סרטן הערמונית

​

הערמונית

הערמונית (פרוסטטה) ממוקמת בבסיס איבר המין מתחת לשלפוחית השתן וקדמית לרקטום. הבלוטה מקיפה ועוטפת את השופכה שהיא צינורית המובילה את השתן מהשלפוחית החוצה.
הערמונית מייצרת את הנוזל אשר בו נמצאים הזרעונים והיא חיונית לפוריות הגבר אך חסרת תפקוד ממשי בגיל מבוגר יותר. גודל הערמונית וצורתה משתנים עם הגיל והם שונים גם מאדם אחד למשנהו. מעל גיל 60-50 קוטר הערמונית הוא 5-4 ס"מ ונפחה הוא כ-50-30 סמ"ק.

בערמונית עלולים להתפתח החל מהעשור החמישי לחיים, שני תהליכים: האחד, שכיח ביותר - הגדלה שפירה (לא ממאירה) של הערמונית, והשני שכיח פחות - גידול ממאיר (סרטני).
מחלת הסרטן מאופיינת על ידי גדילה לא סדירה של הרקמה והיווצרות גוש גידולי אשר עלול לחדור לאיברים סמוכים או להתפשט לאיברים מרוחקים.
סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים ושני בסיבות המוות מסרטן אחרי סרטן הריאות. בארה"ב אחד מכל 10 גברים יחלה בסרטן הערמונית במהלך חייו והנתונים בישראל מצביעים על שכיחות דומה. המחלה נדירה מתחת לגיל 50 ושכיחותה עולה עם הגיל. הסיבה להיווצרות המחלה איננה ידועה.

גילוי מוקדם של סרטן הערמונית

עקב שכיחותה הגבוהה, הושם דגש על גילוי מוקדם של המחלה בשלביה המוקדמים בהם קיימת האפשרות של הבראה מלאה כתוצאה מהטיפול. מאחר ואין בדרך כלל תסמינים (סמפטומים) מוקדמים של המחלה, האבחון המוקדם מבוסס על בדיקת דם ל- PSAשהוא חומר חלבוני שמפרישה הערמונית ובדיקת אצבע של הערמונית (בדיקה רקטאלית). במקרים של חשד לסרטן בעקבות בדיקות אלה, נערכת ביופסיה - דהיינו, לקיחת דגימה מהערמונית בעזרת מחט.

הטיפול בסרטן הערמונית

בסרטן הערמונית קיימים מספר טיפולים אפשריים. בחירת הטיפול הטוב ביותר עבורך מצריכה מעורבות שלך ושל בני משפחתך הקרובים בהתייעצות עם רופאך (אורולוג ו/או אונקולוג). סוג הטיפול המומלץ תלוי בשלב בו נתגלה המחלה, בגילך, מצב בריאותך הכללי ובגורמים נוספים.
באופן אידיאלי, הטיפול בכל סרטן צריך להביא לריפוי מלא של החולה אך בו בזמן לסכנו במידה המועטה ביותר ולפגוע כמה שפחות בבריאותו הכללית ובאיכות חייו. גישה טיפולית זו נכונה שבעתיים כאשר דנים בסרטן הערמונית, ממספר סיבות:
בחלק מהגברים, סרטן הערמונית היא מחלה הגדלה ומתפשטת לאט, בשונה ממחלות סרטניות אחרות. הסיכוי שהמחלה תתפשט ותגרום לסיבוכים או מוות תוך מספר שנים הוא קטן. השאלה העולה מכך, היא האם בכל מקרה יש להציע לחולה טיפול רדיקאלי (כגון ניתוח גדול), כאשר ממילא סיכוייו למות מהמחלה קטנים. יחד עם זאת, תוחלת החיים בעולם המערבי כולל בישראל הולכת ומתארכת ולכן גם גידולים המתפתחים באיטיות עלולים להוות סכנה ממשית בטווח של שנים רבות. נוסף על כך, אין כיום בידינו אמצעים לקבוע בוודאות את הקצב הצפוי של התפתחות הסרטן והתפשטותו אצל חולה מסוים. לכן, לאנשים עד גיל 75 לערך מקובל להמליץ על טיפול בסרטן הערמונית.
לגבי אופיו של הטיפול , מכיוון שחלק מהגברים בהם מאובחנת מחלת סרטן הערמונית הם קשישים יחסית וסובלים ממחלות משמעותיות אחרות, העמדתם בפני טיפול רדיקלי (כירורגי או אחר) איננה רצויה. במקרים אלה יש מקום לטיפול שמידת הסיכון בו ושיעור הסיבוכים הם קטנים ביותר. במילים אחרות, הטיפול האידיאלי בסרטן הערמונית צריך לרפא את החולה או לעצור את המחלה תוך גרימת מינימום פגיעה באיברים אחרים ובאיכות החיים.

הטיפולים האפשריים בסרטן ערמונית ממוקם

כאשר אתה ורופאך מגיעים למסקנה כי אתה זקוק לטיפול, עומדות בפניך 3 אפשרויות טיפול אקטיביות:

• ניתוח לכריתה של כל בלוטת הערמונית.
• קרינה חיצונית.
• קרינה פנימית - באמצעות החדרת גרגירים רדיואקטיביים (ברכיתרפיה).
  
  

ניתוח

ניתוח הוא שיטת הטיפול השכיחה ביותר כיום בארה"ב ובמספר מדינות מערביות נוספות. מדובר בניתוח גדול וארוך יחסית המתבצע באמצעות חתך בבטן התחתונה, אשר במהלכו מסירים את בלוטת הערמונית יחד עם שלפוחית הזרע, ומחברים את צינור השתן (השופכה) מחדש לשלפוחית השתן. הניתוח שונה לחלוטין מניתוח ה"פרוסטטה" הידוע והנפוץ עליו בוודאי שמעת מחבריך, המיועד לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ולא בסרטן.

יתרונות:
הניתוח הוא פעולה חד-פעמית הכרוכה באשפוז של כשבוע. לאחר הניתוח אתה ורופאיך מקבלים את תוצאות התשובה הפתולוגית של הגידול (מידע מלא על הגידול ואופיו) המשליך על סיכוייך להבראה מלאה.
בתוך חודש מיום הניתוח רמות ה- PSA בדמך ירדו לאפס או קרוב לכך וישמשו הוכחה להבראתך כל עוד יישארו כך בבדיקות חוזרות מידי מס' חודשים.

חסרונות:
מדובר בניתוח בהיקף גדול יחסית הדורש כמובן אשפוז, מצריך לעתים תכופות מתן דם ומחייב נשיאת קטטר כ- 3 שבועות. מסיבות אלה ואחרות שכבר הוזכרו, הניתוח איננו מתאים לאנשים מעל גיל 75 או לאלה עם מחלות משמעותיות אחרות.
כתופעות נלוות לניתוח עלולות להיות הפרעות בשליטה על מנגנון ההשתנה (חוסר שליטה) בכ-5% מהמנותחים, והפרעות בזקפה (אין-אונות) ב-80%-70%. גם בשיטת ניתוח שבה נעשית שמירה על העצב האחראי לזקפה, נפגעת הזקפה ב- 50% מהמנותחים.

קרינה חיצונית

מטרת הקרינה היא להרוס את התאים הסרטניים ולעצור את המשך גדילתם. הקרינה ניתנת בדרך כלל על ידי מאיץ קווי, המכוון לאגן ופולט קרינה מחוץ לגוף. הקרינה חודרת דרך רקמות הגוף הבריאות ומגיעה עד לאזור הסרטן.
הקרינה ניתנת מידי יום, למעט ימי שישי ושבת, במשך 8 שבועות. בכל פעם ניתנת כמות קטנה של קרינה, במטרה להקטין עד כמה שניתן נזק לרקמות בריאות מסביב לערמונית.

יתרונות:
מאחר ולא מדובר בטיפול ניתוחי, הוא נטול סיכון ממשי לחיי החולה והוא נסבל יותר על ידי חלק מהחולים, בעיקר המבוגרים יותר. ברוב המקרים אין צורך באשפוז והסיבוכים שהוזכרו ביחס לניתוח מועטים יותר: הסיכוי לאין-אונות הוא 50%-40% ושיעור בעיות השליטה הוא 4%-2%.

חסרונות:
טיפול ארוך הנמשך כחודשיים מידי יום. מעבר לאלה שכבר הוזכרו ייתכנו סיבוכים עקב נזק לרקמות בריאות מסביב לערמונית, כגון: הפרעות במתן צואה, שלשול דמי, כאב בפי הטבעת, כאב בזמן השתנה ותכיפות במתן שתן. בעיה נוספת הקשורה לטיפול הקרינתי היא קושי בהערכת תוצאות הטיפול. המעקב במחלה זו לאחר טיפול, מתבסס בעיקר על בדיקות דם ל-PSA, אולם בניגוד לניתוח, רמות ה-PSA אחרי הקרינה יורדות לאט (עד שנה וחצי מסיום הטיפול) לרמה שאיננה אפס ברוב המקרים. לכן, יקשה על הרופא למסור סמוך למועד סיום הטיפול, את הערכתו לגבי הצלחת הטיפול בקרינה חיצונית.

קרינה פנימית-ברכיתרפיה

שיטת טיפול של קרינה פנימית המיושמת במרכז הרפואי תל-אביב מזה כ-9 שנים. עוד על ברכיתרפיה