מאמיליס - הריון לידה ועוד

מגע "עור לעור" (Skin to Skin – STS) לאחר לידה ולאחר ניתוח קיסרי


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

אצל כל יונק בטבע, הצמדת הרך הנולד לאמו היא מובנת מאליה. הקרבה הפיזית אל האם הכרחית להישרדותו של הרך הנולד, התפתחותו התקינה והסתגלותו לחיים מחוץ לרחם. בנוסף היא מאפשרת לו לינוק לפי צרכיו, מווסתת את טמפרטורת הגוף שלו ושומרת עליו מכל רע.

בני האדם בחברה המערבית התרחקו מההתנהגות הביולוגית הזו. כשתינוק בא לעולם אנחנו מסירים אותו מאמו במהרה ויוצרים הפרדה למשך שעות כשבזמן זה אנו מנקים, שוקלים, מחממים ומנטרים אותו. ברב המקרים עוד בטרם הספיק לינוק בפעם הראשונה. בפעם הבאה שיפגוש את אמא, יהיה לבוש בשתי שכבות וליתר ביטחון מכוסה בשמיכה. מרבית התינוקות לא יזכו לשהות עם אמם במגע עור לעור על בסיס יומי מחשש לחוסר יציבות בויסות טמפרטורת הגוף שלהם.

מחקרים רבים שנערכו בנושא גילו לנו מחדש עד כמה המגע הזה הוא חשוב ותורם לבריאותו ותפקודו התקין של התינוק. יותר מכך, הוכח מעבר לכל ספק שאמא, היא האינקובאטור הכי משוכלל בשוק.


מהו מגע עור לעור?

מגע עור אל עור (skin to skin, STS), או "שיטת הקנגורו", נהוגה כטיפול התפתחותי תומך בפגים ונוסתה לראשונה בבוגוטה (קולומביה) בשנת 1978, בעקבות עליה בשיעור התמותה והתחלואה בפגיה בביה"ח Instituto Materno Infantil.

ד"ר אדגר ריי סנבריה הציג שיטה שמטרתה להקל על העומס בביה"ח ולהשתמש באמהות כמשאב לטיפול בפגים, ע"י שימוש במגע עור אל עור רציף בין התינוק לאמו שישמור על טמפ' הגוף שלו ויאפשר לו הנקה בלעדית לפי דרישה. שיטה זו, שנוסתה כפתרון של 'אין ברירה', הפחיתה משמעותית את אחוזי התמותה, קיצרה את זמן האשפוז והפחיתה את הסיכון למחלות קשות בקרב פגים ותינוקות במשקל לידה נמוך. כמו כן, הגדילה את אחוזי ההנקה הבלעדית, את משך ההנקה הכולל, ושיפרה את תחושת הסיפוק והביטחון של האמהות.

בעקבות הצלחת השיטה, היא נהוגה כיום כדרך טיפול מקובלת בפגיות בכל רחבי העולם. מחקרים רבים עסקו בהשפעתה החיובית על התפתחות הפג ורק לאחרונה החלו לעסוק בנחיצותה לתינוק בריא שנולד במועד.


במה מסייע מגע עור לעור?

מחקר שפורסם בשנת 2013 הציג לראשונה את ההשפעה של מגע עור לעור (STS) על תינוקות שהתקשו להתחבר לשד בהנקה. בין השנים 1998-2003 גויסו למחקר אקראי ומבוקר בשוודיה אמהות ותינוקם. החוקרים בדקו האם יוכלו להשפיע לטובה על יכולתו של התינוק להיצמד לשד בהנקה ע"י הנחתו במגע עור לעור בזרועות אמו לעומת קבוצת הביקורת בה התינוקות היו לבושים.

התינוקות שנבדקו היו בעלי בעיית הצמדות קשה בגילאי 1-16 שבועות. שתי הקבוצות היו בעלות מאפייני הנקה ומאפיינים דמוגראפיים דומים, והיו תחת מעקב בגיל שבוע ובגיל 4 חודשים. המחקר מדד מספר משתנים. אצל התינוק נמדדו שיעור ההצמדות לשד, אורך הזמן עד להצמדות סדירה ותגובה להתערבות חיצונית בהצמדת התינוק אל השד ע"י יועצות הנקה. אצל האמא נמדדו סולם להערכה רגשית בהנקה, סולם להערכת רמת הכאב בהנקה וחוויותיה מהתערבות חיצונית מסייעת בהצמדת התינוק לשד.

הממצא העיקרי של מחברי המחקר, הוא כי התינוקות בקבוצה הניסיונית ששהו במגע עור לעור עם אמם הגיעו להצמדות נכונה מהר יותר מחבריהם בקבוצת הביקורת, ואחת שנצמדו, המשיכו לינוק ביעילות. ממצאים אלו עשויים לעורר מחדש את נושא ההתנהגות הביולוגית המובילה את התינוק להשתרש, למצוא את השד של אמו ולהיצמד אליו.

במקביל, הימצאותם של התינוקות במגע עור אל עור הוריד את רמות הסטרס אצל התינוק (רמות הורמון הדחק קורטיזול). נמצא שלמגע מסוג זה, הייתה השפעה משמעותית יותר על תינוקות בעלי היסטוריה של תגובה שלילית להתערבות חיצונית מסייעת בהצמדות לשד.

עבור אמהות, נמצא כי מגע עור אל הביא לתחושה חיובית והפחתת הכאב בזמן ההנקה ולאחר ההתערבות. דבר שלא נראה בקבוצת הביקורת. עם זאת, אם האם עדיין הניקה בגיל 4 חודשים, אמהות בשתי הקבוצות הביעו את אותם רגשות חיוביים בנוגע להנקה.

ביה"ח ליס ליולדות היה בין בתי החולים הראשונים בארץ שיישמו מגע עור לעור במחלקת ילודים ופגים.

מגע "עור לעור" אחרי ניתוח קיסרי

במהלך תשעת חודשי ההריון מדמיינת כל אשה את רגע הלידה שלה. חולמת איך היא אוחזת את תינוקה ומרגישה אותו עוד בחדר הלידה. אולם ישנם מצבים בהם מומלץ ללדת בניתוח קיסרי ולא בלידה טבעית. ברב חדרי הלידה בארץ מתבצע הניתוח הקיסרי בגישה השמרנית כשהמפגש הראשון בין האם לתינוק הוא קצר וחטוף, ומיד לאחריו יוצא התינוק עם הצוות מחדר הניתוח, ובדרך כלל יעברו מספר שעות עד לרגע שבו האם תוכל לאחוז שוב את תינוקה. בחדרי הלידה בבית החולים "ליס" ליולדות ונשים מבצעים ניתוחים קיסריים בגישה טבעית וידידותית.

ב'ליס' אנחנו מעודדים נשים בניתוח קיסרי מתוכנן מראש (אלקטיבי) לשהות 'עור לעור' עם תינוקן במהלך הניתוח, על מנת לאפשר לאם להרגיש את התינוק לאחר הלידה גם בניתוח קיסרי ממש כמו בלידה טבעית.

גישה זו מצריכה הערכות ולכן אישה המיועדת לניתוח קיסרי מתוכנן מראש ומעוניינת בגישה ידודיתית ומחבקת כדאי שתיידע את הצוות. כך יוכל הצוות למקם מראש את מדבקות הניטור אחרת על מנת שניתן יהיה להניח את התינוק על בית החזה של האם, להתאים את הטמפרטורה לטובת התינוק ולמקם את העירוי כך שהאם תוכל לחבק את התינוק כשהוא מונח עליה. חשוב לציין שבמידה ומסיבה רפואית יש צורך לטפל בתינוק יש להוציאו מחדר הניתוח לצורך המשך טיפול.