המעבדה לאנדוקרינולוגיה

קוד בדיקה:  82382

בדיקת מטאנפרינים בשתן ל-24 שעות משמשת לאבחון ולמעקב אחר גידולים מפרישי קטכולאמינים, בעיקר פיאוכרומוציטומה (Pheochromocytoma) ופאראגנגליומה(Paraganglioma) . גידולים אלה מקורם בתאי כרומפין, הממוקמים בעיקר בליבת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) ובגנגליונים סימפתטיים ופאראסימפתטיים. כאשר הגידול מתפתח בליבת האדרנל הוא נקרא פיאוכרומוציטומה וכאשר מקורו מחוץ לאדרנל הוא נקרא פאראגנגליומה. פיאוכרומוציטומות ופאראגנגליומות עשויות להפריש קטכולאמינים, בעיקר אפינפרין, נוראפינפרין ולעיתים גם דופמין. הפרשה עודפת של חומרים אלה עלולה לגרום להתקפים של יתר לחץ דם, דפיקות לב, כאבי ראש, הזעה, רעד ותחושת חרדה. עם זאת, חלק מהמטופלים עשויים להיות ללא תסמינים, והגידול מתגלה במסגרת בירור יתר לחץ דם או כממצא אקראי בהדמיה של האדרנל.

מה מודדת הבדיקה?

הבדיקה מודדת תוצרי פירוק יציבים של קטכולאמינים בשתן:

• Metanephrine , תוצר פירוק של אפינפרין.
• Normetanephrine , תוצר פירוק של נוראפינפרין.
• 3-Methoxytyramine , תוצר פירוק של דופמין.

מדידת מטאנפרין ונורמטאנפרין בשתן רגישה וספציפית יותר מאיסוף שתן לקטכולאמינים עצמם, מאחר שהפרשת הקטכולאמינים עשויה להיות התקפית ותנודתית, בעוד שתוצרי הפירוק שלהם משקפים טוב יותר את פעילות הגידול לאורך היממה. מקור הגידול משפיע לעיתים על סוג החומרים המופרשים:

• פיאוכרומוציטומה שמקורה בליבת האדרנל, יכולה להפריש אפינפרין ונוראפינפרין. האנזים האחראי להפיכת נוראפינפרין לאפינפרין נמצא בעיקר בליבת האדרנל, ולכן הפרשה משמעותית של אפינפרין אופיינית יותר לגידולים אדרנליים.
• פאראגנגליומות סימפתטיות הנמצאות לרוב בבית החזה, בבטן או באגן, נוטות להיות פעילות הורמונלית ולהפריש בעיקר נוראפינפרין ולעיתים דופמין.
• פאראגנגליומות פאראסימפתטיות הממוקמות לרוב באזור הראש והצוואר אינן מפרישות הורמונים ברוב המקרים, אם כי לפעמים אפשר למצוא הפרשה של דופמין או עלייה ב-3-Methoxytyramine

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מומלצת כחלק מהבירור במצבים הבאים:

• חשד לפיאוכרומוציטומה או פאראגנגליומה.
• התקפים חוזרים של יתר לחץ דם, דפיקות לב, הזעה וכאבי ראש.
• יתר לחץ דם קשה, תנודתי או בלתי מוסבר.
• ממצא אקראי באדרנל בבדיקת הדמיה.
• מעקב לאחר ניתוח או טיפול בגידול מפריש קטכולאמינים.
• מעקב אחר מטופלים עם תסמונות גנטיות המעלות סיכון לפיאוכרומוציטומה או פאראגנגליומה.

המשמעות הקלינית

עלייה ברמות Metanephrine עשויה להצביע על הפרשה מוגברת של אפינפרין, ולעיתים מתאימה יותר לגידול שמקורו בליבת האדרנל.

עלייה ברמות Normetanephrine עשויה להצביע על הפרשה מוגברת של נוראפינפרין, ויכולה להופיע הן בפיאוכרומוציטומה והן בפאראגנגליומה סימפתטית.

עלייה ברמות 3-Methoxytyramine עשויה להעיד על ייצור מוגבר של דופמין, והיא חשובה במיוחד במקרים מסוימים של פאראגנגליומה, גידולים הקשורים למוטציות גנטיות מסוימות, או גידולים בעלי פוטנציאל ממאיר.

שילוב המדדים מאפשר לקבל פרופיל ביוכימי של הגידול, המסייע באבחנה, בהכוונת המשך הבירור ובהערכת הסיכון להישנות או להתקדמות המחלה.

מידע נוסף

במקרים שבהם החשד הקליני לפיאוכרומוציטומה או פאראגנגליומה גבוה במיוחד, ניתן לבצע גם בדיקת מטאנפרינים חופשיים בפלזמה, הנחשבת רגישה מאוד. לעומת זאת, בדיקת מטאנפרינים מופרדים בשתן ל-24 שעות מספקת הערכה מצטברת לאורך היממה ונחשבת שימושית במיוחד במקרים של חשד נמוך עד בינוני, או כבדיקה מאשרת כאשר מתקבלת עלייה קלה בבדיקות הדם.

חשוב להקפיד על איסוף שתן מלא ומדויק במשך 24 שעות. תרופות מסוימות, מצבי דחק, מחלות חריפות, פעילות גופנית מאומצת ומזונות מסוימים עשויים להשפיע על תוצאות הבדיקה. לכן יש לבצע את הבדיקה בהתאם להנחיות המעבדה והרופא המטפל.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן והחומר המשמר לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 קוד 82382
• הבדיקה בסל הבריאות
  
  

________________________________________________________________________________________

הוראות איסוף שתן למטהנפרינים/3 מתוקסיתיראמין

1. לאיסוף השתן ניתנות מספר מבחנות המכילות 6 N-HCL 10ml חומר משמר , כל מבחנה מיועדת לליטר שתן.
2. לפני תחילת האיסוף יש לשפוך מבחנה אחת עם חומר משמר לתוך מיכל האיסוף.
3. את האיסוף יש להתחיל מהשתן השני של הבוקר.
4. יש לאסוף במשך כל היום והלילה ואת השתן הראשון של הבוקר למחרת.
5. יש לשים לב כאשר עוברים נפח של ליטר יש להוסיף מבחנה נוספת של חומר משמר, וכן הלאה.
6. אם נאספו יותר מכלי אחד יש לערבב את כל השתן בכלי אחר, למדוד את הנפח הסופי ולציין אותו על גבי הטופס והמבחנות.
7. יש להעביר שתן מהכלי לשתי מבחנות נקיות מלאות. את המבחנות יש להחזיר למרפאה . לאמאושפזים יש ולהעביר עם הטופס או הזמנה למוקד מעבדות. (אין להשתמש במבחנות של החומר המשמר)
8. יש להקפיד לא לאכול מאכלים המכילים וניל.

________________________________________________________________________________________

הנחיות לביצוע דיאטה לפני ביצוע בדיקת מטנפרינים בשתן:

3 ימים לפני תחילת ביצוע איסוף השתן לבדיקת מטנפרינים יש לבצע דיאטה על פי ההוראות הבאות:

• יש להפסיק ליטול תוסף מזון כורכומין.
• יש להפסיק לאכול מזון המכיל או מתובל במרכיבי המזון הבאים:
  עלי קארי, הל, פלפלים חריפים מסוגים שונים (דוגמת פלפל שחור, פלפל אדום, סוגים שונים של צ’ילי, קאיין), חילבה (=גרגרנית יוונית), חוואיג', קצח, פפריקה מתוקה, אגוז מוסקט, כמון, כורכום, קינמון, ציפורן, כוסברה, זנגוויל, שום, שומר, זרעי או אבקת חרדל, עלי דפנה, זעפרן.
  מרכיבי מזון אלו משבשים את תוצאת הבדיקה, כך שמתקבלת תוצאה כוזבת.

קוד חיוב:  I4756

מטנפרין (Metanephrine) ונורמטנפרין (Normetanephrine) הם התוצרים המתילתיים (O-methylated metabolites) של הקטכולאמינים אדרנלין (Epinephrine) ונוראדרנלין (Norepinephrine), בהתאמה. ההמרה מתבצעת על ידי האנזים קטכול-O-מתיל-טרנספראז (Catechol-O-Methyltransferase, COMT). המאפיין המרכזי שמקנה לבדיקה את ערכה הוא שתהליך זה מתרחש באופן רציף ומתמשך בתוך תאי הכרומפין (Chromaffin cells) של גידול מסוג פאוכרומוציטומה או פראגנגליומה - באופן בלתי תלוי בהפרשת הקטכולאמינים עצמם. בעוד שהפרשת הקטכולאמינים מהגידול היא אפיזודית ומשתנה, ייצור המטנפרינים בתוך הגידול מתמשך, ולכן מדידת המטנפרינים רגישה הרבה יותר לנוכחות גידול מאשר מדידה ישירה של הקטכולאמינים. הצורה החופשית (Free metanephrines) בפלסמה משקפת ייצור תוך-גידולי זה, ומשמשת בדיקת בחירה לאיתור פאוכרומוציטומה ופראגנגליומה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• בירור חשד לפאוכרומוציטומה (Pheochromocytoma) או פראגנגליומה (Paraganglioma) - גידולים מפרישי קטכולאמינים.
• בירור יתר לחץ דם עמיד או התקפי (Paroxysmal), במיוחד בליווי שלישיית התסמינים הקלאסית: כאבי ראש, הזעת יתר ודפיקות לב (Palpitations).
• בירור ממצא אקראי של גוש בבלוטת יותרת הכליה (Adrenal incidentaloma).
• סקר (Screening) ומעקב באנשים עם נטייה תורשתית (כגון MEN2, VHL, מוטציות SDH) או היסטוריה משפחתית.
• מעקב לאחר כריתת גידול ובמצבי חשד להישנות או לגרורות.

המשמעות הקלינית

עלייה ברמות המטנפרינים בפלסמה מחשידה לנוכחות גידול מפריש קטכולאמינים, ודפוס העלייה עשוי לסייע באפיון הגידול:

• עלייה בנורמטנפרין - דפוס נוראדרנרגי, אופייני לחלק מהגידולים החוץ-אדרנליים (פראגנגליומות).
• עלייה במטנפרין - דפוס אדרנרגי, אופייני יותר לגידולים בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל).
• עלייה ניכרת (פי 3-4 ומעלה מהגבול העליון) מעלה מאוד את הסבירות לגידול, בעוד שעליות קלות וגבוליות מחייבות זהירות בפירוש (ראו מידע נוסף).

מידע נוסף

תרופות רבות מפריעות לבדיקה ועלולות לגרום לעליות-כזב, ובהן נוגדי דיכאון טריציקליים (TCAs), מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראדרנלין (SNRIs), מעכבי MAO, סימפתומימטיקה, לבודופה ופאראצטמול. מומלץ להימנע מקפאין, מניקוטין וממאמץ גופני לפני הבדיקה, ומצבי דחק פיזיולוגיים (מחלה חריפה, אשפוז בטיפול נמרץ) מעלים אף הם את הרמות. בדפוסים גבוליים נהוג לחזור על הבדיקה בתנאים מבוקרים, ולעיתים להיעזר במבחן דיכוי קלונידין (Clonidine suppression test). תוספת מדידה של 3-מתוקסיטירמין (3-Methoxytyramine), התוצר המתילתי של דופמין, עשויה לתרום מידע על פנוטיפ דופמינרגי ועל סיכון לממאירות ולגרורות.

תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17
• הבדיקה לא בסל הבריאות
  
  

___________________________________________________________________________________

הוראות לביצוע בדיקת מטנפרינים/נורמטנפרינים בפלסמה:

1. בדיקה זו מבוצעת בצום של 10 שעות, ניתן לשתות מים.
   
   
2. יש לקבל המלצת הרופא בנוגע להפסקה של נטילת התרופות המפורטות, ביום שלפני הבדיקה וביום הבדיקה עצמו:
   Serotonin-noradrenaline reuptake inhibitors
   Tricyclic anti-depressants
   MAO inhibitor anti-depressive drugs
   Sympathomimetic agents
   L-DOPA
   
   
3. ביום שלפני ביצוע הבדיקה וביום הבדיקה עצמו יש
   - להפסיק פעילות ספורטיבית
   - שתיית משקאות אלכוהוליים ומשקאות המכילים חומרים מעוררים דוגמת קפאין למשל קפה, תה, קוקה-קולה וכד').
   - להימנע מאכילת בננות גבינות , שקדים אגוזים , ביצים , מוצרים המכילים וניל .
   - אין לעשן
   - אכילה/נטילה של חומרים מעוררים דוגמת שוקולד

• Aldosteron
• Plasma Renin Activity

מדד לפירוק עצם.

קוד חיוב:  L3020.

בדיקה זו משמשת להערכת קצב ספיגת העצם (Bone Resorption) ומהווה סמן ביוכימי רגיש לפעילות פירוק העצם. רקמת העצם נמצאת בתהליך מתמיד של בנייה, ופירוק (Bone Remodeling), המאפשר שמירה על חוזק העצם והתחדשותה. כ-90% מהמטריקס האורגני של העצם מורכב מקולגן מסוג I שהוא החלבון המבני העיקרי של רקמת העצם. במהלך ספיגת העצם, תאי האוסטאוקלסטים מפרישים אנזימים המפרקים את סיבי הקולגן מסוג I למקטעים קטנים, שאחד מהם הוא C-terminal Telopeptide (CTX). ריכוזו בדם משקף את קצב פירוק העצם, ולכן הוא מהווה סמן ספציפי לפעילות ספיגת עצם. רמות גבוהות של β-CTX מעידות על עלייה בפעילות פירוק העצם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת קצב ספיגת העצם בחולים עם אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה.
• מעקב אחר יעילות הטיפול בתרופות נוגדות ספיגת עצם (כגון ביספוספונטים או דנוסומאב).
• בירור הפרעות במטבוליזם של העצם.
• הערכת מחלות המאופיינות בשחלוף עצם מוגבר.

המשמעות הקלינית

עלייה ברמות β-CTX מעידה על האצה בקצב פירוק העצם, ויכולה להופיע במגוון מצבים רפואיים, ובהם:

• אוסטאופורוזיס, במיוחד לאחר גיל המעבר.
• פעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism)
• פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס (Hyperparathyroidism).
• אוסטאומלציה ורככת.
• מחלת פאג'ט של העצם.
• מיאלומה נפוצה.
• גרורות בעצם.
• מחלות נוספות המלוות בשחלוף עצם מוגבר.

במקרים רבים, ירידה ברמות β-CTX לאחר התחלת טיפול משקפת דיכוי יעיל של ספיגת העצם ומהווה מדד לתגובה טיפולית.

מידע נוסף

רמות β-CTX מושפעות מגורמים פיזיולוגיים כגון גיל, קצב הגדילה ושעת נטילת הדגימה. בילדים, בתקופת הגדילה ובמהלך איחוי שברים נצפות באופן טבעי רמות גבוהות יותר של סמני שחלוף העצם, ולכן במצבים אלה לבדיקה אין משמעות אבחנתית. לצורך מעקב אחר שינויים לאורך זמן מומלץ לבצע את הבדיקה בתנאים דומים, ובדרך כלל בשעות הבוקר ובצום, בהתאם להנחיות המעבדה.

קוד חיוב:  L3021.

בדיקה זו משמשת להערכת קצב בניית העצם (Bone Formation) ונחשבת לסמן הביוכימי הרגיש והאמין ביותר של יצירת עצם חדשה.

קולגן מסוג I הוא החלבון המבני העיקרי של רקמת העצם ומהווה כ-90% מהמטריקס האורגני שלה. הוא מיוצר על ידי תאי האוסטאובלסטים, תחילה כקדם-קולגן (Procollagen). במהלך יצירת סיבי הקולגן מוסרים ממנו מקטעים קצרים, ובהם PINP , המשתחררים לזרם הדם. ריכוז ה-PINP בדם משקף את קצב ייצור הקולגן מסוג I ובהתאם את קצב בניית העצם. למרות ש-PINP מיוצר גם ברקמות נוספות, כגון עור, גידים וכלי דם, תרומתן לריכוזו בדם קטנה יחסית בשל קצב שחלוף איטי יותר. לכן, רמות ה-PINP בדם משקפות בעיקר את פעילות בניית העצם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

• הערכת קצב בניית העצם בחולים עם אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה.
• בדיקת בסיס לפני התחלת טיפול באוסטאופורוזיס ומעקב אחר יעילותו.
• ניטור טיפולים המעודדים יצירת עצם או מפחיתים את קצב ספיגתה.
• השלמת הבירור במחלות המאופיינות בהפרעה בשחלוף העצם.

המשמעות הקלינית

בדיקת PINP מהווה סמן לבניית עצם ומשלימה את בדיקת β-CTX, המשמשת כסמן לפירוק העצם. שילוב שתי הבדיקות מאפשר הערכה מקיפה של תהליך שחלוף העצם (Bone Turnover) ושל האיזון בין בניית העצם לפירוקה.

שחלוף עצם שאינו מאוזן עשוי להופיע במגוון מצבים רפואיים, ובהם:

• אוסטאופורוזיס ואוסטאופניה.
• ירידה במסת העצם לאחר גיל המעבר.
• פעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism).
• פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס (Hyperparathyroidism).
• אוסטאומלציה ורככת.
• מחלת פאג'ט של העצם.
• מיאלומה נפוצה.
• גרורות בעצם.
• מחלות מולדות או נרכשות המשפיעות על שחלוף העצם.

חשיבות הבדיקה

PINP הוא אחד הסמנים המומלצים למעקב אחר טיפול באוסטאופורוזיס ובמחלות מטבוליות של העצם. מומלץ למדוד את רמתו לפני התחלת הטיפול ולחזור על הבדיקה כעבור 3-6 חודשים בהתאם לשיקול הקליני. השינוי ברמות PINP יחד עם מדידת סמני ספיגת עצם כגון β-CTX, מאפשר להעריך את התגובה לטיפול כבר בשלבים מוקדמים, לעיתים עוד לפני שניתן לזהות שינוי בצפיפות העצם בבדיקת צפיפות עצם (DXA) בכך מסייעת הבדיקה להערכת יעילות הטיפול ולהכוונת המשך המעקב.

תוצאות תתקבלנה עד 10 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע בדיקות שחלוף עצם במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-9:30 בבוקר בלבד.
• אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים.) תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 – הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  84080

פוספטאז בסיסי ספציפי לעצם (Bone Alkaline Phosphatase, BAP) הוא האיזופורם הספציפי לעצם של האנזים אלקלין פוספטאז (Alkaline Phosphatase). מדובר בגליקופרוטאין המעוגן לקרום החיצוני של האוסטאובלסטים (Osteoblasts), התאים בוני העצם. לכן רמתו משקפת את הפעילות הביוסינתטית שלהם. לאחר ניתוק אנזימטי (Cleavage) מפני התא, BAP משתחרר אל מחזור הדם והוא משמש כסמן רגיש ואמין לתהליך בניית העצם. עצם תקינה נמצאת בתהליך מתמיד של שיחלוף (Bone Remodeling), שבו פירוק/ספיגת העצם (Resorption) מאוזן כנגד בניית עצם (Formation). תהליך זה חיוני לשמירה על בריאות העצם. כאשר האיזון מופר וקצב הספיגה עולה על קצב הבנייה, איבוד העצם הנובע מכך עלול להוביל לאוסטאופורוזיס ולרגישות מוגברת לשברים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אבחון והערכת חומרה של מחלות עצם מטבוליות.
• הערכת יעילותם של טיפולים תרופתיים שונים (ובכללם טיפולים אנטי-רסורפטיביים).
• מטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD) ואי-ספיקת כליות - לשלילת מחלת עצם א-דינמית (Adynamic bone disease) ולהערכת קצב שיחלוף העצם, מומלץ בשילוב עם רמות PTH.

המשמעות הקלינית

עלייה ברמת BAP מעידה על פעילות אוסטאובלסטית מוגברת ועל קצב שיחלוף עצם מואץ, ויכולה להופיע במגוון מצבים, ובהם:

• אוסטאופורוזיס - מחלת עצם מטבולית המאופיינת במסת עצם נמוכה ובמיקרו-ארכיטקטורה לקויה של העצם.
• הפרעות אנדוקריניות: יתר-פעילות של בלוטות יותרת התריס (Hyperparathyroidism) ראשוני ומשני, ויתר-פעילות בלוטת התריס (Thyrotoxicosis).
• אוסטאומלציה (Osteomalacia).
• מחלת פאג'ט של העצם (Paget's disease) - שיחלוף עצם מוגזם היוצר נגעים מקומיים של מטריצת עצם לא תקינה, העלולים לגרום לשברים או למעורבות נוירולוגית.
• אי-ספיקת כליות, מחלות במערכת העיכול, טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים, מיאלומה נפוצה וגרורות לעצם.
• בקרב מטופלים עם אי-ספיקת כליות, BAP מועדף על פני סמני שיחלוף עצם אחרים: בשונה מ- CTX ומ- P1NP שאינם מומלצים לשימוש באוכלוסייה זו (בין היתר בשל פינוי כלייתי המשבש את רמתם בדם), BAP אינו מושפע מתפקוד הכליה באותו אופן ומספק הערכה מהימנה יותר של שיחלוף העצם. שילוב BAP עם PTH משמש להבחנה בין מצבי שיחלוף עצם גבוה לנמוך במחלת עצם הקשורה למחלת כליות כרונית (CKD-MBD) ובכלל זה לשלילת מחלת עצם א-דינמית. במחלת פאג'ט משמש BAP גם למעקב אחר התגובה לטיפולים אנטי-רסורפטיביים המיועדים לשקם את מבנה העצם התקין.

תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע בדיקות BSAP במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-9:30 בבוקר בלבד.
• אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים.) תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- הקוד 84080
• הבדיקה בסל

קוד חיוב:  L8024

פקטור גדילה פיברובלסטי 23 (Fibroblast Growth Factor 23, FGF23) הוא המבקר המרכזי של מאזן הזרחן (Phosphate) בגוף. הוא מופרש בעיקר מתאי העצם , האוסטאוציטים (Osteocytes), וכן בכמויות קטנות יותר מרקמות נוספות (תימוס, לב, מוח ואחרות). אתר פעילותו העיקרי הוא הכליה: הצורה השלמה של FGF23 נקשרת לקולטן ייעודי בתאי האבוביות הכלייתיות (Renal tubular cells) מפחיתה את ביטוי נשאי הנתרן/זרחן מסוג IIa (Type IIa sodium/phosphate cotransporters) ובכך מדכאת את הספיגה החוזרת (Reabsorption) של זרחן אל הדם. במקביל מדוכא שעתוק הגן 1-אלפא-הידרוקסילאז (1-alpha-hydroxylase) מה שמפחית את ייצור ויטמין D הפעיל (1,25-dihydroxyvitamin D). ירידה זו פוגעת בספיגת הזרחן מהמעי ומורידה עוד יותר את רמת הזרחן בדם. בסופו של התהליך, ירידת רמת הזרחן מדכאת בחזרה את הפרשת FGF23 וסוגרת את לולאת המשוב. בכיוון ההפוך, רמות זרחן גבוהות בדם מהוות גירוי להגברת ביטוי והפרשת FGF23. חשוב לציין כי רק הצורה השלמה (Intact FGF23, iFGF23) פעילה ביולוגית.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אבחון מצבים שבהם רמות הזרחן בדם חריגות (היפופוספטמיה או היפרפוספטמיה) בליווי פגיעה במטבוליזם העצם.
• בירור רככת (Rickets) בילדים ואוסטאומלציה (Osteomalacia) במבוגרים על רקע איבוד זרחן.
• חשד לאוסטאומלציה על רקע גידול (Tumor-Induced Osteomalacia, TIO).
• הערכה ומעקב במחלת כליות כרונית (CKD) ובאוסטאודיסטרופיה כלייתית, ובכלל זה כגורם פרוגנוסטי.
• מעקב וניטור אחר השלכות טיפול תרופתי או ניתוח (כגון כריתת גידול מפריש), והכוונת הבירור למוטציה המתאימה.

המשמעות הקלינית

רמות FGF23 חריגות משקפות הפרעה במאזן הזרחן, ודפוס השינוי מכוון לאבחנה. ניתן להבחין בין שני קצות הספקטרום:

עלייה ב-FGF23 גורמת להיפופוספטמיה (ירידת זרחן) ולפגיעה במינרליזציה של העצם - רככת בילדים בשלבי גדילה (עצמות שאינן עוברות מינרליזציה תקינה, מתעוותות ונוטות להתעקם) או אוסטאומלציה בעצם בוגרת. מצבים אופייניים:

• XLH (X-Linked Hypophosphatemic Rickets), היא הרככת התורשתית השכיחה ביותר, הנגרמת ממוטציה בתאחיזה ל-X (X-Linked Dominant) בגן Phosphate-Regulating Endopeptidase X-Linked (PHEX) המקודד לאנזים המפרק את FGF23 פגיעה בו מעלה את רמת ה FGF23. קיים טיפול ייעודי בנוגדן בורוסומאב (Burosumab) החוסם ומנטרל את FGF23.
• ADHR (Autosomal Dominant Hypophosphatemic Rickets) הם וריאנטים ב-FGF23 , ההופכים אותו עמיד לביקוע (Cleavage) פרוטאוליטי ומעלים את רמתו.
• TIO (Tumor-Induced Osteomalacia),זו הפרשה אקטופית ואוטונומית של FGF23 מגידולים (לרוב שפירים) של העצם ושל רקמת החיבור. כריתת הגידול מרפאת את המצב.
• CKD (Chronic Kidney Disease), רמות FGF23 מוגברות מאוד כתגובה מפצה לעודף זרחן הנובע מירידה בתפקוד הכלייתי ובמספר הנפרונים. עלייה זו מחמירה את החסר בויטמין D הפעיל ואת יתר-הפעילות המשנית של בלוטות יותרת התריס (Secondary Hyperparathyroidism) ותורמת לאוסטאודיסטרופיה כלייתית. FGF23 מהווה גם גורם פרוגנוסטי לתמותה ב- CKD, בין היתר בשל השפעתו המזיקה על שריר הלב (רוב התמותה ב- CKD היא על רקע תחלואה קרדיווסקולרית)

ירידה בפעילות הביולוגית של FGF23 גורמת להיפרפוספטמיה (עודף זרחן) ולהסתיידויות ברקמות הרכות, כולל בכלי דם.

• Familial Tumoral Calcinosis מחלה נדירה המאופיינת ברמות זרחן גבוהות, תפקוד כלייתי תקין והסתיידויות דמויות גידול ברקמות הרכות. נגרמת ממוטציה אוטוזומלית רצסיבית בגן GALNT3 המקודד לאנזים האחראי לגליקוזילציה של FGF23, תהליך המייצב את המולקולה והופך אותה עמידה לביקוע. וריאנטים מסוימים הפוגעים בהעברת האות של FGF23 ולא בעמידותו לביקוע, גורמים אף הם לתסמונת זו.

מידע נוסף

במחזור הדם הצורה השלמה (Intact FGF23) עוברת ביקוע לשני שברים בלתי-פעילים ביולוגית: שבר N-טרמינלי ושבר C-טרמינלי. ל-FGF23 פינוי מהיר וזמן מחצית חיים קצר (כ-46-58 דקות). קיימים שני סוגי מבחנים אימונולוגיים: כאלה המזהים את הצורה השלמה (iFGF23) וכאלה המזהים את השבר ה C-טרמינלי (cFGF23) בדיקות של iFGF23 נמצאו רגישים יותר לאיתור FGF23 ב- TIO וב-XLH כמו-כן, רמות iFGF23 אינן מושפעות מחוסר ברזל, בעוד שחוסר ברזל עלול לגרום לתוצאות חיוביות-כזב בבדיקה של .cFGF23 במצבים כגון Familial Tumoral Calcinosis האבחנה נעזרת בהנגדה בין רמת iFGF23 (הצורה הפעילה, שתהיה נמוכה מאוד) לבין רמת cFGF23 (הצורה המבוקעת חסרת הפעילות), והאבחנה הסופית מבוצעת בבדיקה מולקולרית לזיהוי המוטציה. בשל ערכן האבחנתי, מדידות FGF23 מסייעות הן באבחנה והן בניטור של הפרעות מטבוליזם הזרחן והעצם, בחולים עם תפקוד כלייתי תקין או לקוי כאחד.

הבדיקה המבוצעת במעבדה האנדוקרינית היא של רמות intact FGF23. בדיקה זו היא הבדיקה המועדפת, משום שמחקרים הראו כי בדיקות iFGF23 רגישות יותר מאשר cFGF23 בחולים עם TIO ובחולים עם XLH. בנוסף, ריכוזי iFGF23 אינם מושפעים ממחסור בברזל, מה שעלול להוביל לתוצאות חיוביות כוזבות בעת שימוש בבדיקות cFGF23.

תוצאות תתקבלנה עד 30 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע בדיקות FGF23 במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר בלבד.
• אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים.) תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17-
• הבדיקה לא בסל הבריאות

• Vitamin D, 1,25 - Dihydroxy
•  Vitamin D, 25 - Hydroxy
• PTH - Intact Parathyroid hormone
• PTH - Intact Parathyroid hormone-body fluids

קוד חיוב:  L3016

קורטיזול הוא הורמון סטרואידלי המיוצר בקליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל). הפרשתו מבוקרת על ידי מערכת הורמונלית הכוללת את ההיפותלמוס, המפריש CRH ואת בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה), המפרישה ACTH המעודד את ייצור הקורטיזול באדרנל.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מיועדת בעיקר לבירור חשד לתסמונת קושינג, אשר עלולה להיגרם כתוצאה מ:

• גידול בבלוטת יותרת הכליה (אדנומה, קרצינומה או היפרפלזיה נודולרית).
• גידול בהיפופיזה המפריש ACTH מחלת קושינג(Cushing Disease)
• גידול ממקור אחר המפריש ACTH באופן אקטופי.

המשמעות הקלינית

באדם בריא קיימת מחזוריות יומית (Circadian Rhythm) בהפרשת הקורטיזול. רמות ההורמון גבוהות בשעות הבוקר המוקדמות, הולכות ויורדות במהלך היום, ומגיעות לשפל סמוך לחצות הלילה. בחולים עם תסמונת קושינג המחזוריות התקינה נפגעת, ורמות הקורטיזול אינן יורדות בשעות הלילה כפי שמצופה. לכן, מדידת קורטיזול ברוק סביב חצות הלילה מאפשרת לזהות אחד הסימנים המוקדמים ביותר של עודף קורטיזול, גם כאשר העלייה ברמות ההורמון קלה יחסית. בדיקת קורטיזול ברוק נחשבת לבדיקת סקר בעלת רגישות גבוהה, ובמחקרים נמצא כי היא עשויה להיות רגישה יותר מבדיקת קורטיזול חופשי בשתן, במיוחד במקרים של תסמונת קושינג קלה או בשלבים מוקדמים של המחלה.

יתרונות הבדיקה

• דגימה פשוטה, לא פולשנית וללא צורך בנטילת דם.
• איסוף הדגימה מתבצע בבית בהתאם להנחיות הרופא המטפל והמעבדה.
• משקפת את רמת הקורטיזול החופשי הפעיל מבחינה ביולוגית.
• מהווה בדיקת סקר מומלצת במסגרת הבירור הראשוני של חשד לתסמונת קושינג

יש לאסוף את הרוק במבחנה מיוחדת ובשעה שנקבעה על ידי הרופא. את המבחנות לביצוע הבדיקה, כולל הוראות ניתן לקבל במכון האנדוקריני.

תוצאות תתקבלנה עד 10 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

הבדיקה אינה כלולה בסל הבדיקות.

• את המבחנה לביצוע הבדיקה יש לקחת מחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע : יש לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• את הדגימה לאחר ביצוע יש להביא למכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 08:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  82533

בדיקת קורטיזול חופשי בשתן, באיסוף של 24 שעות (UFC) משמשת בעיקר כבדיקת סקר ואבחון של תסמונת קושינג (Cushing Syndrome) מצב הנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לעודף קורטיזול. קורטיזול הוא הורמון סטרואידלי המיוצר בקליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) מכולסטרול. זהו הגלוקוקורטיקואיד העיקרי בגוף האדם, והוא ממלא תפקיד מרכזי בוויסות חילוף החומרים של גלוקוז, בשמירה על לחץ הדם, בוויסות פעילות מערכת החיסון ובהתמודדות עם מצבי דחק (Stress) ייצורו והפרשתו מבוקרים על ידי מערכת ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA Axis)

מה מודדת הבדיקה?

רוב הקורטיזול בדם קשור לחלבוני נשא ואינו פעיל מבחינה ביולוגית. רק חלק קטן ממנו נמצא בצורה חופשית (Free Cortisol) שהיא הצורה הפעילה של ההורמון. הקורטיזול החופשי מסונן בכליות ומופרש לשתן, ולכן מדידת כמותו באיסוף שתן במשך 24 שעות משקפת את רמת הקורטיזול הפעיל שהגוף ייצר במהלך היממה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מומלצת במסגרת בירור חשד לתסמונת קושינג, במיוחד כאשר קיימים סימנים או תסמינים המחשידים לעודף קורטיזול. בנוסף, היא עשויה לשמש להערכת מצבים של פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה ולמעקב אחר חולים עם היפרקורטיזוליזם.

המשמעות הקלינית

רמות גבוהות של קורטיזול חופשי בשתן מעידות על ייצור עודף של קורטיזול, ועשויות להופיע במצבים כגון:

• גידול בבלוטת יותרת הכליה.
• גידול בהיפופיזה המפריש ACTH - מחלת קושינג.
• גידול המפריש ACTH ממקור אקטופי.
• מצבים נוספים הגורמים להיפרקורטיזוליזם.

בדיקת UFC היא אחת מבדיקות הסקר המומלצות לאבחון תסמונת קושינג, מאחר שהיא משקפת את סך הפרשת הקורטיזול החופשי לאורך היממה ואינה מושפעת מהשינויים התקינים ברמות הקורטיזול במהלך היום.

יתרונות הבדיקה

משקפת את רמת הקורטיזול הפעיל (החופשי) לאורך 24 שעות.

• מהווה אחת מבדיקות הסקר המומלצות לאבחון תסמונת קושינג.

תוצאות תתקבלנה עד 10 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע נוסף

איכות הבדיקה תלויה בביצוע איסוף שתן מלא במשך 24 שעות. איסוף חלקי עלול לגרום לתוצאה שאינה משקפת את רמת הקורטיזול האמיתית. במקרים של תוצאה חריגה, יש לפרש את הממצאים בשילוב עם התמונה הקלינית ולעיתים להשלים את הבירור באמצעות בדיקות הורמונליות נוספות, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 82533
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  L3015

בדיקת קורטיזול חופשי בסרום משמשת להערכת רמת הקורטיזול הפעיל בדם. הקורטיזול החופשי הוא החלק שאינו קשור לחלבוני נשא, ולכן הוא משקף בצורה מדויקת יותר את הקורטיזול הזמין והפעיל מבחינה ביולוגית. בדם, רוב הקורטיזול קשור לחלבוני נשא, בעיקר Cortisol Binding Globulin CBG ואלבומין. הקורטיזול הפעיל בסרום הוא הקורטיזול החופשי, המהווה כ־1.6% עד 10% מסך הקורטיזול המדיד.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

• כאשר עולה חשד לחסר ב־Cortisol Binding Globulin - CBG
• כאשר קיימת הפרעה בחלבוני הדם, העלולה להשפיע על רמות הקורטיזול הכולל.
• בזמן טיפול תחליפי ב־הידרו־קורטיזון, לצורך מעקב מדויק אחר הרמה המושגת.
• במהלך תבחין ACTH כאשר נדרש להעריך בצורה מדויקת יותר את תגובת הקורטיזול.
• במסגרת עקומת יום של קורטיזול בסרום, להערכת דפוס ההפרשה לאורך היום

המשמעות הקלינית

מדידת קורטיזול חופשי בסרום מאפשרת להגדיר בצורה טובה יותר את הפרשת הקורטיזול, בעיקר במצבים שבהם רמת הקורטיזול הכולל אינה משקפת באופן מדויק את המצב ההורמונלי האמיתי. הבדיקה חשובה במיוחד כאשר קיימים שינויים ברמות חלבוני הקישור בדם. במצבים כאלה, רמת הקורטיזול הכולל עשויה להיות נמוכה או גבוהה באופן מטעה, בעוד שרמת הקורטיזול החופשי משקפת טוב יותר את הקורטיזול הפעיל

מצבים שבהם הבדיקה עשויה להיות רלוונטית כוללים:

• חשד להפרעה בציר ההיפותלמוס־היפופיזה־אדרנל.
• בירור חסר או עודף קורטיזול.
• הערכת תגובה לתבחין גירוי ACTH.
• מעקב אחר טיפול תחליפי בסטרואידים.
• מצבים עם שינוי ברמות חלבוני הדם או חלבוני הקישור לקורטיזול.

תוצאות תתקבלנה עד 5 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד חיוב:  L3015
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  83586

בדיקת 17-Ketosteroids (17-KS) מודדת את הכמות הכוללת של מטבוליטים בעלי קבוצת 17-keto המופרשים בשתן במשך 24 שעות. מטבוליטים אלה הם תוצרי פירוק של הורמונים סטרואידליים, בעיקר של אנדרוגנים המיוצרים בקליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), ובמידה מסוימת גם של הורמוני המין המיוצרים באשכים ובשחלות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה עשויה לשמש כחלק מהבירור של:

• הפרעות בייצור אנדרוגנים.
• חשד למחלות של קליפת יותרת הכליה.
• היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה (Congenital Adrenal Hyperplasia - CAH)
• גידולים המפרישים הורמונים סטרואידליים.

המשמעות הקלינית

רמות גבוהות של 17-Ketosteroids בשתן עשויות להעיד על ייצור מוגבר של אנדרוגנים ממקור יותרת הכליה או ממקורות אחרים, ואילו רמות נמוכות עשויות להופיע במצבים של ירידה בתפקוד קליפת יותרת הכליה.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 85386
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  83491

בדיקת 17-Hydroxycorticosteroids (17-OHCS) בשתן מודדת את סך המטבוליטים של קורטיזול וגלוקוקורטיקואידים נוספים המופרשים בשתן, באיסוף שתן ל-24 שעות. זו בדיקה להערכת פעילות קליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), ובעיקר להערכה עקיפה של ייצור קורטיזול בגוף. 17-OHCS נוצרים כאשר קורטיזול עובר פירוק בכבד וברקמות נוספות, ולאחר מכן מופרש לשתן. קורטיזול הוא ההורמון הגלוקוקורטיקואידי העיקרי באדם. הוא מיוצר בקליפת האדרנל וממלא תפקיד מרכזי בוויסות חילוף החומרים, תגובת הגוף למצבי דחק, תפקוד מערכת החיסון ושמירה על לחץ הדם. הפרשתו מבוקרת על ידי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, באמצעות ההורמונים CRH ו-ACTH

מה מודדת הבדיקה?

הבדיקה מודדת את סך תוצרי הפירוק של גלוקוקורטיקואידים בעלי קבוצת 17-hydroxy ובעיקר מטבוליטים שמקורם בקורטיזול.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה עשויה להיכלל כחלק מהבירור של:

• חשד לייצור יתר של קורטיזול, כגון בתסמונת קושינג.
• הערכת פעילות קליפת האדרנל.
• מצבים של חשד לירידה בייצור גלוקוקורטיקואידים.
• מעקב אחר מחלות מסוימות של קליפת האדרנל.
• הערכה משלימה כאשר נדרשת תמונה מצטברת של הפרשת מטבוליטים של קורטיזול לאורך 24 שעות

המשמעות הקלינית

רמות גבוהות של 17-OHCS בשתן עשויות להעיד על ייצור מוגבר של קורטיזול או גלוקוקורטיקואידים, ויכולות להופיע במצבים של היפרקורטיזוליזם, לרבות תסמונת קושינג. רמות נמוכות עשויות להופיע במצבים של ירידה בתפקוד קליפת האדרנל או ירידה בייצור קורטיזול. מאחר שהבדיקה מודדת קבוצה של מטבוליטים ולא הורמון יחיד, היא אינה מאפשרת לזהות באופן ישיר את מקור ההפרעה או להבדיל בין מנגנונים שונים של עודף או חסר קורטיזול.

אין לבלבל בין 17-Hydroxycorticosteroids בשתן לבין 17-Hydroxyprogesterone בדם. הראשונה משקפת בעיקר מטבוליטים של קורטיזול, ואילו השנייה משמשת בעיקר לבירור הפרעות בסטרואידוגנזה כגון היפרפלזיה מולדת של האדרנל.

הוראות ביצוע לאיסוף שתן של-24 שעות: יש לבצע את איסוף השתן בכלי ייעודי. מתחילים את האיסוף עם השתן השני של הבוקר הראשון. אוספים במהלך כל היום והלילה ומסיימים למחרת עם השתן הראשון של הבוקר השני, יש לשמור בקירור. יש לערבב היטב את השתן ולהעביר 50 מ"ל מתוך האיסוף לכוסית מתאימה ולרשום את הנפח הכללי של השתן.

הבדיקה נמצאת בסל הבדיקות יש להצטייד בהתחייבות (טופס 17) של הקופה לקוד 83586.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 83491
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  83593

בדיקה זו היא אינפורמטיבית יותר מבדיקת Total 17-KS משום שהיא מודדת את רמה של מספר מרכיבים בודדים דוגמת Androsterone, Etiocholanolone, DHEA ועוד. בדיקה זו מבוצעת לצורך:

• אבחון CAH לא טיפוסי.
• בירור הפרעות בסטרואידוגנזה.
• אבחון גידולי קורטקס האדרנל.
• מעקב אחר טיפול.
• הערכת פעילות 5α-reductase ויחס Androsterone/Etiocholanolone

בדיקת פרקציונציה של 17-Ketosteroids היא הרחבה של בדיקת 17-Ketosteroids בשתן ל-24 שעות. בעוד שבדיקת הסך מודדת את הכמות הכוללת של מטבוליטים בעלי קבוצת 17-keto, בדיקה זו מזהה ומודדת את המטבוליטים השונים בנפרד, ובכך מספקת תמונה מפורטת של חילוף החומרים של ההורמונים הסטרואידליים. הבדיקה מאפשרת ליצור פרופיל סטרואידי (Steroid Profile) , המשמש כמעין "טביעת אצבע" של המטבוליזם הסטרואידלי. פרופיל זה מסייע בזיהוי מקור ההפרעה ובהכוונת האבחנה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

• בירור היפראנדרוגניזם כאשר הבדיקות השגרתיות אינן מספקות הסבר לממצאים הקליניים.
• אבחון הפרעות מולדות או נרכשות במסלולי יצירת הורמונים סטרואידליים.
• חשד להיפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה (Congenital Adrenal Hyperplasia - CAH)
• בירור גידולים של קליפת יותרת הכליה (Adrenocortical Tumors)
• מעקב אחר התגובה לטיפול במחלות של קליפת יותרת הכליה.

משמעות קלינית

הבדיקה מאפשרת לזהות אילו מטבוליטים של אנדרוגנים מוגברים, ובכך מסייעת להבדיל בין מקורות שונים של עודף אנדרוגנים. בנוסף, הבדיקה מאפשרת להעריך את פעילות האנזים 5α-reductase, אשר פעילות מוגברת שלו עשויה להיות קשורה להיפראנדרוגניזם ולהופעת שיעור יתר, לרבות בחלק מהנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. דפוס המטבוליטים המתקבל בבדיקה ("טביעת האצבע" הסטרואידלית) מסייע באבחנה המבדלת בין מחלות שונות של קליפת יותרת הכליה, בהערכת פעילות אנזימי הסטרואידוגנזה ובמעקב אחר יעילות הטיפול.

שיטת הבדיקה

הבדיקה מבוצעת באמצעות Gas Chromatography-Mass Spectrometry (GC-MS) שיטה אנליטית מתקדמת המשלבת הפרדה כרומטוגרפית עם זיהוי לפי מסה. שיטה זו מאפשרת זיהוי וכימות מדויקים של המטבוליטים השונים, ומספקת רגישות וסגוליות גבוהות בהשוואה לשיטות הוותיקות.

הוראות ביצוע לאיסוף שתן של-24 שעות: יש לבצע את איסוף השתן בכלי ייעודי. מתחילים את האיסוף עם השתן השני של הבוקר הראשון. אוספים במהלך כל היום והלילה ומסיימים למחרת עם השתן הראשון של הבוקר השני, יש לשמור בקירור. יש לערבב היטב את השתן ולהעביר 50 מ"ל מתוך האיסוף לכוסית מתאימה ולרשום את הנפח הכללי של השתן.

הבדיקה נמצאת בסל הבדיקות יש להצטייד בהתחייבות (טופס 17) של הקופה לקוד 83593.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 83593
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  84135

פרגננדיול (Pregnanediol, ובשמו המלא 5β-pregnane-3α,20α-diol) הוא תוצר מטבולי לא-פעיל של פרוגסטרון (Progesterone). הוא מופרש בשתן (בעיקר בצורתו המצומדת - גלוקורוניד), ומדידת רמתו מהווה דרך עקיפה אך אמינה להערכת ייצור הפרוגסטרון בגוף. הפרגננדיול מייצג כ-40%-45% מהפרוגסטרון המופרש, ולכן רמתו משקפת את כמות הפרוגסטרון המיוצרת. מאחר שרמות הפרוגסטרון מעידות על תפקוד הגופיף הצהוב (Corpus luteum), משמש הפרגננדיול כמדד לתפקודו, וכן כמדד לפעילות השחלתית (Ovarian activity). חשוב לפרש את רמותיו בהתאם לשלב המחזור החודשי, משום שהן משתנות לאורכו.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכה עקיפה ואמינה של ייצור פרוגסטרון, במיוחד כאשר מדידת הפרוגסטרון הישירה אינה מספקת.
• הערכת תפקוד הגופיף הצהוב ואישוש התרחשות ביוץ (Ovulation) ופעילות שחלתית.
• בירור מצבים שבהם נדרש דיוק גבוה ברמות פרוגסטרון גבוליות מבחינה קלינית.
• אפיון קשרים אדרנליים (Adrenal) בהקשר של מטבוליטים סטרואידיים.

המשמעות הקלינית

ריכוז הפרגננדיול בשתן משקף את כמות הפרוגסטרון המופרשת, ומספק הערכה של תפקוד הגופיף הצהוב ושל הפעילות השחלתית:

• עלייה ברמות - אופיינית לשלב הלוטאלי של המחזור (לאחר הביוץ) ולהריון, ומשקפת ייצור פרוגסטרון פעיל.
• רמות נמוכות בשלב הלוטאלי - עשויות להעיד על היעדר ביוץ או על תפקוד לקוי של הגופיף הצהוב.

מאחר שהרמות תלויות-שלב במחזור החודשי, פירוש התוצאה מחייב התייחסות לשלב שבו נלקחה הדגימה.

מידע נוסף

ערכה של בדיקת הפרגננדיול נובע מכך שדיוק מדידת הפרוגסטרון הישירה - בעיקר ברמות הגבוליות מבחינה קלינית - אינו אחיד בין שיטות המדידה השונות ואינו מספק; מדידת המטבוליט בשתן עוקפת מגבלה זו ומספקת הערכה אמינה יותר. הבדיקה משמשת גם לאפיון קשרים אדרנליים בפרופיל המטבוליטים הסטרואידיים. החל מתחילת 2017 מבוצעת הבדיקה בשיטת כרומטוגרפיית גז-ספקטרומטריית מסות (Gas Chromatography-Mass Spectrometry, GC-MS) - שיטה המשלבת זיהוי מסה מדויק עם דיוק כמותי גבוה, ומקנה לבדיקה סגוליות ואמינות אנליטית גבוהות.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 קוד 84135
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  84138

פרגנטריול (Pregnanetriol), או בשמו המלא 5β-pregnane-3α,17α,20α-triol הוא תוצר מטבולי בלתי-פעיל של 17-הידרוקסי-פרוגסטרון (17-Hydroxyprogesterone, 17-OHP) - חומר ביניים במסלול הביוסינתזה של הקורטיזול. הוא מופרש בשתן, ורמתו נמדדת לרוב באיסוף שתן של 24 שעות. ההמרה של 17-OHP לפרגנטריול קשורה בעיקר לבלוטת יותרת הכליה (Adrenal gland): כאשר קיים מחסור באנזים המבצע הידרוקסילציה בעמדה C-21, מצטבר 17-OHP ומופנה לייצור פרגנטריול. לפיכך מדידת הפרגנטריול משמשת לאפיון קשרים אדרנליים ולשיקוף עקיף של פעילות המסלול האדרנו-קורטיקלי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אפיון קשרים אדרנליים (Adrenal) בפרופיל המטבוליטים הסטרואידיים.
• אבחון ומעקב של תסמונת יותרת הכליה המולדת (Congenital Adrenal Hyperplasia, CAH) בדרגות חומרה שונות.
• הערכה וניטור של טיפול בתסמונות אדרנו-גניטליות (Adrenogenital syndromes).
• בירור חשד לאי-ספיקת אדרנל (Adrenal insufficiency).

המשמעות הקלינית

רמת הפרגנטריול משקפת את פעילות המסלול האדרנלי של 17-hydroxyprogesterone, ושינוי בה מכוון לאבחנה בשני הכיוונים:

עלייה בפרגנטריול אופיינית ל-CAH, הנגרמת ברוב המקרים (מעל 90%) ממחסור באנזים 21-הידרוקסילאז (Steroid 21-Hydroxylase, CYP21). המחסור פוגע בייצור הקורטיזול והאלדוסטרון, מעלה את רמת ה-ACTH, גורם להיפרפלזיה של האדרנל ולעודף ייצור של מקדימי קורטיזול - חלקם מומרים לסטרואידי מין - וכתוצאה מכך עולות רמות 17-OHP והפרגנטריול. דרגת החומרה תלויה בעומק המחסור האנזימטי, ומבחינים בין:

• צורה קלאסית מאבדת מלח (Salt-wasting) - חמורה, ביילודים: התייבשות, הקאות, איבוד מלח ומשבר אדרנלי.
• צורה קלאסית מגברת פשוטה (Simple virilizing) - ויריליזציה ללא איבוד מלח משמעותי.
• צורה לא-קלאסית (Non-classical) - קלה ומאוחרת יותר, עם תסמינים כמו שיעור-יתר, אי-סדירות וסת והתבגרות מוקדמת.

ירידה בפרגנטריול עשויה להעיד על אי-ספיקת אדרנל, שבה ייצור 17-OHP והמטבוליטים שבהמשך המסלול (כולל פרגנטריול) פוחת עקב תפקוד אדרנלי לקוי. רמות נמוכות עשויות להופיע גם במצבים של ירידה בייצור הפרוגסטרון האנדוגני.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• את כלי איסוף השתן לביצוע הבדיקה ניתן לקבל בקופת החולים או בחדר האחיות במכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון.
• הוראות לביצוע הבדיקה: לצרף לינק
• לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לשמרה עד הבוקר בטמפ' החדר.
• יש להביא את מבחנת הדגימה למכון האנדוקריני בקומה 13 במגדל אריסון בבית חולים איכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 84138
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  L6075

נוגדני ZnT8 הם נוגדנים עצמיים (Autoantibodies) המכוונים כנגד החלבון Zinc Transporter 8. חלבון זה, המקודד על ידי הגן SLC30A8, ממוקם בקרום גרנולות ההפרשה (Secretory Granules) של תאי הבטא בלבלב, ותפקידו להעביר יוני אבץ אל תוך הגרנולות. תהליך זה חיוני לאחסון האינסולין ולגיבושו, כיוון שבתוך הגרנולות נארז האינסולין כמבנה הבנוי משש יחידות (Hexamer) המיוצב באמצעות יוני אבץ. בסוכרת מסוג 1 (Type 1 Diabetes, T1D) - מחלה אוטואימונית - תוקפת מערכת החיסון אנטיגנים של תאי הבטא, וחלבון ה-ZnT8 הוא אחד מיעדי התקיפה המרכזיים. משום כך נמנים נוגדני ZnT8A עם סמני הנוגדנים העיקריים של המחלה, לצד GADA (Glutamic Acid Decarboxylase), IA-2A (Insulinoma-Associated antigen-2) ו-IAA (Insulin Autoantibodies), ונוכחותם מעידה על תהליך אוטואימוני ההורס את תאי הבטא.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אבחון וסיווג של סוכרת מסוג 1, ובמיוחד הבחנה מסוכרת מסוג 2 (T2D) או מסוכרת מונוגנית (MODY).
• הגברת רגישות האבחון בחולים שנמצאו שליליים לנוגדנים האחרים (GADA, IA-2A, IAA).
• הערכת סיכון להתפתחות T1D בקרובי משפחה מדרגה ראשונה ובאוכלוסיות בסיכון מוגבר.
• בירור אטיולוגיה אוטואימונית במקרים לא טיפוסיים (כגון LADA - Latent Autoimmune Diabetes in Adults).

המשמעות הקלינית

תוצאה חיובית (נוכחות ZnT8A) מעידה על תהליך אוטואימוני כנגד תאי הבטא ותומכת באבחנה של סוכרת מסוג 1, ויכולה להופיע במגוון מצבים, ובהם:

• סוכרת מסוג 1 חדשה (ב-60%-80% מהמקרים בעת האבחון).
• שלב פרה-קליני בקרובי משפחה בסיכון, עוד טרם הופעת התסמינים הקליניים.
• מצבים אוטואימוניים אנדוקריניים נלווים (Polyglandular Autoimmune Syndromes).

תוצאה שלילית אינה שוללת סוכרת מסוג 1, שכן חלק מהחולים שליליים לכלל הנוגדנים. רמות הנוגדנים נוטות לרדת עם משך המחלה, ולכן עיתוי הבדיקה ביחס לאבחון משמעותי לפענוח.

מידע נוסף

תוספת ZnT8A למערך הבדיקות מעלה את רגישות האבחנה: כ-26% מהחולים שסווגו כשליליים לפי הנוגדנים האחרים נמצאו חיוביים ל-ZnT8A. פולימורפיזם בעמדה 325 של החלבון (וריאנטים Arginine/Tryptophan/Glutamine - R325W/Q) משפיע על האפיטופים המוכרים, ולכן בדיקות מקיפות בודקות תגובתיות לכמה וריאנטים כדי למנוע תוצאות שליליות-כזב. הנוגדנים נוטים לרדת ואף להיעלם עם הזמן ממועד האבחון, ולכן ערך אבחנתי גבוה יותר סמוך להופעת המחלה.

תוצאות תתקבלנה עד 30 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד חיוב:  L6075
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  86337

נוגדנים עצמיים כנגד אינסולין (Insulin Autoantibodies, IAA) הם נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד מולקולת האינסולין האנדוגני עצמה. האינסולין הוא האנטיגן היחיד הסגולי לתאי הבטא (Beta-cell specific) מבין אנטיגני המטרה העיקריים בסוכרת מסוג 1 (Type 1 Diabetes, T1D), כיוון שהוא מיוצר אך ורק בתאי הבטא בלבלב. IAA הם לרוב הנוגדנים הראשונים להופיע בתהליך האוטואימוני, ובמיוחד בילדים צעירים, ולכן הם בעלי חשיבות מיוחדת בזיהוי מוקדם של התהליך ההרסני. הם נמנים עם ארבעת סמני הנוגדנים העיקריים במחלה, לצד GADA (Glutamic Acid Decarboxylase), IA-2A (Insulinoma-Associated antigen-2) ו-ZnT8A (Zinc Transporter 8).

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אבחון וסיווג של סוכרת מסוג 1, במיוחד בילדים צעירים שבהם IAA הם לעיתים קרובות הנוגדן הראשון להופיע.
• הערכת סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 1 בקרובי משפחה מדרגה ראשונה ובאוכלוסיות בסיכון מוגבר.
• חלק ממערך אבחון מקיף של נוגדנים עצמיים (Autoantibody panel) לאבחנה מבדלת מסוכרת מסוג 2 (T2D) וממונוגנית (MODY).
• הבדיקה חייבת להתבצע לפני התחלת טיפול באינסולין (ראו מידע נוסף).

המשמעות הקלינית

תוצאה חיובית (נוכחות IAA) תומכת בתהליך אוטואימוני כנגד תאי הבטא ובאבחנה של סוכרת מסוג 1, ויכולה להופיע במצבים הבאים:

• סוכרת מסוג 1 חדשה, בעיקר בילדים צעירים שבהם השכיחות והטיטר גבוהים יותר.
• שלב פרה-קליני בקרובי משפחה בסיכון, לעיתים כנוגדן הראשון להופיע.
• ככל שמספר הנוגדנים החיוביים גדול יותר (Multiple autoantibody positivity), הסיכון להתקדמות לסוכרת קלינית גבוה יותר.

תוצאה שלילית אינה שוללת סוכרת מסוג 1.

מידע נוסף

IAA חייבים להימדד לפני התחלת טיפול באינסולין, או בתוך כשבועיים ממנו לכל היותר, משום שטיפול באינסולין אקסוגני מעורר יצירת נוגדני אינסולין (Insulin Antibodies, IA) שאינם ניתנים להבחנה מעבדתית מן הנוגדנים העצמיים - ולכן תוצאה שנמדדת לאחר התחלת הטיפול אינה ניתנת לפענוח. IAA שכיחים יותר ובעלי טיטר גבוה יותר ככל שגיל הופעת המחלה צעיר יותר, ושכיחותם פוחתת עם הגיל. הבדיקה דורשת שיטות רגישות (כגון RIA או בדיקות בפאזה נוזלית - fluid-phase assays), הבדיקה המבוצעת במעבדה האנדוקרינית היא בדיקה בשיטת RIA.

• תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17-קוד 86337 –
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  L6076

נוגדנים כנגד גלוטמט-דקרבוקסילאז (Glutamic Acid Decarboxylase Antibodies, GADA) הם נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד האנזים גלוטמט-דקרבוקסילאז, ובעיקר כנגד האיזופורם GAD65 המבוטא בתאי הבטא בלבלב (וכן בנוירונים). האנזים מקטלז את ההמרה של גלוטמט לחומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA). GADA הם מסמני הנוגדנים השכיחים והיציבים ביותר בסוכרת מסוג 1 (Type 1 Diabetes, T1D) במבוגרים, ונוטים להישאר חיוביים לאורך זמן רב יותר מנוגדנים אחרים. בשל יציבות זו, GADA הם הבדיקה המועדפת במיוחד בקרב מבוגרים. הם נמנים עם ארבעת סמני הנוגדנים העיקריים, לצד IAA, IA-2A ו-ZnT8A.

שכיחות גבוהה של נוגדנים עצמיים נגד-GAD קשורה במיוחד למצבי סוכרת אבל נוגדנים אלו אותרו גם בתסמונת של קשיות שרירים הידועה כ-stiff man syndrome וכן ב-rheumatoid arthritis. ביונקים, האנזים GAD מופיע בשתי צורות GAD67 ו-GAD65 . שני האנזימים מתבטאים במוח, GAD65 מתבטא גם בתאי β של בלוטת הלבלב. נוגדנים כנגד GAD65 יכולים להתפתח ולהופיע בדם שנים רבות לפני הופעת תסמיני המחלה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אבחון וסיווג סוכרת מסוג 1, ובמיוחד אבחנה של LADA (Latent Autoimmune Diabetes in Adults) במבוגרים שאובחנו לכאורה עם סוכרת מסוג 2.
• הבדיקה המועדפת לסקירת נוגדנים יחידה במבוגרים, בשל יציבות הטיטר לאורך זמן.
• הערכת סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 1 בקרובי משפחה ובאוכלוסיות בסיכון מוגבר.
• בירור קשר אפשרי לתסמונות אוטואימוניות נוירולוגיות (ראו מידע נוסף).

המשמעות הקלינית

תוצאה חיובית (נוכחות GADA) תומכת באבחנה של סוכרת אוטואימונית (מסוג 1 או LADA), ויכולה להופיע במצבים הבאים:

• סוכרת מסוג 1 קלאסית - הנוגדן השכיח והיציב ביותר, בעיקר במבוגרים.
• LADA - במבוגר עם “סוכרת מסוג 2” לכאורה, GADA חיובי מנבא התקדמות מהירה יותר לתלות באינסולין.
• טיטר גבוה - קשור לרוב לפנוטיפ קרוב יותר לסוכרת מסוג 1 קלאסית ולירידה מהירה יותר בתפקוד תאי הבטא.

תוצאה שלילית אינה שוללת סוכרת אוטואימונית.

מידע נוסף

GADA הם הנוגדנים השכיחים ביותר ב-LADA ומשמשים קריטריון מרכזי לאבחנתה. בשונה מ-IAA, רמתם אינה מושפעת מטיפול באינסולין, ולכן ניתן למדוד אותם בכל שלב של המחלה ושל הטיפול. טיטרים גבוהים במיוחד של GADA נמצאים בתסמונות נוירולוגיות אוטואימוניות נדירות - תסמונת האדם הנוקשה (Stiff-Person Syndrome) וצורות מסוימות של אנצפליטיס/אטקסיה - שבהן הרמות גבוהות בסדרי גודל מאלו האופייניות לסוכרת. כמו בשאר הנוגדנים, ריבוי נוגדנים חיוביים (Multiple autoantibody positivity) מעלה את הסיכון להתקדמות לסוכרת קלינית, ופירוש התוצאה צריך להיעשות בהקשר הקליני הכולל.

תוצאות תתקבלנה עד 5 שבועות. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).

טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד חיוב:  L6076

הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד בדיקה לחיוב:  87449

בדיקת TSI מיועדת לאבחון ולמעקב אחר מחלת Graves שהיא הגורם השכיח ביותר ליתר פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism) . המחלה היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמיים המפעילים את הקולטן להורמון ה TSH באופן בלתי מבוקר, וכתוצאה מכך גורמים לייצור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס. נוגדני TSI נמצאים בכ-90% מהחולים במחלת Graves ונחשבים לסמן הספציפי ביותר למחלה. הבדיקה מבוססת על שיטה ביולוגית (Bioassay) בעלת רגישות וסגוליות גבוהות במיוחד, ונחשבת ל-Gold Standard העולמי לזיהוי נוגדנים מגרי קולטן ה TSH

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

• אבחון מחלת Graves בחולים עם חשד ליתר פעילות של בלוטת התריס.
• אבחנה מבדלת בין גורמים שונים להיפרתירואידיזם.
• הערכת פעילות המחלה ומעקב אחר מהלכה.
• הערכת הסיכון למחלה פעילה בנשים הרות עם היסטוריה של Graves, בשל יכולת נוגדני TSI לעבור דרך השליה ולהשפיע על העובר.
• הערכת חולים עם מעורבות עינית של מחלת Graves (Thyroid Eye Disease) שבה קיימת לעיתים קורלציה בין רמות הנוגדנים לחומרת המחלה.

המשמעות הקלינית

נוגדני TSI נקשרים לקולטן של הורמון ה-TSH ומחקים את פעילותו, גם כאשר רמות ה-TSH בגוף נמוכות. כתוצאה מכך בלוטת התריס ממשיכה לייצר ולהפריש הורמוני תריס באופן מוגבר, ללא הבקרה הפיזיולוגית התקינה. רמות הנוגדנים עשויות לשקף את פעילות המחלה, ובחלק מהמקרים הן מסייעות בהערכת הסיכון להישנות המחלה לאחר טיפול ובקבלת החלטות טיפוליות.

מידע נוסף

במחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס ניתן למצוא גם נוגדנים נוספים, כגון Anti-TPO ו-Anti-Thyroglobulin (Tg). עם זאת, נוגדני TSI הם בעלי הקשר הישיר ביותר למנגנון התפתחות מחלת Graves ולכן מהווים את הבדיקה הספציפית ביותר לאבחון המחלה ולהערכת פעילותה.

תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

הוראות ומידע

• לביצוע בדיקת TSI במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 עם הקוד 87449

קוד פנימי חיוב:  L3230

יוד (Iodine) הוא המרכיב המרכזי של הורמוני בלוטת התריס תירוקסין (T4) ותלת-יודותירונין (T3), המכילים ארבעה ושלושה אטומי יוד בהתאמה. רמה מאוזנת של הורמונים אלה חיונית לוויסות המטבוליזם הבסיסי, צריכת הקלוריות וטמפרטורת הגוף, וכן להתפתחות תקינה. הדרך היעילה ביותר לאיתור מחסור ביוד היא מדידת רמתו בשתן, כיוון שהכליות מפרישות בשתן כ-90% מהיוד הנצרך, ולכן ריכוז היוד בשתן משקף את צריכת היוד בתקופה האחרונה. היוד מתקבל מהמזון, ובמיוחד ממזונות הים: דגים, אצות (כגון ספירולינה) וסרטנים, וכן מירקות כגון אספרגוס ותרד ומזרעי שומשום. מנגד, קיימים מזונות החוסמים את קליטת היוד כגון כרוב, סויה, דוחן, חרדל, בוטנים ובטטה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

הבדיקה משמשת למעקב אחר הפרשת היוד בשתן ומסייעת לענות על מספר שאלות קליניות:

• הערכת משק היוד של האדם (תקין / בחסר / בעודף). חלק מהאוכלוסייה הבריאה לכאורה מצוי בחסר יוד, ולכך משמעות מיוחדת בנשים בהריון.
• הערכת מוכנות לטיפול ביוד רדיואקטיבי או למיפוי: בחולים שרמת היוד בשתנם גבוהה, התאים ממקור תירואידלי עלולים שלא לקלוט את היוד המסומן.
• בירור חשיפה עודפת ליוד לאחרונה והערכה האם העודף כבר פונה מהגוף, למשל לאחר טיפול באמיודרון (פרוקור) או לאחר בדיקת CT עם חומר ניגוד. למידע זה חשיבות בפירוש בדיקות בלוטת התריס ובתכנון טיפול מיטבי במחלותיה.

המשמעות הקלינית

ריכוז היוד בשתן משקף את מצב צריכת היוד, ומאפשר להבחין בין שלושה מצבים:

• רמה נמוכה מעידה על צריכת יוד בלתי מספקת. חסר יוד פוגע בייצור התירוקסין (T4), מוביל להגדלת הבלוטה (זפק, Goiter) ולתת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם), ועלול לפגוע בפוריות.
• רמה גבוהה מעידה על צריכה עודפת או על חשיפה אחרונה ליוד, שאף היא עלולה להשפיע על תפקוד בלוטת התריס.

לחסר יוד בהריון חשיבות מיוחדת: הורמוני התירואיד הכרחיים להתפתחות מוח העובר, וחסר בולט בתקופת ההיריון עלול לגרום לפגיעה התפתחותית-שכלית בתינוקות ובילדים. נשים עם חסר יוד חמור נמצאות בסיכון מוגבר לבעיות פוריות, ולהריון בסיכון מוגבר להפלה, ללידה מוקדמת, ללידת ולד מת או ללידת תינוק עם מומים מולדים.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע נוסף

• לביצוע בדיקת יוד בשתן במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00.
• אין צורך לקבוע תור מראש.
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  82492, 84402, 84403

מדידת רמות טסטוסטרון היא מרכיב מרכזי באבחון ובניהול הטיפול בהפרעות אנדרוגניות בגברים, בנשים ובילדים. ברוב המעבדות הקליניות מבוצעת הבדיקה בשיטות אימונולוגיות (Immunoassays) המבוססות על נוגדנים. שיטות אלה זמינות באופן נרחב ומאפשרות קבלת תוצאות בתפוקה גבוהה, אך מוגבלות בספציפיות, ברגישות ובדיוק שלהן, במיוחד בטווחי ריכוז נמוכים וגבוהים. במעבדה האנדוקרינית במרכז הרפואי תל אביב פותחה שיטה למדידת טסטוסטרון בכרומטוגרפיה נוזלית מצומדת לספקטרומטר מסות (LC-MS/MS), הנחשבת ל Gold Standard למדידת סטרואידים ומומלצת על ידי גופי רגולציה וסטנדרטיזציה, ובהם תוכנית ה-CDC HoSt וה-Endocrine Society. השיטה מתאפיינת בדיוק, בספציפיות וברגישות גבוהים ומאפשרת מדידה מהימנה בטווח ריכוזים רחב: טווח המדידה הליניארי נע בין 50 פיקוגרם/מ"ל (5 ננוגרם/דציליטר) ועד 5,000 פיקוגרם/מ"ל (500 ננוגרם/דציליטר).

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

• נשים וילדים - ריכוזי הטסטוסטרון באוכלוסיות אלה נמוכים במיוחד, ולעיתים קרובות מצויים מתחת לסף הרגישות והדיוק של בדיקות אימונולוגיות. בילדים ובבני נוער, בעיקר לפני ההתבגרות ובתחילתה, שיטות אלה נוטות להערכת יתר או חסר, מציגות שונות גבוהה בין מערכות שונות, ואינן מבחינות בשינויים פיזיולוגיים עדינים הקשורים להתבגרות.
• גברים עם ערכים גבוליים - אבחון היפוגונדיזם מחייב מדידה מדויקת, אתגר הבולט במיוחד בגברים מבוגרים ובמצבים שבהם התסמינים אינם חד-משמעיים.
• בירור עודף אנדרוגנים בנשים - כגון תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) או חשד לגידול מפריש אנדרוגנים.
• מעקב אחר טיפול בדיכוי אנדרוגני - למשל בחולי סרטן ערמונית, שבהם נדרשת מדידה מהימנה של רמות נמוכות מאוד.
• חשד להפרעה אנליטית - אימות תוצאות שאינן עקביות או שאינן תואמות את התמונה הקלינית, ובכלל זה בחולים דוגמת מטופלי דיאליזה, הנמצאים בסיכון מוגבר להפרעות מדידה בשיטות אימונולוגיות.

המשמעות הקלינית

מדידה מדויקת של טסטוסטרון היא הבסיס לאבחנה ולהחלטות הטיפוליות בהפרעות אנדרוגניות. מחקרים מצביעים על נטייה של שיטות אימונולוגיות להערכת יתר או להערכת חסר של רמות הטסטוסטרון, עם פוטנציאל להשלכות אבחוניות מוטעות. המגבלות העיקריות של שיטות אלה הן:

• קרוס-ריאקטיביות: זיהוי סטרואידים בעלי מבנה דומה, המוביל להערכת יתר או חסר.
• חוסר דיוק ברמות נמוכות: בעייתי במיוחד בנשים, בילדים ובמטופלים תחת טיפול בדיכוי אנדרוגני.
• שונות בין-מעבדתית: הבדלים בכיול, בריאגנטים ובנוגדנים, ומכאן גם בערכי הייחוס, הגורמים לאי-עקביות בין מעבדות.

בדיקת LC-MS/MS מפרידה את הטסטוסטרון ממולקולות בעלות מבנה דומה טרם המדידה, ולכן אינה חשופה לקרוס-ריאקטיביות. היא מאפשרת מדידה ישירה ואמינה גם בריכוזים נמוכים מאוד, מפחיתה את הצורך במדידות חוזרות ובבדיקות חלופיות (ברוק או בשתן), ומאפשרת חישוב מדוייק של טסטוסטרון.

קונצנזוס והנחיות עדכניות

• Endocrine Society - ממליצה על מדידה בשיטת LC-MS/MS כאשר רמות הטסטוסטרון נמוכות, בחשד להפרעות אנדרוגניות בנשים ובילדים, בגברים עם ערכים גבוליים או תסמינים לא מוסברים, וכן במצבים של חשד להפרעה אנליטית (Bhasin et al., J Clin Endocrinol Metab 2018).
• Society for Endocrinology - ממליצה למדוד טסטוסטרון בנשים עם חשד לעודף אנדרוגנים באמצעות LC-MS/MS, ומדגישה כי ערכים גבוהים במיוחד (מעל 5 ננומול/ליטר) או תוצאות שאינן תואמות את התמונה הקלינית מחייבים אימות בשיטה זו (Elhassan et al., Clin Endocrinol 2025).
• International Society for the Study of Women's Sexual Health - ממליצה על מדידת טסטוסטרון ב-LC-MS/MS כערך בסיס ולמעקב בנשים לאחר גיל המעבר המטופלות בשל הפרעת חשק מיני ירוד (HSDD); הבדיקה אינה מיועדת לאבחון ההפרעה עצמה (Parish et al., J Sex Med 2021).

תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 -קוד 82492, 84402, 84403
• הבדיקה לא בסל הבריאות, אך ניתן להביא טופס 17 הכולל את 3 הקודים הנ"ל

קוד חיוב:  L6254

בדיקת AMH מודדת את רמת ההורמון האנטי־מולריאני בדם. זהו הורמון גליקופרוטאיני ממשפחת TGF-β. בזכרים ה AMH מיוצר על ידי תאי סרטולי באשך. במהלך ההתפתחות העוברית הזכרית, ההורמון מונע את התפתחות הצינורות המולריאניים למבנים של מערכת הרבייה הנקבית, כגון רחם וחצוצרות, ובכך מאפשר התפתחות תקינה של מערכת הרבייה הזכרית. בנקבות, AMH מיוצר על ידי תאי גרנולוזה בשחלות, בעיקר בזקיקים ראשוניים ובזקיקים אנטראליים קטנים. ייצור ההורמון פוחת בהדרגה ככל שהזקיק גדל, ובדרך כלל נפסק כאשר הזקיק מגיע לגודל של מעל כ־8 מ״מ. רמות AMH בדם נשמרות קבועות יחסית לאורך המחזור החודשי, משום שהזקיקים הגדולים אינם תורמים משמעותית לרמות ההורמון. לכן ניתן להשתמש בבדיקה כסמן יציב יחסית להערכת פעילות הזקיקים הקטנים בשחלה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

לצורך הערכת הרזרבה השחלתית במסגרת בירור פוריות.

• לפני טיפולי פוריות, לצורך הערכת התגובה הצפויה לגירוי שחלתי.
• כאשר יש צורך להעריך סיכון לתגובה שחלתית ירודה או לתגובת יתר שחלתית.
• לצורך התאמה אישית של פרוטוקול טיפול פוריות בהתאם לרמת AMH
• במעקב אחר שימור הרזרבה השחלתית, למשל בקרב נשים לפני או אחרי טיפולים כימותרפיים.
• ככלי עזר באבחון תסמונת השחלות הפוליציסטיות - PCOS במיוחד כאשר בדיקת האולטרסאונד אינה חד־משמעית.
• בילדים ויילודים, לצורך הערכת נוכחות ותפקוד אשכים, בעיקר במצבים של איברי מין לא ברורים, אינטרסקס, קריפטורכידיזם.
• בהערכת Persistent Müllerian Duct Syndrome - PMDS מצב שבו בזכר עם כרומוזומים XY קיימים שרידים של מערכת רבייה נקבית עקב חסר AMH או חוסר תגובה להורמון.

המשמעות הקלינית

בנשים AMH נחשב לסמן חשוב להערכת הרזרבה השחלתית. רמתו נמצאת במתאם עם מספר הזקיקים הקטנים בשחלה, ולכן היא יכולה לסייע בהערכת פוטנציאל התגובה השחלתית בטיפולי פוריות. רמות AMH גבוהות יותר עשויות להעיד על מאגר זקיקים גדול יותר ועל תגובה טובה יותר לגירוי שחלתי. נשים עם רמות AMH גבוהות נוטות לעיתים לייצר מספר גבוה יותר של ביציות בטיפולי הפריה חוץ־גופית. רמות AMH נמוכות או בלתי ניתנות למדידה עשויות להעיד על ירידה ברזרבה השחלתית. עם זאת, חשוב להדגיש כי AMH אינו מנבא באופן מוחלט את הסיכוי להריון, אלא בעיקר את התגובה הצפויה של השחלה לגירוי הורמונלי.

רמות AMH עשויות להיות מוגברות בנשים עם PCOS בשל ריבוי זקיקים קטנים בשחלות. בנוסף, רמות גבוהות של AMH יכולות להופיע בחלק מהמקרים של גידולי תאי גרנולוזה בשחלה. בזכרים AMH משמש להערכת פעילות תאי סרטולי ולבירור נוכחות רקמת אשך. לכן הבדיקה יכולה לסייע בהבחנה בין אשך טמיר Cryptorchidism לבין היעדר אשכים Anorchia וכן בבירור מצבים של התפתחות מינית לא טיפוסית.

השימוש הקליני בנשים

ניבוי תגובה שחלתית בטיפולי פוריות:Poor response צפי לתגובה שחלתית נמוכה.Hyper response צפי לתגובת יתר שחלתית.

• התאמת פרוטוקול טיפול פוריות באופן אישי, בהתאם לרמת AMH
• הערכת הרזרבה השחלתית לפני טיפולים העלולים לפגוע בשחלות, כגון כימותרפיה.
• מעקב אחר שימור הרזרבה השחלתית בקרב מטופלות אונקולוגיות.
• סיוע באבחון PCOS בעיקר כאשר הממצאים הסונוגרפיים אינם מספקים או אינם חד־משמעיים.
• סיוע באבחון מוקדם ובמעקב אחר Granulosa Cell Tumor GCT

מידע נוסף

רמות AMH משתנות לאורך החיים. בבנים, רמות ההורמון גבוהות יחסית בשנות החיים הראשונות, ולאחר מכן יורדות בהדרגה עד גיל ההתבגרות, שבו חלה ירידה משמעותית נוספת. בנשים, רמות AMH נמוכות מאוד בלידה, עולות לאחר גיל ההתבגרות, ובהמשך יורדות בהדרגה עם הגיל עד שהן נעשות נמוכות מאוד או בלתי ניתנות למדידה סביב גיל המעבר. מאחר שרמות AMH יציבות יחסית לאורך המחזור החודשי, ניתן לבצע את הבדיקה ברוב שלבי המחזור. עם זאת, יש לפרש את התוצאה בהתאם לגיל האישה, ההקשר הקליני, טיפולים הורמונליים, ממצאי אולטרסאונד ובדיקות פוריות נוספות.

תוצאות תתקבלנה עד 7 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד חיוב:  L6254
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  L8026

רקע ופתופיזיולוגיה

“סיבוכי שליה” הוא שם כולל לקבוצת מצבים בעלי פתופיזיולוגיה משותפת, הנובעת מהשתרשות פתולוגית של השליה ומתפקוד לקוי שלה. לקבוצה זו משתייכים יתר לחץ דם הריוני, רעלת הריון (פרה-אקלמפסיה), האטה בגדילה התוך-רחמית (IUGR) והיפרדות שליה. הביטוי האימהי המשמעותי ביותר של אי-ספיקת שליה הוא רעלת הריון - סיבוך המופיע בדרך כלל לאחר השבוע ה-20 להריון, ומאופיין ביתר לחץ דם בליווי פרוטאינוריה (חלבון בשתן, המעיד על נזק כלייתי) או סימנים אחרים לפגיעה באיברי מטרה. רעלת הריון מופיעה בכ-3%-5% מההריונות, ועלולה לגרום לתחלואה ולתמותה אימהית ועוברית כאחד. בבסיס המצב עומד חוסר איזון אנגיוגני (Angiogenic imbalance) - הפרה של האיזון בין גורמים המקדמים יצירת כלי דם (פרו-אנגיוגניים) לבין גורמים המעכבים אותה (אנטי-אנגיוגניים) בשליה. שני חלבונים שלייתיים מרכזיים משקפים איזון זה, ומדידתם בדם האם משמשת לאבחון, לחיזוי ולשלילה של פרה-אקלמפסיה.

PlGF - גורם גדילה שלייתי

גורם גדילה שלייתי (Placental Growth Factor, PlGF) הוא חלבון ממשפחת גורמי הגדילה האנדותליאליים-וסקולריים (VEGF - Vascular Endothelial Growth Factor), המבוטא בעיקר בשליה. PlGF הוא גורם פרו-אנגיוגני (Pro-angiogenic): בהריון תקין הוא מקדם את צמיחת כלי הדם בשליה ואת תחזוקתה, ובכך מבטיח אספקה נאותה של חמצן וחומרי הזנה לעובר המתפתח. פגיעה בביטוי או בפעילות של PlGF פוגעת בהתפתחות מערך כלי הדם השלייתי ועלולה להוביל לסיבוכים, ובהם רעלת הריון. בפרה-אקלמפסיה רמות PlGF בדם האם יורדות.

sFlt-1 - הקולטן המסיס

sFlt-1 (soluble fms-like tyrosine kinase-1), המכונה גם sVEGFR-1, הוא הצורה המסיסה של הקולטן ל-VEGF ול-PlGF. בשונה מהקולטן הממברנלי, הצורה המסיסה אינה מעבירה אות תוך-תאי אלא פועלת כמווסת שלילי של האנגיוגנזה: היא קושרת את PlGF ואת VEGF החופשיים במחזור הדם ומונעת מהם להיקשר לקולטן הממברנלי ולהפעילו, ובכך מנטרלת את פעילותם הפרו-אנגיוגנית. בפרה-אקלמפסיה רמות sFlt-1 עולות באופן ניכר; עודף זה “סופח” את PlGF ואת VEGF הזמינים, פוגע בהתפתחות כלי הדם של השליה וגורם להפרעה נרחבת בתפקוד תאי האנדותל - הבסיס לתסמינים המערכתיים של המחלה.

היחס sFlt-1/PlGF

מכיוון ששני הגורמים נעים בכיוונים מנוגדים כך ש sFlt-1 עולה ו-PlGF יורד - היחס sFlt-1/PlGF (sFlt-1/PlGF ratio) מגביר את האות ומשקף את חוסר האיזון האנגיוגני ברגישות גבוהה יותר מכל אחד מהמדדים בנפרד. עלייה ביחס עשויה להקדים את הופעת הסימנים הקליניים, ומכאן ערכו ככלי לחיזוי, לאבחון ולשלילה (Rule-out) של פרה-אקלמפסיה. בנשים שכבר אובחנו עם רעלת הריון קלה, רמות המרקרים מסייעות גם בניבוי משך הזמן עד הלידה.

נחיצות הבדיקה

סיבוכים שלייתיים הם מהגורמים המרכזיים לתחלואה ולתמותה של אימהות וילודים. כלי המאפשר לזהות מבעוד מועד את הנשים שיפתחו סיבוך שלייתי או שנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת יכול לשפר משמעותית את ניהול ההריון - הן בקביעת עיתוי היילוד והן בהחלטות על אשפוז ועל הטיפול הנדרש. הבדיקה כרוכה בנטילת דם מהאם, במדידת רמות sFlt-1 ו-PlGF ובחישוב היחס ביניהם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת נשים הרות עם חשד קליני לפרה-אקלמפסיה (יתר לחץ דם, חלבון בשתן, תסמינים מחשידים).
• שלילה וחיזוי קצרי-טווח (Rule-out) של התפתחות פרה-אקלמפסיה, בעיקר בשליש השני והשלישי.
• ריבוד סיכון (Risk stratification) וניהול מעקב בנשים בסיכון מוגבר.
• סיוע בהחלטות לגבי עיתוי אשפוז, מעקב מוגבר או יילוד, ובנשים שכבר אובחנו - ניבוי הזמן עד הלידה.

המשמעות הקלינית

בנשים המפתחות סיבוך שלייתי נמצאות, באופן אופייני, רמות sFlt-1 גבוהות ורמות PlGF נמוכות בהשוואה להריון תקין. היחס sFlt-1/PlGF משמש בעיקר לשלילה ולחיזוי לטווח קצר:

מידע נוסף

גורמים כגון הריון מרובה עוברים, מצבים כלייתיים רקעיים ועיתוי הדגימה ביחס לגיל ההיריון עשויים להשפיע על הערכים. הבדיקה אינה מחליפה את ההערכה הקלינית הכוללת (לחץ דם, חלבון בשתן, תסמינים ובדיקות נלוות) אלא משלימה אותה. שילוב היחס sFlt-1/PlGF בתהליך קבלת ההחלטות הוכח כמסייע בהפחתת אשפוזים מיותרים ובזיהוי מוקדם של נשים בסיכון גבוה.

תוצאות תתקבלנה עד 5 ימי עבודה את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17-קוד חיוב:  L8026
• הבדיקות לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  84590

ויטמין A מתקבל מהמזון בשתי דרכים: רטינול מן החי, ובטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) מן הצומח, המומר לוויטמין A בתאי הספיגה של המעי ובתאי הכבד. רמת הוויטמין בפלסמה או בסרום משקפת את כמות ויטמין A והקרוטן שנצרכו ונספגו במעי. הויטמין מורכב משלוש צורות פעילות, רטינול (Retinol), רטינאל (Retinal) וחומצה רטינואית (Retinoic acid), וכן מספר קרוטנואידים שביניהם בטא-קרוטן. מקורותיו העיקריים במזון הם כבד בקר, שמן דגים וכבד עוף, והוא מצוי גם במזון מן הצומח כגון גזר, בטטה, ברוקולי ותרד. לוויטמין A תפקידים מטבוליים מרכזיים: הוא חיוני לתפקוד הרשתית (Retina) ולהסתגלות הראייה לאור עמום, נדרש לגדילה ולהתמיינות של רקמת אפיתל, ותורם לגדילת העצם, לרבייה ולהתפתחות העובר. בנוסף, יחד עם קרוטנואידים מסוימים, ממלא ויטמין A תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון, וחסר בו קשור לרגישות מוגברת ולחומרה רבה יותר של מחלות זיהומיות מסוימות:

• ראייה: הרטינול מגיע לתאי הרשתית בזרם הדם, ושם, בעת הצורך, עובר תהליכים אנזימטיים ליצירת חומר המתפרק בחשיפה לאור. פירוק זה יוצר אותות עצביים העוברים דרך עצב הראייה אל מרכז הראייה במוח.
• מערכת החיסון: רטינול ונגזרותיו נחוצים לשמירה על שלמות ותפקוד התאים בעור, ברירית המעי, בדרכי השתן ובריאות. חומצה רטינואית חשובה לחלוקה ולהתמיינות של תאי מערכת החיסון.
• תאי דם אדומים: ויטמין A הכרחי להתמיינות תאי מח העצם לכדוריות דם אדומות, וכן לניוד ברזל מהמאגרים אל הכדוריות ולשילובו במולקולות המוגלובין חדשות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת חשד לחסר ויטמין A, במיוחד בנוכחות הפרעות ראייה או שינויי עור.
• בירור מצבי ספיגה לקויה (Malabsorption) ומחלות כבד המשפיעות על מאזן הוויטמין.
• חשד לרעילות (Toxicity) עקב צריכת-יתר של ויטמין A.
• ניטור במצבים תזונתיים ובאוכלוסיות בסיכון לחסר.

המשמעות הקלינית

חסר ויטמין A מתבטא בעיקר בעיניים ובעור:

• שינויים בראייה: הסתגלות לקויה של הראייה לחושך (עיוורון לילה, Nyctalopia) היא תסמין מוקדם, שעלול להתקדם לשינויים ניווניים ברשתית. חסר חמור או ממושך מוביל ליובש הלחמית והקרנית (Xerophthalmia), ובהמשך לכיבים בקרנית, לכתמי ביטו (Bitot spots), לקרטומלציה ובסופו של דבר לעיוורון. בארצות מתפתחות, חסר ויטמין A הוא הגורם הניתן-למניעה המוביל לעיוורון.
• שינויים בעור: יובש עור, קסרוזיס כללי ופרינודרמה (Phrynoderma), המופיעים לרוב בליווי הפרעות הראייה.

עודף ויטמין A עלול להיות רעיל. הרעלה כרונית מתפתחת במבוגרים הצורכים מעל 15 מ"ג ליום, ובילדים הצורכים מעל 6 מ"ג ליום, לאורך מספר חודשים. ביטוייה מגוונים וכוללים יובש עור, סדקים בשפתיים (Cheilosis), דלקת לשון (Glossitis), הקאות, נשירת שיער (Alopecia), דהמינרליזציה של העצם וכאבי עצמות, היפרקלצמיה, הגדלת בלוטות לימפה, היפרליפידמיה, היעדר וסת (Amenorrhea), וכן תסמונת דמוית גידול מוחי (Pseudotumor cerebri) עם עלייה בלחץ התוך-גולגולתי ובצקת של פטמת עצב הראייה. כן עלולה להתפתח שחמת כבד (Liver fibrosis) עם יתר לחץ דם בשער הכבד.

מידע נוסף

בנשים בהריון, צריכת-יתר של ויטמין A תוארה כגורם למומים מולדים (כגון הפלות, מומים גולגולתיים-פניים ומחלת מסתמי לב). יש לשים לב שצריכת אלכוהול חריפה עלולה להעלות את רמות ויטמין A בסרום, ולכן יש להימנע מאלכוהול במשך 24 שעות לפני נטילת הדגימה. כמו כן, בדיקה שאינה בצום או שימוש בתוספי ויטמינים עלולים להעלות את הריכוז הנמדד.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 84590
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  84446

ויטמין E הוא שם כולל לשתי קבוצות של תרכובות: הטוקופרולים (Tocopherols) והטוקוטריאנולים (Tocotrienols). כל התרכובות הללו פועלות כנוגדות חמצון (Free radical scavengers) המגנות מפני רדיקלים חופשיים. ארבעת הטוקופרולים העיקריים הם אלפא (α), בטא (β), גמא (γ) ודלתא (δ), ומביניהם האלפא-טוקופרול (α-Tocopherol) הוא בעל הפעילות הביולוגית הגבוהה ביותר באדם, וזו הצורה שאליה מתכוונים בדרך כלל בשם “ויטמין E”.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת חשד לחסר ויטמין E, בעיקר במצבי ספיגה לקויה קשה של שומן.
• בירור חולים עם אבטא-ליפופרוטאינמיה (Abetalipoproteinemia), הפרעה מטבולית מולדת נדירה.
• בירור תסמינים נוירולוגיים, המטולוגיים או שריריים העשויים להתאים לחסר.
• ניטור באוכלוסיות בסיכון ובמצבי צריכת-יתר אפשרית.

המשמעות הקלינית

חסר ויטמין E הוא נדיר מאוד, ונצפה בעיקר בחולים עם ספיגה לקויה קיצונית של שומן ובחולי אבטא-ליפופרוטאינמיה. חולים אלה עלולים לפתח אנמיה המוליטית, נוירופתיה היקפית, מיופתיה, רטינופתיה וכשל חיסוני. בין ביטויי החסר הנוספים: רמה נמוכה של תאי דם אדומים, חיוורון, עייפות, קוצר נשימה ודפיקות לב (Palpitations), חולשת שרירים, פגיעה לבבית וכלי-דמית (טרשת עורקים ומחלות לב), ירידה בתפקוד יותרת המוח והאדרנל, ירידה בספיגת ברזל ושומנים, ונטייה לקרישיות-יתר. בתינוקות עלול החסר לגרום לגריות (Irritability) ולאגירת נוזלים.

עודף ויטמין E: השפעות מזיקות הן נדירות, אך שימוש ממושך במינון גבוה עלול לגרום בחילה, כאב בטן, הקאות, שלשולים, רגישות או נפיחות בשדיים, וסימנים דמויי תת-פעילות בלוטת התריס (עייפות, חולשת שרירים וכדומה). כן הודגמה עלייה בסיכון לדימום במינונים גבוהים, שכן ויטמין E עלול להפחית את ספיגתם של ויטמינים מסיסי-שומן אחרים (A, D ו-K) ולהוריד את רמת הורמון התריס.

מידע נוסף

מחקרים רבים בחנו השפעות אפשריות של תוסף ויטמין E על מהלך מחלות שונות, אך לצד תוצאות חיוביות, מספר מחקרים הצביעו על עלייה בסיכון לדימום במינונים גבוהים. בשל כך נקבעו טבלאות של מינונים נסבלים (Tolerable doses) לילדים ולמבוגרים, שאין לחרוג מהם.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 קוד 84446
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  84207

תיאמין (Thiamine, Vitamin B1) הוא ויטמין חיוני הנדרש למטבוליזם של פחמימות, לתפקוד המוח ולמיאלינציה של עצבים היקפיים. הגוף אינו מסוגל לייצר אותו, ולכן יש לקבלו מהמזון. מאגרי הגוף מוגבלים - סך מאגר התיאמין במבוגר ממוצע הוא כ-30 מ"ג, ולשמירתו נדרשת צריכה של כ-0.5 מ"ג לכל 1000 קק"ל ליום. בשל זמן האחסון הקצר יחסית, חסר עלול להתפתח כבר תוך כ-10 ימים של צריכה מוגבלת, וחסר חמור יותר תוך כ-21 ימים. הצורה הפעילה ביולוגית של הוויטמין היא תיאמין דיפוספט (Thiamine Diphosphate, TDP), המשמש קו-פקטור לאנזימים מרכזיים במטבוליזם האנרגטי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת רמת תיאמין בדם וגילוי חסר בחשד קליני.
• בירור הפרעות במטבוליזם של פחמימות וחומצות אמינו ומצבי ספיגה לקויה (Malabsorption).
• הערכת אוכלוסיות בסיכון לחסר: צריכת אלכוהול מופרזת, מבוגרים, מצבי תת-תזונה ואנורקסיה, מחלות כרוניות של מערכת העיכול, טיפול אונקולוגי וטיפול משתן (Diuretics).
• מצבים מטבוליים ותזונתיים נוספים: השמנה, מצב לאחר ניתוחים בריאטריים (“קיצורי קיבה”) וסוכרת לא מאוזנת.

המשמעות הקלינית

חסר תיאמין הוא הפרעה ניתנת לטיפול אך תת-מאובחנת, והתסמינים נעים על רצף חומרה:

• חסר קל עד בינוני - תסמינים לא-סגוליים: שינה לקויה, חולשה כללית (Malaise), ירידה במשקל, רגזנות ובלבול. חסר בינוני עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ובתחושת הרווחה אף בהיעדר תסמינים קליניים בולטים. יילודים היונקים מאם בחסר עלולים לפתח קוצר נשימה (Dyspnea) וכיחלון (Cyanosis), ובהמשך שלשול, הקאות ואובדן קול (Aphonia).

חסר חמור מתבטא במספר תסמונות:

• בריברי “רטוב” (Wet beriberi) - אי-ספיקת לב גודשתי ובצקת.
• בריברי “יבש” (Dry beriberi) - נוירופתיה היקפית, חוסר תיאבון ועייפות.
• אנצפלופתיה ע"ש ורניקה (Wernicke encephalopathy) - מצב חירום רפואי המתבטא בשינוי התנהגותי (בלבול, דליריום, אפתיה), כפל ראייה (Diplopia, לרוב שיתוק העצב השישי) ואטקסיה, ועלול להתקדם לתרדמת ולמוות.
• תסמונת ע"ש קורסקוף (Korsakoff syndrome) - אובדן זיכרון ודמנציה, לעיתים בלתי הפיכים, העלולים להופיע בעקבות אנצפלופתיית ורניקה. השלב המתקדם, שבו מתפתח מצב אמנסטי-קונפבולטורי בלתי הפיך, מכונה תסמונת ורניקה-קורסקוף (Wernicke-Korsakoff syndrome).

טיפול מהיר בתיאמין באנצפלופתיית ורניקה עשוי למנוע את התפתחות תסמונת קורסקוף, והתגובה לטיפול בחולים עם חסר היא בדרך כלל מהירה. לפיכך נדרשת ערנות אבחנתית גבוהה כדי לזהות, להתערב ולמנוע את ההשלכות החמורות.

מידע נוסף

לא ידועים מצבים פתולוגיים המיוחסים ישירות לעודף תיאמין, ומתן הוויטמין נחשב בטוח - למעט מקרים נדירים ביותר של תגובה אנפילקטית למתן תוך-ורידי. לעניין שיטת המדידה, בדיקת תיאמין בדם מלא (Whole blood), כפי שמתבצעת במעבדה האנדוקרינית, עדיפה על החלופות: מדידה בסרום או בפלסמה לוקה ברגישות וסגוליות נמוכות, שכן פחות מ-10% מהתיאמין בדם נמצא בפלסמה. הצורה הפעילה TDP נמצאת בכדוריות הדם האדומות (Erythrocytes) ואינה ניתנת לגילוי כמעט בפלסמה או בסרום, ולכן מדידת TDP בדם מלא או בכדוריות אדומות בשיטה כרומטוגרפית היא השיטה הרגישה והמדויקת להערכת מצב התיאמין ולשיקוף מאגרי הגוף הכוללים.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17-קוד חיוב:  84207
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  84207

ויטמין B6 הוא שם כולל לקבוצת תרכובות על בסיס פירידין (Pyridine): פירידוקסין (Pyridoxine), פירידוקסל (Pyridoxal), פירידוקסאמין (Pyridoxamine), חומצה 4-פירידוקסית (4-Pyridoxic acid, PA) ונגזרותיהן המזורחנות. הצורה הפעילה ביולוגית היא פירידוקסל-5′-פוספט (Pyridoxal-5′-Phosphate, PLP), המשמשת קו-פקטור ליותר מ-140 תגובות אנזימטיות שונות. מדידת PLP היא המדד המועדף להערכת מצב ויטמין B6 בגוף.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• הערכת חשד לחסר ויטמין B6 ובירור תסמינים מתאימים.
• מצבים פיזיולוגיים ומחלות המעלים סיכון לחסר: הריון, מחלת כליות, תת-תזונה קשה ומצבי ספיגה לקויה (Malabsorption).
• חשד לחסר תורשתי על רקע מוטציות באנזימים פירידוקסל-קינאז (Pyridoxal Kinase, PLK) או פירידוקסין-5′-פוספט-אוקסידאז (Pyridoxine 5′-Phosphate Oxidase, PNPOx).
• בירור תחת טיפול תרופתי הידוע כמדלדל B6: איזוניאזיד (Isoniazid), פניצילאמין (Penicillamine), בנסראזיד (Benserazide) וקרבידופה (Carbidopa).
• הערכת חולים עם הפרעות לחץ עצב כרוניות ומתקדמות (כגון תסמונת התעלה הקרפלית והטרסלית) ועם תסמונת הפה הבוער (Burning Mouth Syndrome).

המשמעות הקלינית

חסר ויטמין B6 (PLP נמוך) מתבטא במגוון תסמינים, ובהם:

• קילוף עור (Scaling), דלקת חניכיים קשה (Gingivitis), רגזנות, חולשה, דיכאון וסחרחורת.
• נוירופתיה היקפית ופרכוסים (Seizures).
• באוכלוסיית הילדים: שלשול, אנמיה ופרכוסים.
• חסר B6 הוא גורם אפשרי לתסמונת הפה הבוער וגורם מחמיר אפשרי בתסמונות לחץ עצב (תעלה קרפלית וטרסלית); מטופלים עם הפרעות לחץ עצב כרוניות ומתקדמות עשויים להיות בחסר ומומלץ להעריכם.

רמות גבוהות במיוחד של ויטמין B6 עלולות אף הן להזיק ולגרום לנוירופתיה תחושתית ומוטורית (Sensory and motor neuropathies).

מידע נוסף

PLP הוא המטבוליט המועדף למדידה משום שהוא הצורה הפעילה ביולוגית והמדד הרגיש ביותר למצב ויטמין B6. הנגדה בין PLP לבין חומצה פירידוקסית (PA) מסייעת בהבחנה בין חסר אמיתי לבין מצבים כגון היפופוספטזיה, שבהם PLP מצטבר עקב ירידה בפעילות אלקלין פוספטאז (האנזים המבקע PLP חוץ-תאית) - כך שהרמה הגבוהה אינה משקפת עודף תזונתי. PLP רגיש לאור, ולכן יש להגן על הדגימה מחשיפה לאור במהלך האיסוף והשינוע. רמותיו מושפעות גם מתפקוד כלייתי, ממצבי דלקת ומטיפול תרופתי, ויש לפרשן בהקשר הקליני הכולל.

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 קוד 84207
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב:  L2215

בדיקת כרומוגרנין A משמשת כסמן ביוכימי לאבחון ולמעקב אחר גידולים נוירואנדוקריניים (Neuroendocrine Tumors - NETs). כרומוגרנין A הוא חלבון המיוצר ומאוחסן בגרנולות ההפרשה של תאים נוירואנדוקריניים ברחבי הגוף. הוא משתחרר לזרם הדם יחד עם הורמונים, נוירופפטידים וחומרים פעילים נוספים, ומשתתף בתהליכי האחסון, העיבוד וההפרשה שלהם. מאחר שהוא מצוי במרבית התאים הנוירואנדוקריניים, הוא מהווה סמן רגיש לפעילותם של גידולים שמקורם בתאים אלה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מומלצת כחלק מהבירור והמעקב במצבים הבאים:

• חשד לגידולים נוירואנדוקריניים של מערכת העיכול או הלבלב.
• חשד לקרצינואיד (Carcinoid Tumor) או לתסמונת קרצינואיד.
• חשד לפאוכרומוציטומה (Pheochromocytoma) או פאראגנגליומה (Paraganglioma)
• קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס (Medullary Thyroid Carcinoma)
• גידולים נוירואנדוקריניים נוספים, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.
• מעקב אחר חולים לאחר טיפול או כריתה של גידול נוירואנדוקריני, לצורך הערכת התגובה לטיפול או זיהוי הישנות המחלה.

המשמעות הקלינית

רמות גבוהות של Chromogranin A אופייניות למגוון גידולים נוירואנדוקריניים, ובהם:

• גידולי קרצינואיד.
• גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב (Pancreatic NETs)
• פאוכרומוציטומה ופאראגנגליומה.
• קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס.
• גידולים נוירואנדוקריניים של מערכת העיכול.

בגידולי קרצינואיד, CgA הוא אחד הסמנים הביוכימיים החשובים ביותר למעקב אחר המחלה, ולעיתים משולב עם בדיקות נוספות, כגון5-HIAA בשתן, בהתאם לסוג הגידול ולביטויו הקליני מעקב אחר רמות CgA לאורך זמן מסייע בהערכת יעילות הטיפול, בזיהוי שארית מחלה לאחר ניתוח ובהבחנה בין מחלה יציבה לבין הישנות או התקדמות המחלה.

מידע נוסף

רמות מוגברות של Chromogranin A אינן ייחודיות לגידולים נוירואנדוקריניים, ויכולות להופיע גם במצבים שאינם ממאירים, כגון:

• טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי משאבת הפרוטונים (PPI)
• דלקת כרונית של הקיבה (Atrophic Gastritis)
• אי-ספיקת כליות.
• אי-ספיקת לב.
• מחלות כבד מסוימות.

בנוסף, ניתן למצוא רמות מוגברות גם בחלק מגידולים שאינם נוירואנדוקריניים, כגון סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (Small Cell Lung Cancer) או גידולים נוספים בעלי התמיינות נוירואנדוקרינית חלקית.

הערה מקצועית

טיפול בתרופות להפחת חומציות בקיבה כמו למשל אומפרדקס נקסיום וכו' (במעכבי משאבת הפרוטונים PPI), הוא לעיתים קרובות הסיבה לתוצאה חריגה במטופלים. על כן, כאשר הדבר אפשרי מבחינה רפואית, חובה להפסיק טיפול ב-PPI למשך 3 שבועות לפני ביצוע הבדיקה, בהתאם להנחיית הרופא המטפל, כדי להפחית את הסיכון לתוצאה חיובית כוזבת.

הוראות מיוחדות לפני ביצוע הבדיקה: יש להפסיק לקחת תרופות למניעת צרבת (PPI) 3 שבועות לפני ביצוע הבדיקה, וכן יש להגיע בצום של 10 שעות (מותר לשתות מים).

• תוצאות תתקבלנה עד 21 ימי עבודה, את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  83090

הומוציסטאין (Homocysteine) הוא חומצת אמינו המשמשת חומר מוצא לבנייתן של שתי חומצות אמינו: מתיונין (Methionine) וציסטאין (Cysteine), החיוניות לרקמות כמו השלד, העור, השיער והציפורניים, וכן להתפתחות תקינה. ייצור הציסטאין והמתיונין מהומוציסטאין מחייב פעולת שלושה ויטמינים ממשפחת B: חומצה פולית (Folate), ויטמין B12 וויטמין B6. מכאן שחסר באחד מוויטמינים אלה פוגע בייצור הציסטאין וגורם להצטברות חומר המוצא, כלומר לעלייה ברמת ההומוציסטאין בדם. נמצא שגם עלייה מתונה ברמות ההומוציסטאין עלולה להאיץ מחלות לב וכלי דם: נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שחסימת עורקים כליליים שכיחה פי שניים ומעלה בקרב בעלי רמות הומוציסטאין ברביעון העליון באוכלוסייה, בהשוואה לבעלי רמות ברביעון התחתון.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

סיוע באבחון וסקר של חולים עם חשד להפרעה תורשתית במטבוליזם של מתיונין, ובהן:

• חסר ב-Cystathionine beta-synthase (הומוציסטינוריה קלאסית).
• חסר ב- Methylenetetrahydrofolate reductase (MTHFR) וגרסאותיו הרגישות-לחום (Thermolabile).
• חסר ב-Methionine synthase והפרעות במטבוליזם של קובלאמין (Cobalamin, Cbl), כולל חסרים משולבים וספציפיים של מתיל-Cbl ואדנוזיל-Cbl.
• חסר ב-Transcobalamin II, ב-Adenosylhomocysteinase, ב-Glycine N-methyltransferase וב-Methionine adenosyltransferase I/III.

בנוסף, הבדיקה משמשת לסקר ולמעקב אחר חולים עם חשד או אבחנה של הפרעה תורשתית במטבוליזם המתיונין (בדגימת פלסמה), ולהערכת חשד לחסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

המשמעות הקלינית

רמות גבוהות במיוחד של הומוציסטאין מתקבלות בהומוציסטינוריה קלאסית, הנגרמת מפגם גנטי בחסר האנזים המאפשר יצירת ציסטאין מהומוציסטאין, וכתוצאה מכך מצטבר חומר המוצא בדם.

רמות מוגברות (מתונות עד בינוניות) של הומוציסטאין עשויות להעיד על מגוון מצבים:

• פגמים גנטיים הפוגעים בפעילות האנזימים שבמסלול.
• חסר בוויטמין B12, בחומצה פולית או בוויטמין B6.
• אורח חיים והרגלים: עישון סיגריות וצריכת קפאין מרובה.
• מצבים רפואיים: כשל כלייתי, תת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם), סוכרת, סיבוכי הריון, צליאק, ומצבים שלאחר ניתוחים בריאטריים המלווים בחסר ויטמינים כללי.

רמות נמוכות של הומוציסטאין עשויות להופיע במצבים כגון תסמונת דאון (Down syndrome), יתר-פעילות בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) ובשלבים מוקדמים של סוכרת.

מידע נוסף

ההומוציסטאין משמש הן כסמן עקיף למצב הוויטמינים B12, חומצה פולית ו-B6, והן ככלי אבחון בהפרעות תורשתיות במטבוליזם המתיונין.

תוצאות תתקבלנה עד 10 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17 קוד חיוב:  83090
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:I4230

אריתרופויטין (Erythropoietin, EPO) הוא הורמון גליקופרוטאיני המופרש בעיקר מהכליה, ותפקידו לווסת את ייצור תאי הדם האדומים (RBC) ואת הבשלתם במח העצם. הפרשתו תלויה ביחס הפוך בהמטוקריט: מצב של היפוקסיה (ירידה בריכוז החמצן בדם) או ירידה במספר תאי הדם האדומים מגבירים את הפרשת ה-EPO שמגרה את מח העצם לייצר תאי דם אדומים. לעומת זאת, רמות גבוהות של תאי דם אדומים, המוגלובין, המטוקריט או חמצן מדכאות את הפרשת ההורמון. מאחר שרובו מיוצר בכליה, הפרשתו תלויה בתפקוד כלייתי תקין. הכבד מייצר אף הוא כמות קטנה של EPO, ולכן גם בחולים ללא כליות נותרת רמה שיורית של ההורמון. במצב תקין רמות ה-EPO בדם נמוכות בדרך כלל. מעבר לתפקידו בהמטופויאזה, ל-EPO השפעות נוספות: הוא מעורב בוויסות לחץ הדם (דרך כיווץ כלי דם, השריית אנגיוגנזה והתרבות סיבי שריר חלק), ובמערכת העצבים הוא תורם ליכולת תאי העצב להגן על עצמם בתנאי היפוקסיה, כפי שקורה בשבץ מוחי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• בירור אבחנתי מבדיל של פוליציתמיה (ריבוי תאי דם אדומים), להבחנה בין פוליציתמיה ראשונית למשנית.
• בירור אנמיה, ובמיוחד הערכת התרומה של ייצור EPO לקוי (כגון במחלת כליות).
• הערכת חשד לגידול מפריש EPO.
• הערכת מצבי היפוקסיה כרונית והשפעתם על ייצור תאי הדם האדומים.

המשמעות הקלינית

רמת ה-EPO מתפרשת תמיד ביחס למסת תאי הדם האדומים ולרמת ההמוגלובין.

רמות EPO גבוהות עשויות להופיע במצבים הבאים:

• דימום באדם בריא ואנמיות שונות, שבהן עולה הפרשת ה-EPO כתגובה מפצה.
• היפוקסיה, כגון שהייה בגבהים או מחלת ריאות (פוליציתמיה משנית “מתאימה”, שבה עליית מסת תאי הדם האדומים היא תגובה מפצה להיפוקסיה).
• גידולים המפרישים EPO או חלבונים דמויי-EPO, כגון גידולי כליה, כבד, ריאה ומוח, וכן פיאוכרומוציטומה (פוליציתמיה משנית “לא-מתאימה”).

רמות EPO נמוכות עשויות להופיע במצבים הבאים:

• פוליציתמיה ראשונית (Polycythemia vera), הפרעה ניאופלסטית (קלונלית) המאופיינת בייצור עצמאי של תאי דם, שבה ריבוי תאי הדם האדומים מדכא בתגובה את רמות ה-EPO. ממצאים תומכים כוללים המוגלובין מעל 18.5 g/dL, לויקוציטוזיס ותרומבוציטוזיס מתמשכים, אירועי קרישה חריגים, טחול מוגדל ואריתרומלגיה.
• כשל כרוני של הכליות, שבו פוחת ייצור ה-EPO וכתוצאה מכך מתפתחת אנמיה.
• אנמיה הקשורה במחלות כרוניות.

מידע נוסף

חולים עם מחלת כליות כרונית, או עם אנמיה ממקורות אחרים (כגון כימותרפיה, HIV/איידס וחלק מההפרעות ההמטולוגיות), עשויים להיות מועמדים לטיפול ב-EPO רקומביננטי. בין התכשירים הרקומביננטיים נמנים אפואטין אלפא (Epoetin alpha), בעל רצף חומצות אמינו זהה ל-EPO האנושי הטבעי, ודרבפואטין אלפא (Darbepoetin alpha), הנושא שרשראות סוכר נוספות ומשקל מולקולרי גבוה יותר. אין כיום בדיקות ייעודיות למדידת התכשירים הרקומביננטיים, ורמתם ניתנת להערכה גסה בלבד מתוך התגובתיות הצולבת (Cross-reactivity) שלהם בבדיקת ה-EPO (כ-58% עבור אפואטין וכ-36% עבור דרבפואטין, על פי בדיקות פנים-מעבדתיות).

תוצאות תתקבלנה עד 10 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17-קוד חיוב:I4230
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  82308

פרוקלציטונין (Procalcitonin, PCT) הוא פפטיד באורך 116 חומצות אמינו, המהווה את החלבון המקדים (Precursor) של ההורמון קלציטונין (Calcitonin). בתנאים פיזיולוגיים תקינים PCT מיוצר בעיקר בתאי (Parafollicular cells) של בלוטת התריס, עובר ביקוע (Cleavage) לקלציטונין, ורמתו בדם נמוכה מאוד ובלתי ניתנת לגילוי כמעט. בתגובה לזיהום חיידקי מערכתי (Systemic bacterial infection), ביטוי הגן CALC-1 מושרה ברקמות חוץ-תירואידיות רבות (כבד, ריאות, מעי, שריר, רקמת שומן), וכמויות גדולות של PCT משתחררות לדם ללא ביקוע לקלציטונין. השראה זו מתווכת ישירות על ידי רכיבי דופן החיידק (Endotoxin / LPS) ועל ידי ציטוקינים דלקתיים (IL-6, TNF-α). לעומת זאת, בזיהומים נגיפיים האינטרפרון-גמא (IFN-γ) מדכא את העלייה ב-PCT, ולכן PCT משמש סמן רגיש יחסית להבחנה בין זיהום חיידקי לנגיפי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• תמיכה באבחנה מבדלת בין זיהום חיידקי לזיהום נגיפי או למצב דלקתי לא-זיהומי.
• אבחון מוקדם וניטור של אלח דם (Sepsis) ושל הלם ספטי (Septic shock).
• הכוונת טיפול אנטיביוטי (Antibiotic stewardship) - החלטות על התחלה והפסקה של אנטיביוטיקה, בעיקר בזיהומי דרכי נשימה תחתונות ובטיפול נמרץ.
• ניטור חומרת הזיהום והערכת תגובה לטיפול לאורך זמן.

מידע נוסף

רמות PCT עשויות לעלות גם במצבים לא-זיהומיים המלווים בשחרור ציטוקינים מסיבי, ובהם: טראומה קשה, ניתוחים גדולים, כוויות נרחבות, החייאה לאחר דום לב, וביומיים-שלושה הראשונים לאחר לידה ביילודים. כמו כן, סרטן מדולרי של בלוטת התריס (Medullary thyroid carcinoma) וסרטן ריאה מסוג תאים קטנים (Small cell lung cancer) עשויים להפריש PCT באופן אקטופי. הרמות עשויות להיות נמוכות-כזב בשלב מוקדם מאוד של זיהום (לפני 6-12 שעות מתחילתו) או בזיהומים מקומיים מוגבלים (כגון אמפיאמה או מורסה). יש לפרש את הערך תמיד בהקשר הקליני ובשילוב סמנים נוספים (CRP, ספירת דם, תרביות).

תוצאות תתקבלנה עד 7 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 82308
• הבדיקה בסל הבריאות

קוד חיוב: L6002

הקולטן המסיס לאינטרלוקין-2 (Soluble Interleukin-2 Receptor, sIL-2R), המכונה גם sCD25, הוא הצורה המסיסה של שרשרת האלפא (α-chain, CD25) של הקולטן לאינטרלוקין-2 (IL-2). הקולטן הממברנלי ל-IL-2 מבוטא על פני לימפוציטים מסוג T מופעלים (וכן על תאי B, תאי NK ומקרופאגים מופעלים), ובעת הפעלה חיסונית שרשרת האלפא נשפכת (Shedding) מפני התא אל מחזור הדם בצורתה המסיסה. לפיכך רמת sIL-2R בסרום משמשת כסמן ביולוגי (Biomarker) לדרגת ההפעלה והמחזוריות (Turnover) של לימפוציטים מסוג T, ומשקפת את עוצמת התגובה החיסונית והדלקתית המערכתית.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• כחלק מבירור אבחנתי של לימפוהיסטיוציטוזיס המופגוציטי (Hemophagocytic Lymphohistiocytosis, HLH) - sIL-2R הוא אחד מקריטריוני האבחון.
• הערכת פעילות ומעקב בלימפומות (בעיקר לימפומות מסוג T וכן Hodgkin), שבהן רמות גבוהות עשויות לשקף נטל מחלה ובעלות משמעות פרוגנוסטית.
• הערכת פעילות מחלה בסרקואידוזיס (Sarcoidosis) ובמחלות גרנולומטוטיות ואוטואימוניות אחרות.
• סמן תומך במחלת סטיל של המבוגר (Adult-onset Still’s Disease) ובמצבי הפעלה חיסונית מערכתית (כגון תסמונת שחרור ציטוקינים - Cytokine Release Syndrome).

המשמעות הקלינית

עלייה ברמת sIL-2R מעידה על הפעלה לימפוציטרית מוגברת, אך אינה סגולית למחלה אחת. רמות מוגברות עשויות להופיע במצבים הבאים:

• HLH ותסמונת הפעלת מקרופאגים (Macrophage Activation Syndrome, MAS) - רמות גבוהות מאוד, בעלות ערך אבחנתי ופרוגנוסטי.
• מחלות לימפופרוליפרטיביות וממאירויות המטולוגיות (לימפומה, לוקמיה).
• מחלות דלקתיות וגרנולומטוטיות פעילות (סרקואידוזיס) ומחלות אוטואימוניות.
• זיהומים (ויראליים, כגון EBV, וכן חיידקיים) ומצבי דלקת מערכתית.

מידע נוסף

רמות sIL-2R גבוהות פיזיולוגית יותר ביילודים ובילדים צעירים בהשוואה למבוגרים, ולכן יש להתייחס לטווחי ייחוס תלויי-גיל. הרמות מושפעות גם מתפקוד כלייתי וכבדי (המעורבים בפינוי החלבון), ועשויות לעלות במגוון רחב של זיהומים ומצבי דלקת. בהקשר של HLH, sIL-2R משולב עם מדדים נוספים (פריטין, פיברינוגן, טריגליצרידים, ציטופניות והמופגוציטוזיס) במסגרת קריטריוני אבחון מקובלים (כגון HLH-2004).

תוצאות תתקבלנה עד 14 ימי עבודה. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד חיוב: L6002
• הבדיקה לא בסל הבריאות

קוד חיוב:  80100

קוטינין (Cotinine) הוא המטבוליט העיקרי והיציב של ניקוטין (Nicotine), הנוצר בכבד בעיקר באמצעות האנזים CYP2A6. בעוד שזמן מחצית החיים של הניקוטין עצמו קצר (כשעתיים), זמן מחצית החיים של הקוטינין ארוך בהרבה (כ-16 שעות), ולכן הוא משמש כסמן ביולוגי (Biomarker) מועדף ויציב לחשיפה לטבק ולניקוטין. ריכוז הקוטינין בשתן משקף חשיפה לניקוטין בימים האחרונים, בין אם מקורה בעישון פעיל ובין אם בחשיפה סבילה (Passive / Secondhand Smoke). הבדיקה בשתן רגישה יותר מבדיקת דם בזכות ריכוז גבוה יותר של המטבוליט בשתן.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

• אימות סטטוס עישון וניטור גמילה (Smoking Cessation) בתהליכי הפסקת עישון.
• הערכה טרום-ניתוחית או טרום-השתלה (Pre-transplant / Pre-surgical assessment), שבה עישון משפיע על תוצאות וסיכונים.
• מטרות ביטוחיות, תעסוקתיות ומחקריות-אפידמיולוגיות.

מידע נוסף

חשוב לזכור כי גם מקורות ניקוטין שאינם עישון סיגריות תורמים לרמות קוטינין: טיפול חלופי בניקוטין (NRT - מדבקות, מסטיקים), סיגריות אלקטרוניות (Vaping) ומוצרי טבק ללא עשן (Smokeless Tobacco). קצב המטבוליזם של ניקוטין לקוטינין משתנה בין נבדקים בשל פולימורפיזם בגן CYP2A6, והוא מואץ בהריון ומושפע מהבדלים אתניים, מה שעשוי להשפיע על הריכוזים הנמדדים. תרומת התזונה (ירקות ממשפחת הסולניים - Solanaceae, כגון עגבנייה וחציל) זניחה ואינה משמעותית קלינית. כדי לתקנן את הריכוז ביחס לדילול השתן, נהוג לעיתים לדווח את הקוטינין מנורמל לקריאטינין (Creatinine).

• תוצאות תתקבלנה ביום הביצוע. את התוצאות ניתן לראות באתר beWell.

מידע מעשי

• לביצוע הבדיקות במכון האנדוקריני באיכילוב, יש להגיע עם הפניה לבדיקה, אמצעי זיהוי ואמצעי תשלום, בימים א'-ה' בין השעות 10:00-12:00 בבוקר. אין צורך לקבוע תור מראש.
• יש להיות בצום של 10 שעות, מים מותר לשתות.
• יש להפסיק תוספי מזון שלושה ימים טרם ביצוע הבדיקה (לדוגמה מולטיויטמינים. תרופות אין להפסיק, אלא אם הרופא דרש הפסקת תרופה מסוימת).
• טרם הגעה יש לברר עם הקופה את זכאותך לקבלת טופס 17- קוד 80100
• הבדיקה בסל הבריאות