תוכן עניינים

הסימנים המבשרים

  • הופעת צירים - צירי לידה הם התכווצויות חזקות וכואבות של הרחם, שתדירותן ועוצמתן עולות בהדרגה. כל אישה חשה אותם באופן שונה ובדרגת כאב אחרת. סיבת הופעתם של הצירים אינה ידועה בבירור. אנו ממליצים להגיע למיון כאשר הצירים מופיעים כל 4 דקות, נמשכים דקה ומסודרים כשעה.
  • ירידת מים - בכל מקרה של חשד לירידת מים יש להגיע לבדיקת רופא, גם אם אין ירידת המים מלווה בצירי לידה. ב-18% מהמקרים מהווה ירידת המים שלב מבשר ראשון של הלידה, והצירים מתפתחים רק בהמשך. הסיכון בירידת מים שאינה מאובחנת עלול להיות בזיהום של מי השפיר, הכולל זיהום עוברי ואימהי.
  • חשוב להבדיל בין ירידת מים מוקדמת לבין דליפת שתן בהריון, המתרחשת עקב הלחץ המוגבר על שלפוחית השתן בסוף ההריון. אבחון ירידת המים נעשה על פי הבדיקה הווגינלית. במצבים של ירידת מים מתמשכת או בכמות גדולה, ניתן לאבחן מיעוט או היעדר מי שפיר באמצעות מכשיר האולטרה-סאונד.
  • דמם והפרשות וגינליות - ברוב המקרים הפרשה תלווה את יציאת הפקק הרירי, המאפיין בדרך כלל תחילתה של לידה פעילה, אם כי ב-10% מהמקרים תתפתח לידה רק שבוע לאחר יציאתו. הפקק הרירי הינו תערובת של ריר ודם, אשר ממלאת את צוואר הרחם במהלך ההריון. כאשר הפקק הרירי יוצא אין צורך להגיע למיון. הופעה של דמם וגינלי טרי בכמות גדולה (כמו בזמן הווסת) עשויה להצביע על מצבים דחופים ולכן רצוי להגיע לחדר הלידה מוקדם ככל האפשר. בכל מקרה של דמם וגינלי לקראת מועד הלידה, מומלץ להגיע לחדר הלידה.
  • מיעוט תנועות עובר - אף על פי שלקראת הלידה ובמהלך הצירים מורגשת הפחתה בתנועות העובר, הרי שירידה משמעותית בתנועותיו חייבת להיות סימן אזהרה ליולדת. כאשר מספר תנועות העובר פוחת מארבע תנועות בחצי שעה, מומלץ להגיע לניטור עוברי. האבחון ייעשה בעזרת מוניטור ואולטרה-סאונד. אנו ממליצים לעצור מדי פעם במהלך היום, לאכול ולשתות, להניח ידיים על הבטן ולהתחבר לעובר.
  • הריון עודף - הריון הנמשך אחרי 40 שבועות ושלושה ימים מוגדר כ"הריון עודף". הרופאים ממליצים בדרך כלל להימנע מלהגיע למצב של הריון עודף, וברוב המקרים גורמים ללידה באופן מלאכותי. יולדת שעוברת את מועד הלידה המשוער (שבוע 40), מתבקשת להיות במעקב מתמיד ולערוך ניטור עוברי ובדיקת אולטרה-סאונד עד הלידה. במידה ותגיעי לשבוע 41+3 נמליץ לך לעבור זירוז על מנת להימנע מסיבוכים.

צירים מדומים וצירי לידה

הצירים המדומים נקראים בשפה הרפואית "ברקסטון היקס". הם אינם מעידים על תחילתה של לידה ועשויים להופיע בשלבים שונים של ההריון.

הסימנים הבאים מסייעים לדעת האם הצירים שהופיעו הם מדומים או אמיתיים:

  • הפסקות בין הצירים: בצירי לידה ההפסקות שוות וככל שעובר הזמן הן מתקצרות. בצירים מדומים, משך ההפסקות משתנה.
  • משך הצירים: לקראת הלידה מתארכים צירי הלידה ועוצמתם מתחזקת. בצירים מדומים אין בהכרח שינוי בעוצמת הציר ובאורכו.
  • מיקום הכאב: צירי לידה מתחילים בדרך כלל בגב ועוברים לבטן. בצירים מדומים מרגישים את הכאב רק בבטן.
  • הפרשות: לצירי לידה נלווית הפרשה רירית, המלווה בדימום קל. בזמן צירים מדומים אין בדרך כלל הפרשות.
  • צוואר הרחם: בזמן צירי לידה, צוואר הרחם "נמחק" ונפתח (ניתן לאמת זאת רק בבדיקה וגינלית), ואילו בזמן צירים מדומים אין שינוי במצב צוואר הרחם.

מים מקוניאליים

כאשר מתרחשת ירידת מים שצבעם חום-ירקרק, פירוש הדבר כי העובר רוקן את מעיו לראשונה בעודו ברחם. מים אלה נקראים מים מקוניאליים. על פי רוב, מתבצע ריקון המעיים הראשון של התינוק במהלך היממה הראשונה שלאחר הלידה, אולם במקרים מסוימים, כאמור, ירוקן העובר את מעיו סמוך לרגע הלידה. הסבירות להופעת מים מקוניאליים גדולה יותר במקרים של עוברים הנמצאים במצג עכוז, אך אפשרית גם במצגים אחרים.
מים מקוניאליים מאותתים ומזהירים לגבי אפשרות של מצוקה עוברית. לכן מרגע שאובחנו מים כאלה, יתחיל הצוות הרפואי בניטור העובר, בזירוז הלידה, ובמקרים מסוימים אף ישקול ליילד בניתוח קיסרי. תינוק ששאף מים מקוניאליים יקבל טיפול מיידי, אשר כולל שאיבת הנוזלים העכורים מפיו, מאפו ומגרונו, כדי למנוע בעיות נשימה. ברוב המקרים, כאשר יולדת מגיעה עם ירידת מים מקוניאליים כאשר מעקב המוניטור תקין, יצביע הדבר על בשלות של מערכת העיכול של העובר. עם זאת, גם במקרים אלה, הלידה תלווה במוניטור כדי לזהות מעל לכל ספק שהעובר אינו נמצא במצוקה.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון