כיס המרה הוא איבר שמרכז בתוכו את מיצי המרה, שמיוצרים בכבד. כיס המרה מחובר לצינור המרה הראשי שממנו מגיעים אליו מיצי המרה ושאליו הוא מפריש אותם סביב ארוחות. אם נכרות את כיס המרה, מיצי המרה יופרשו ישירות למערכת העיכול, בעצם ללא השפעה שלילית על בריאותינו. צינור המרה הראשי מתנקז לתריסריון (תחילתו של המעי הדק, מיד אחרי הקיבה), בדיון באותו המקום שצינור הלבלב הראשי מתנקז לתריסריון.
בחלק מבני האדם, נוצרות אבנים בגדלים שונים (מחול דק ועד אבנים גדולות) בכיס המרה. יש שיחיו את כל חייהם עם אותן אבנים בלי שאלו יורגשו כלל. אבל לחלק מבני האדם אותן אבנים יכולות לגרום לסיבוכים שונים, החל מכאבים סביב ארוחות ועד לתהליכים דלקתיים וזיהומיים מסכני חיים. במקרים אלו, מומלץ על כריתת כיס מרה, כיוון שאנו יודעים שברגע שהאבנים גורמות לתסמינים, רב הסיכויים שהן ימשיכו בכך ואף יגרמו לסיבוכים משמעותיים יותר.
ישנם מספר מצבים רפואיים שיכולים להיגרם על ידי אבנים בכיס המרה:
עווית המרירה (biliary colic)
זהו מצב שנגרם בזמן שכיס המרה מתכווץ (לרב סביב ארוחות, בעיקר שומניות) בזמן שאחת האבנים סותמת זמנית את מוצא הכיס. התכווצות הכיס כנגד התנגדות גורמת לכאב. הכאב, שיכול להיות מלווה גם בבחילות או הקאות, חולף מעצמו לאחר מספר דקות עד שעות.
דלקת של כיס המרה (cholecystitis)
זהו מצב שבו אותה האבן שסתמה את מוצא כיס המרה לא משתחררת. כיס המרה לא מצליח להתנקז, מתנפח וחיידקים מתחילים להתרבות בו. זהו מצב שבנוסף לכאב באזור הבטן הימנית העליונה יכולים להיות גם חום, בחילות והקאות. במקרה שכזה מומלץ לפנות לטיפול רפואי, בכדי לקבל טיפול אנטיביוטי או לבצע כריתה של כיס המרה עוד בשלב החריף. ישנם מצבים, בעיקר במטופלים מבוגרים יותר או חולים יותר, שבנוסף לטיפול האנטיביוטי מבצעים ניקוז של כיס המרה, על ידי החדרה של נקז דרך העור בהרדמה מקומית, וזאת בכדי לעזור לגוף להתמודד עם התהליך הזיהומי.
אבנים בדרכי המרה (choledocholithiasis)
זהו מצב שבו אחת, או יותר, מהאבנים בכיס המרה, יוצאות מהכיס אל עבר צינור המרה הראשי ונתקעות בו. מצב כזה יכול לגרום לאותם כאבים שבאים והולכים בבטן ימנית עליונה, אך בנוסף יכול לגרום לצהבת ולהפרעה בתפקודי כבד בבדיקות הדם. את האבנים שנמצאות בצינור המרה ניתן להוציא בעזרת פעולה שנקראת ERCP, שבה הגסטרואנטרולוגים, בדומה לגסטרוסקופיה, מגיעים דרך הפה עם צינור לאזור דרכי המרה ומוציאים את האבן או האבנים.
זיהום של דרכי המרה (cholangitis)
גם זהו מצב שבו אבן נתקעת בצינור המרה הראשי, אך כאן אותה האבן גם גורמת לזיהום של דרכי המרה. וכך, מעבר לכאבים ולצהבת, המטופל יחווה גם חום ואף צמרמורות. במקרים הקיצוניים, מצב שכזה יכול להיות מסכן חיים. יש צורך באשפוז וטיפול אנטיביוטי, ולרב גם ביצוע של ERCP.
דלקת של הלבלב (pancreatitis)
גם זהו מצב שבו אבן יצאה מכיס המרה לצינור המרה, אך המקום שבו היא נתקעה גרם לסתימה של צינור הלבלב הראשי. מצב כזה גורם לדלקת כימית ולא זיהומית בלבלב, שנגרמת על ידי מיצי העיכול שהלבלב מייצר שלא מצליחים להתנקז למערכת העיכול. דלקת בלבלב לרב תתבטא בכאבים ברום הבטן שיכולים להקרין בצורת חגורה לגב, הם גם יכולים להיות מלווים בבחילות או הקאות. דלקת בלבלב יכולה להיות מחלה קלה שחולפת תוך ימים בודדים, אך במקרים קיצוניים היא יכולה גם לסכן חיים. הטיפול במקרה זה הוא לרב צום ותמיכה של נוזלים ונוגדי כאבים בלבד.
הטיפול
כל אחד מהמקרים שתוארו כאן הוא סיבוך של אותן אבנים שנוצרות בכיס המרה. בגלל שכיס המרה הוא בעצם האשם בכל אחת מהבעיות הללו, אנחנו ממליצים על כריתה של כיס המרה. כריתה זו יכולה להתבצע במהלך האשפוז החריף או לאחר תקופת של מספר שבועות. זהו ניתוח מאוד שיגרתי, ולרב גם מאוד בטוח, והמטופלים משתחררים הביתה לרב ביום שאחרי הניתוח. הניתוח מבוצע לרב בגישה לפרוסקופית בה מבוצעים מספר חתכים קטנים בדופן הבטן שדרכם מכניסים מצלמה וכלי עבודה, וכך כריתת הכיס מתבצעת בלי צורך בפתיחה של הבטן.
