תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אל תתבלבל-  ניתן לטפל!

פנינה בת ה-83 מתגוררת עם בעלה בביתם בתל אביב, ומתפקדת באופן עצמאי. בשבוע האחרון היא סבלה מכאבים במתן שתן והחליטה ללכת לרופא לבדיקה. פנינה אובחנה עם דלקת חמורה בדרכי השתן וחשש לפגיעה בכליות והיא אושפזה בבית החולים לקבלת טיפול. היא סבלה מזיהום, כאבים והרגשה רעה והיתה נתונה באי־שקט. בלילה היא נכנסה למצב בלבולי חריף וסוער, ניסתה לטפס על דפנות מיטתה וצעקה, עד כדי כך שהצוות נאלץ להזריק לה זריקת הרגעה.

מה שחוותה פנינה נקרא דליריום.



אינדקס המצבים הרפואיים


מהו דליריום?

דליריום הינו מצב זמני של בלבול הגורם ליכולת החשיבה של האדם להיפגע. האדם נהיה מעורפל, מתקשה בריכוז ובמיקוד המחשבה. הדליריום מתפתח במהירות במהלך שעות או ימים, בדרך כלל הוא נמשך מספר שעות או מספר ימים, אך עשוי להימשך אף יותר. דליריום הינו נפוץ, אך לעתים קרובות ניתן למניעה. דליריום הינו מצב שכיח במיוחד בקרב האוכלוסיה המבוגרת  המאושפזת במוסדות רפואיים ויכול להאט את תהליך הריפוי והשיקום ולכן דורש טיפול מיידי. בני משפחה ומטפלים יכולים למלא תפקיד חשוב בטיפול בבן משפחה עם דליריום. קיים קשר בין הדליריום לדמנציה ולעיתים גם קיימת חפיפה בין השניים, אך הדלריום נבדל מהדמנציה בעיקר בהופעתו החריפה ומהלכו התנודתי.
 

מי נמצא בסיכון  מוגבר לפתח דליריום?

דלריום מופיע בעיקר באוכלוסיה המבוגרת עם תסמיני רקע כגון:
  • סובלים מדמנציה או דיכאון
  • אינם עצמאיים מבחינה תפקודית
  • לקויי ראייה או שמיעה
  • מיובשים או בתת-תזונה
  • לוקחים תרופות רבות
  • סובלים ממחלות רבות 
  • עוברים ניתוח

מה הם הסימפטומים של דליריום?

הסימפטומים של דליריום הינם שונים עבור אנשים שונים ועשויים להופיע ולחלוף לסירוגין לאורך היום. אלו המצויים בדליריום עלולים לסבול מהתופעות הבאות:
  • ירידה ברמת הקשב
  • קושי להבין מה קורה סביבם
  • בלבול לגבי שגרת ואירועי היום וכן מי הם אנשים מסוימים
  • אמירת דברים שאינם הגיוניים
  • שינויים באישיות
  • ראיית או שמיעת דברים שאינם באמת שם
  • חשיבה שאנשים מנסים לפגוע בהם
  • שקט וניתוק
  • לחץ, חרדה, היפראקטיביות
  • שינויים בהרגלי השינה
  • שינויים בהרגלי אכילה

איך ניתן לסייע ולטפל בקרוב משפחה עם דליריום?

  • נסו להשאיר את האדם המצוי בדיליריום עם בן משפחה, מטפל או חבר, בפרט כאשר הבלבול חריף יותר. במידת האפשר מומלץ על ליווי גם בלילה.
  • נסו לשמור על סביבה שקטה ושלווה.
  • ודאו שהתאורה טובה אך לא בהירה מדי או מסנוורת. בלילה עדיף שהחדר יהיה חשוך.
  • נגנו מוסיקה מרגיעה.
  • אם האדם מרכיב משקפיים, ודאו שהם נקיים ומורכבים נכון. אם הוא משתמש במכשיר שמיעה, ודאו שהוא עובד.
  • ודאו שהוא אוכל ושותה מספיק.
  • דברו איתו על הדליריום, כדי לעזור להפחית את החרדה, הפחד, התסכול או הכעס שעלולים להתפתח.
  • עודדו אותו להתנייד ככל האפשר.

במקרה של אשפוז:
  • הביאו חפצים מוכרים מהבית. זה יכול לעזור להפחית חלק מהחרדה הנגרמת על ידי היותו במקום לא מוכר ועם אנשים לא מוכרים.
  • אם למטופל מגבלות פיזיות (קטטר, עירוי), שאלו אם ניתן להסיר אותם.
  • התניידות המטופל היא חשובה,  שוחחו עם האחות או הרופא על האפשרויות המתאימות.


המלצות להורדת הסיכון לפתח דליריום בעת אשפוז:

כפי שהוזכר, דליריום הינו מצב שכיח במיוחד בקרב מטופלים מבוגרים המאושפזים בבית החולים. במקרה זה ניתן לנסות למנוע את התפתחות הדליריום:

הביאו אתכם רשימה מלאה של התרופות (והמינונים), כמו גם תרופות ללא מרשם, (מומלץ להביא גם את אריזות התרופות).

  • הכינו "דף מידע רפואי" המפרט את השמות והמצבים הרפואיים הידועים, האלרגיות, ושם רופא המשפחה והמרפאה אם יש. 
  • הביאו אתכם את משקפי הראייה, מכשירי השמיעה (עם סוללות מלאות) ושיניים תותבות לבית החולים. 
  • הביאו אתכם חפצים מוכרים מהבית. במהלך היום, יש להזכיר פעמים רבות למטופל היכן הוא נמצא ומדוע הוא שם, וכן לציין את היום והשעה. לדוגמה: "אתה נמצא במחלקה X, בקומהY  בבית חולים איכילוב בגלל שחלית ואתה מקבל טיפול Z. עכשיו יום שני, השעה שמונה בבוקר". יש לדבר בקול רגוע, המשרה ביטחון. 
  • כאשר מדברים עם המטופל יש לדבר לאט, לומר אמירה אחת או לבקש לבצע משימה פשוטה אחת בכל פעם. עדיף להימנע משאילת שאלות שמקשות על החולה ו"מבחנים".
  • מומלץ להישאר עם המטופל המאושפז כמה שיותר. הדבר נכון בעיקר במהלך הופעה פתאומית של דליריום.  ממחקרים ניתן לראות שמשפחות ששהו ליד המטופלים במהלך הבלבול החריף, הצליחו לקצר ואף למנוע בלבול חמור והחמרה במצבם.


יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון