"כל אחד יכול להרוויח מטיפול פסיכותרפי, אבל לא כולם צריכים טיפול תרופתי"
כשהוא לא נמצא בשירות מילואים, ד"ר דוד צרפתי מקבל במרכז אסיף חיילים ששוחררו, מילואימניקים, מפונים מהעוטף ומהצפון וגם מטופלים שלא חוו קו ראשון למלחמה, אבל חווים חרדות שמשבשות להם את החיים
מתי הם מגיעים אליך?
"אחרי טראומה, הרבה פעמים בני המשפחה או בני הזוג שמים לב לשינוי בהתנהגות, לדוגמא לעצבנות שלא מאפיינת את האדם. הם מאוד דרוכים, לא שקטים, ועלולים להתעצבן על דברים פעוטים. לעיתים הם מנותקים מצרכי המשפחה, נמנעים מפעילויות ונמצאים בבועה שלהם. הם יגיעו במקרים רבים בגלל בעיות שינה – בגלל קושי להירדם או סיוטים חוזרים שדומים לאירועים שעברו. הריכוז, התפקוד, ואף הליבידו נפגעים".
מי צריך טיפול ומי לא?
"כל אחד מאתנו יכול להרוויח מטיפול פסיכותרפי, במיוחד בתקופה כל כך משוגעת, אבל לא כולנו צריכים טיפול תרופתי. טיפול תרופתי נדרש כאשר יש פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, או כשסובלים מאוד. בוא נזכור שאנחנו כעת באירוע שלא נגמר, זהו אירוע מתמשך שלא מאפשר הרפיה".
איך זה בא לידי ביטוי?
"האירועים והלחץ שאנחנו נחשפים אליהם יכולים לגרום לתסמינים שונים. יש מי שחווה התקפי פאניקה, זאת אומרת התקפים חריפים עם זיעה, רעידות, בחילות, דופק מהיר, ותחושה של איבוד שליטה.
יש מי שחווים חרדות סביב השעון, הם מרגישים מתח בשרירים, מתקשים לאכול, להתרכז ולישון ברמה שמקשה על תפקוד במשפחה ובעבודה. ויש אנשים שיפתחו ממש תסמינים פוסט טראומתיים לאחר אירוע קשה במיוחד: במקרה זה המחשבות כל הזמן סביב האירוע, יום ולילה. לפעמים יש סיוטים שבהם חווים שוב ושוב את האירוע הטראומתי או אירוע דומה מפחיד ומאיים. אנשים דרוכים, נבהלים מרעשים כמו טריקות דלת או אופנועים שעוברים ברחוב, וגם מריחות הקשורות לאירוע. הם יכולים להימנע מפעילויות שונות, מתקשים מאוד לחזור לשגרה שלהם. לפעמים, זה מאוד מכביד עליהם, הם גם מרגישים מאוד אשמים כלפי האירוע למרות שהם היו הקרבן באירוע".
אתם רואים החמרה בכל המצבים של בריאות הנפש?
יש חוסן מאוד מרשים באוכלוסייה של מדינת ישראל. עם זאת, האוכלוסייה המטופלת בבריאות הנפש בכלל פגיעה יותר, ורגישה יותר לאירועים מלחיצים. ראינו את זה בקורונה וגם עכשיו, אנחנו רואים החמרה בכל הספקטרום של ההפרעות הנפשיות. אנחנו רואים לדוגמא גם אנשים שמתמודדים עם דיכאון בעקבות המצב. אנשים שמתמודדים עם OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) בד"כ עסוקים במחשבות טורדניות שלא עוזבות אותם ובטקסים, לדוגמא סביב סדר, סימטריה, ניקיון. המתח שהם חווים בתקופה הזו עלול להגביר את החרדות, ואת הטקסים שמטרתם להרגיע את החרדות".
מה הטיפול שאתם מציעים?
"זה מאוד תלוי במצב, ולכן כל מי שפונה מתחיל בהערכה על-ידי פסיכיאטר ובסוף הפגישה בונים ביחד תכנית טיפול, לפי הכלים השונים שקיימים ולפי מוטיבציית המטופל. אצלנו במרכז אסיף יש מגוון טיפולים. הטיפול הבסיסי הוא טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול פסיכיאטרי. בצד של הפסיכיאטרי יש מגוון תרופות שיכולות לעזור בזמן של התקף פאניקה, למנוע אותו, להוריד את עוצמת החרדות ולשפר את השינה. אנחנו גם יכולים לתת תרופות שמשפיעות על מצב הרוח".
אנשים חוששים מהתמכרות לתרופות
"אכן, יש סטיגמה קשה סביב תרופות בפסיכיאטריה, וגם אם קיימות תרופות ממכרות, אנחנו נזהרים מאוד ומשאירים אותן לסיטואציות ספציפיות ומזהירים את המטופלים. תרופות ממשפחת ה-ssri, הציפרלקס המוכר, למשל, הן לא ממכרות. חשוב גם להזכיר : צריך להמשיך מעקב לאחר המרשם הראשון. לפעמים צריך להתאים מינון, לפעמים להחליף, וגם לדעת להפסיק כשאר כבר אין צורך".
יש דעה רווחת בציבור שגמילה מהתרופות קשה?
"התרופות מקבוצת ה-SSRI לדוגמא לא ממכרות. לפעמים, לאנשים שלוקחים את הטיפול הרבה זמן ובמינון גבוה אנחנו ממליצים על ירידה הדרגתית במינון, כדי למנוע קצת קשיי שינה או עצבנות שיכולות להופיע אם מפסיקים באופן חד. אבל לא מדובר בשום אופן בתהליך גמילה".
מי שמרגיש טוב עם התרופות האלה יכול להמשיך ליטול אותן עד אינסוף?
"רוב האנשים יבקשו בשלב מסוים להפסיק ליטול אותן וכשאנחנו רואים שמגיעים לתקופה יציבה נציע גם ביוזמתנו להפסיק את הטיפול".
התרופות עלולות להזיק?
"לכל תרופה יש תופעות לוואי פוטנציאליות, ועל הרופא להסביר מהן תופעות הלוואי של כל תרופה. אבל לדוגמא עם התרופות מסוג SSRI, אנחנו תמיד ננסה להתאים את המינון המינימאלי שעוזר למטופל, ונעקוב אחרי תופעות לוואי בתהליך של האיזון התרופתי".
איזה עוד תופעות לוואי יש לתרופות?
"לעיתים, תרופות לחרדות כמו SSRI, גורמות לעלייה מתונה במשקל. אבל אנחנו תמיד נבקש לשמור על אכילה מאוזנת ואם יש כוחות לשלב פעילות גופנית. בכל מקרה, אם נראה שתרופה מסוימת גורמת למטופל מסוים עלייה במשקל, אפשר לבחון חלופה תרופתית. יש תרופות כמו וולבוטרין לדגומא שניתן למי שממש חושש להעלות במשקל".
והליבידו גם מושפע?
"זה משתנה מאוד. נכון שיש מטופלים שמרגישים בעיות בזקפה או ירידה בליבידו. התופעה זמנית והפיכה. אבל יש מטופלים שלא ירגישו שום השפעה שלילית, ואצל חלק מהמטופלים הליבידו בכלל נפגע מהמצב הנפשי ולכן שיפור בחרדות ישפר את הליבידו. יותר מזה, יש גם גברים עם שפיכה מוקדמת שדווקא ייהנו מתופעת הלוואי של שפיכה איטית. בכל מקרה חייבים לעקוב ולראות איך הגוף מגיב ולהחליף טיפול אם נדרש. אחת הבעיות של הרפואה הפרטית בארץ והמחסור בפסיכיאטרים היא שאנשים מגיעים לרופא ומקבלים מרשם, אבל בגלל העלויות הגבוהות של הביקור לא יחזרו אליו ולא תותאם להם תרופה מדויקת".
איזה טיפולים יש לבעיות שינה?
"פסיכיאטרים תמיד חוששים לתת טיפולים לשינה, כי השינה צריכה להישאר כמה שיותר תהליך פיזיולוגי. כשיש צורך, שוקלים את התרופה המתאימה לפי המצב: יש תרופות שעוזרות גם למצב רוח וגם לשינה, יש תרופות שעוזרות בעיקר להרדמה ופחות לשאר הלילה, ותרופות הרגעה לערב כדי להתנתק מהמחשבות הטורדניות".
אתה ממליץ לפנות לרופא משפחה לתרופות מהסוג הזה?
"רופאי משפחה הרבה פעמים מוצאים את המרשם הראשון, כדי שהתרופה תתחיל להשפיע עד הפגישה הראשונה עם הפסיכיאטר. להערכתי, מאוד כדאי לקבוע מעקב עם מומחה לאחר מכן לאבחון ולהתאמת הטיפול".
למה חשוב לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי?
"אנחנו מאוד מעודדים את השילוב הזה. התרופה היא עזרה מסוימת, אבל השילוב עם התרפיה הוא הכי יעיל.
מה לדעתך על שימוש בקאנביס?
"מגיעים אלי מטופלים וכבר בפגישה הראשונה מבקשים קאנביס. משרד הבריאות בעצמו מזהיר שקנאביס אינו תרופה ושיעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. אנחנו יודעים שיש לקאנביס גם הרבה השפעות שליליות כמו ירידה בריכוז, האטה של התגובות בנהיגה ופגיעה בתפקוד הכללי. צריך להתחיל עם טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ולא לתת קנאביס בשלב הראשוני. המילה טבעי בהקשר לקאנביס ממש בעייתית, יש הרבה רעלים בטבע וכדי שחומר יהיה תרופה צריך לחקור אותו טוב ולתת רק אם התועלת גוברת על הסיכון".
איזה עוד כלים טיפוליים אתה מציע?
"קבוצות טיפוליות יכולות מאוד לסייע להתמודד עם חרדות מהמצב, יש אנשים שדווקא מחפשים קשר עם אנשים שחוו דברים דומים, ולומדים אחד מהשני. יש גם טיפולי ניורופידבק שעושים מול מחשב. בשנים האחרונות חוקרים הרבה את תחום הפסיכדליה בפוסט טראומה ( MDMA, קטמין, פטריות) אך הוא עדיין בשלב מחקר".
תושבי שדרות ומפונים הגיעו אלכם?
"הגיעו אלינו רבים כשהיו באזור המרכז. עם אלה שחזרו לשדרות אנחנו מנסים לשמור על קשר באמצעות שירות טלה-מדיסין. לצערי התחושה כי אין להם מספיק מענה פסיכיאטרי בשדרות. אנחנו נשמח לעזור למי שצריך".
מלבד התרופות מה עוד יכול לעזור?
"מאוד חשוב לשמור על שגרה ועל סדר יום. כמה שקשה לצאת מהמיטה, כדאי לעשות את המאמץ. לפגוש אנשים, משפחה או חברים, ולהגיע לסוף היום למיטה עייפים. גם פעילות פיזית מאוד משפיעה לטובה על מצב רוח, תחושת שליטה ושינה. לא כדאי לוותר על תפקוד כל עוד זה מתאפשר".