תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

  1. חשוב לקבל ייעוץ אישי בהתאם למסלול הנסיעה, למישכה, לחיסוני העבר ולמצב הבריאות של המטייל. מה שנכון עבור מי שנוסע לתאילנד לעשרה ימים בגיל 3, שונה ממי שנוסע לשם לחודשיים בגיל 35 ויש לו מחלת קרוהן ברקע.

  2. חשוב להתמרח כנגד עקיצות יתושים. מחלות רבות מועברות כך, ולמרביתן אין חיסון או טיפול. מלריה עוברת בעיקר בלילה, קדחת דנגי, לעומת זאת, בעיקר ביום.

  3. חשוב להקפיד על הגיינת מזון ומים - לא לשתות משקאות פתוחים, לא לאכול בדוכני רחוב, לא לשתות משקאות עם קרח (עשוי ממים מהברז).

  4. מביאים תרופות מהבית. שיעור גבוה מאד (יותר מחצי) של תרופות בעולם השלישי מזוייפות.

  5. להשתמש בקונדום. תמיד. אחוז לא מבוטל של עובדי/עובדות תעשיית המין במזרח, נגוע באיידס. מלבד איידס יש עוד מחלות רבות אחרות שכדאי ורצוי שלא לחזור איתן הביתה. גם כאן, כדאי להביא קונדומים מהבית (ראה סעיף 4). מי שמתבייש יכול לקנות בנתב"ג.

  6. מטיילים עם מחלות רקע כלשהן - יש להצטייד במכתב מהרופא, המפרט את המחלות ואת התרופות השונות אותן נוטל המטייל, כדי שאם קורה משהו - שיהיה הכל ברור.

  7. נטילת טיפול מונע באזורים נגועים במלריה, פעמים רבות עדיפה על נטילת "טיפול חירום" למקרה ש... . קיימות סיבות שונות למחלות חום אצל מטיילים, ונטילת טיפול חירום למלריה כאשר עולה החום, עלולה להיות כרוכה בפספוס של אבחנה אחרת ובאיחור בטיפול בה.

  8. כאשר מטפסים לגובה חשוב לעשות זאת לאט ובהדרגה. אם מתכננים לטפס אל מעל ל-2500מ', ניתן לקחת טיפול מונע המסייע לגוף להסתגל לגובה (דיאמוקס). כאשר מופיעים סימנים של המחלה - צריך לעצור ולרדת 500מ' חזרה, ולא לנסות 'להדביק את החבר'ה'.

  9. כדאי להימנע באופן מוחלט מהתעסקות עם בעלי חיים בעולם השלישי. כלבת נפוצה שם למדי, וזו מחלה שמתים ממנה. אם ננשכים, יש לנקות ביסודיות את הפצע במים ובסבון במשך רבע שעה ולפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם.

  10. כדאי לרכוש ביטוח בריאות הולם לפני הנסיעה, שיכלול פינוי וחילוץ ויכסה פעילות אתגרית, אם צריך. 

תפריט ניווט תחתון