תוכן עניינים

סרטן הערמונית הינו המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב גברים מבוגרים מגיל  50 ומעלה,  ומקביל בשכיחותו לסרטן השד בקרב נשים. בישראל צפוי לחלות בה כל גבר עשירי, שיעור נמוך מזה העולמי (1-6) , אך עדיין מדובר בשכיחות גבוהה המחייבת התייחסות ושיח ציבורי.

מדובר במחלה שכמעט ואיננה קיימת מתחת לגיל 40, כך שהשכיחות עולה עם הגיל, ולכן הפעילות היזומה לגילויה  יעילה בעיקר אחרי גיל 50,  למעט במקרים של היסטוריה משפחתית, המהווה גורם סיכון ידוע.
בישראל מתגלים כ - 2000 חולים חדשים מדי שנה, מרביתם יהודים, שאצלם המודעות, הפתיחות והנגישות לרפואה ציבורית מאפשרת גילוי מוקדם של המחלה.

אבחון וגילוי מוקדם

היום ניתן לבצע פעילות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית (Early Detection). באמצעות בדיקת דם המכונה PSA-prostate specific antigen - אנטיגן שמיוצר על-ידי תאי הערמונית, כשרמות גבוהות מן התקין של אנטיגן זה, מצביעות על הגדלה (שפירה) של הערמונית, סרטן הערמונית, או דלקת בערמונית ובדיקת ערמונית על-ידי אצבע הרופא דרך פי הטבעת.

ממצאי בדיקת הרופא, יחד עם נתוני רמת ה-PSA בדם הנבדק, מסוכמים למעשה לכדי ההסתברות לנוכחות של סרטן, כשעל סמך נתונים אלה קובע הרופא את מידת הצורך בביופסיה של הערמונית, שהיא כיום האמצעי היחידי לגיבוש אבחנה מדויקת. 

עיקר הויכוח בעולם המדעי, נסוב סביב הצורך בפעילות נרחבת לסיקור האוכלוסיה (Screening), ומקורו בהיעדר תמיכה מדעית חותכת בצורך זה. לכן, כיום, הפעילות לגילוי מוקדם מתבצעת בעיקר בקרב גברים שהגיעו לרופא מסיבה זו או אחרת, באמצעות בדיקת ה- PSA המצויה בסל הבריאות ולה זכאים מבוטחי כל קופות החולים, או באמצעות בדיקת הערמונית. כאשר נמסרת האבחנה לחולה בסרטן הערמונית, עולות מיד מספר שאלות אצל החולה ובני משפחתו הקרובים:

  • כיצד לטפל?
  • האם ישנן אלטרנטיבות שונות לטיפול?
  • כיצד אשכיל לבחור בין השיטות השונות?
  • האם אני יכול להבריא מהמחלה?
  • מה הסיכויים?
  • כיצד ישפיע הטיפול על אורחות ואיכות חיי?

תפקיד הרופא המטפל הוא לספק את המידע העדכני ביותר, ולהציג בפני החולה ובני משפחתו את מגוון אפשרויות הטיפול הקיימות, תוך התייחסות לגילו, בריאותו הכללית, השתייכותו לקבוצות סיכון (סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, מחלות לב, מחלות ריאות ואחרות) וכמובן לנתוני מחלתו, כגון רמת ה-PSA בדם, ממצאי בדיקת הערמונית ופרמטרים שונים שהתגלו בביופסיה, כגון נפח הגידול (בדר"כ מבוטא באחוזים) וסוג הגידול. בסיום שלב הבירורים נערכת התייעצות בין הרופאים המטפלים, אשר בסופה נקבעת - בשיתופו המלא של החולה ובני משפחתו, תוכנית הטיפול היעילה ביותר.

הטיפול בסרטן הערמונית

יש להדגיש כבר בתחילת הדברים, כי סיכויי הריפוי מהמחלה הם גבוהים, ועולים עד כדי 90% במקרים של גילוי מוקדם. הטיפולים נחלקים לכמה סוגים: טיפול השגחתי, כירורגי וקרינתי.

  • טיפול השגחתי - בחולים מבוגרים הסובלים ממחלות נלוות משמעותיות, מקובלת גישה של השגחה רפואית צמודה ללא טיפול אקטיבי. השימוש בגישה זו הולך ומתרחב, אך הוא מתאים רק במקרים בהם נפח ואופי המחלה אינם מסכנים את החולה. מדובר באפשרות שצריך לדון בה בהרחבה עם החולה ועם בני משפחתו, היות שהידיעה בדבר קיומו של המחלה והעדר הטיפול האקטיבי, יוצרים לעיתים התמודדות נפשית קשה מאוד. דיווחים רפואיים ממקורות שונים בארה"ב, מצטטים שכשליש מחולים אלו בוחרים, תוך שנתיים שלוש, לקבל טיפול אקטיבי, כיוון שהם אינם עומדים בלחץ הנפשי הנלווה להחלטה על טיפול השגחתי בלבד.
  • טיפול ניתוחי - במהלך הניתוח מסירים את כל בלוטת הערמונית ומחברים מחדש את שלפוחית השתן לשופכה, באותה צינורית המובילה את השתן החוצה. את הניתוח ניתן לבצע במספר גישות – החל מהגישה הבטנית המקובלת ביותר, דרך הגישה הפריניאלית (דרך האזור שבין שק האשכים ופי הטבעת) וכלה בגישה הלפראוסקופית (זעיר פולשנית). את הניתוח ניתן לבצע גם בסיוע רובוט - גישה שהתפתחה בארה"ב ו'נדדה' לאירופה ולאחרונ הנמצאת בשימוש גם במספר בתי חולים בארץ. בארה"ב, למעלה משליש מסך הניתוחים בסרטן הערמונית מבוצעים בגישה זו, שטרם יובאה לישראל בעיקר עקב עלות גבוהה מאוד של הציוד הנדרש. כלומר, גם אם התקבלה החלטה לבחור באופציה הניתוחית, על המנתח להכיר היטב את כל האפשרויות הניתוחיות המקובלות, על-מנת לבחור בזו שמבטיחה את מירב סיכויי הריפוי עבור החולה המסוים.
  • טיפול קרינתי - שימוש בקרינה חיצונית ופנימית, שנועדה לפגוע באזור הגידול בצורה מרבית, ובאותו הזמן למנוע פגיעה באזורים סמוכים. 
    קרינה חיצונית - מתבססת על מתן כמויות קרינה הולכות וגדלות לערמונית, באמצעות תוכנית טיפולית ממוחשבת והדמיה תלת ממדית. עבודות רפואיות מוכיחות כי השימוש במכשור מתקדם עם יכולת קרינה במינון גבוה יעיל יותר לטווח הארוך(5-10 שנים וכנראה אף יותר - ככל שהניסיון יתארך).  הטיפול הקרינתי החיצוני מתבצע ללא הרדמה,  נמשך כחודשיים ויותר ומחייב ביקור יום-יומי במכון קרינה.  
    אפשרות נוספת היא שימוש בקרינה פנימית - ברכיתרפיה, שיטה שמתבססת על הקרנות פנימיות דרך חיץ הנקבים, תוך שימוש בגבישים רדיואקטיביים קטנים בגודל גרגר אורז המושתלים באופן ישיר (זמנית או לצמיתות) בבלוטת הערמונית. להבדיל מקרינה חיצונית, בשיטת הברכיתרפיה הקרינה נעשית  "מבפנים", בהשתלה ישירה של החומר הרדיואקטיבי (יוד 125) לערמונית. 
    בשיטה זו, מתאפשרת החדרת כמות קרינה עצומה, פי שתיים ויותר מאשר בקרינה חיצונית, מאחר ולא נשקפת שום סכנה לרקמות סמוכות כגון עור, שלפוחית שתן ופי הטבעת - רקטום. מדובר בטיפול חד פעמי, המחייב הרדמה למשך כשעה, מלאה או מקומית. החולה משתחרר עוד באותו יום לביתו ויכול לשוב לשגרת יומו כעבור כ-24-48 שעות, כשהגרגרים למעשה ממשיכים לפעול ולהפיץ קרינה למשך מספר חודשים. 
    שיטת הברכיתרפיה הומצאה בדנמרק ב-1983, וחיש קל הועברה לארה"ב, שם נעשה בה שימוש לראשונה ב-1985. מאז, ובעיקר בעשור האחרון, יותר ויותר אנשים בחרו בה כשיטת הטיפול העדיפה עבורם, בעיקר עקב הקלות שבקבלת טיפול חד פעמי ללא ניתוח, ללא קטטר עם שחרור בו ביום מביה"ח ופרופיל תופעות לוואי סביר ולעיתים קל יותר מבשאר האלטרנטיבות. בישראל "יובאה" הטכניקה לפני 15 שנים ויותר, והיא מיושמת במרכז הרפואי תל אביב.
    עד היום, טופלו בבברכיתרפיה אלפי חולים במרכז הרפואי תל-אביב, כשבהתבססות על מקרים אלה גובשה עבודה שהוצגה בכנס הישראלי-אמריקאי המשותף בירושלים. מהעבודה עולה, כי בקרב החולים שטופלו בשמונה השנים האחרונות במרכז הרפואי תל-אביב, נרשמו 95% הצלחה לטיפול. תרמה לכך לא רק העובדה שבסיכומו של עניין, אלפי חולים הם קבוצה גדולה, וכן העובדה שבקרת האיכות - QUALITY ASSURANCE - הנהוגה במרכז הרפואי תל-אביב מחייבת כל מטופל לעבור בדיקת CT לבקרת איכות הקרינה המושתלת, ומאפשרת גם מעקב ארוך הטווח, שכאמור מצביע על אחוזי ריפוי גבוהים ביותר. יש לציין, כי בחלק מסוים של החולים, אך לא בכולם, הוכח שטיפול הורמונאלי - בכדורים ובמספר זריקות הניתנות אחת ל-3 חודשים הנלוות לקרינה,  משפר את סיכויי ההבראה של החולה, אך כמובן שטיפול כזה כפוף להחלטת הרופא המטפל.


סיכום

כאמור, ניתוח וקרינה הם אבני היסוד לטיפול אקטיבי בסרטן ערמונית ממוקם. בשוליים, ישנן טכניקות נוספות כגון הקפאת הערמונית, ה"מקפיאה למוות" את תאי הסרטן, ושימוש בגלי אולטראסאונד HIFU - ה"מחמם למוות" את התאים הסרטניים. מומחיות הרופאים תבוא לידי ביטוי בהתאמת הטיפול הספציפי לחולה הפרטני. 
למידע נוסף אודות הטיפול במחלה 

תפריט ניווט תחתון