובעות ממתח מוגבר. היא גם גורמת להפרשה מאוזנת יותר של מתווכים דלקתיים של מערכת החיסון, שהפרשה משובשת שלהם עלולה לפגוע בפעילות החיסונית התקינה. הפרעות שינה שמלוות בירידה במשך השינה, קיטוע של השינה ופגיעה באיכותה עלולים לפגוע בפעילות החיסונית.

  • רגשות חיוביים  - רגשות חיוביים גורמים לאריכות ימים ולבריאות טובה יותר. כדי להשיג תוצאות טובות צריך לחשוב מחשבות חיוביות למשך חודש לפחות. אמצו גישה חיובית כללית לאורח חיים בריא, ולמדו שיטת הרפיה אחת לפחות, שאפו לחוות רגשות מהנים ומצאו עיסוק שמעניק לכם סיפוק משמעותי בחיים.

תפריט ניווט תחתון