יותר ויותר עדויות מצטברות לגבי השפעתם של ויטמינים ותוספי מזון מסוימים על התפתחות קטרקט. אך תוצאותיו הראשוניות והעמומות של ניסוי בנושא, מותירות אותנו עם ההבנה הברורה כי, עישון, השמנה ניכרת וחשיפה לשמש, אחראים במידה רבה על התפתחות קטרקט. בנוסף, על תורשה ומחלות גופניות או עיניות, בודאי שלא נוכל להשפיע, והטיפול השכיח כיום בקטרקט הינו ניתוחי בלבד.
לשמחתנו מדובר באחד הניתוחים היותר מוצלחים בעולם הרפואה.
במשך שנים היה ידוע כי קטרקט הינה תופעה שאינה ניתנת למניעה. למרות זאת, בארצות שונות באירופה כמו איטליה ובברית-המועצות, נמכרו טיפות ל"מניעת קטרקט", אף שהיו חסרות כל השפעה על התפתחות או התקדמות קטרקט קיים, למרות הבטחות הרוקחים.
כיום המצב לא שונה בהרבה, אולם קיים מידע מסוים ומצטברות עדויות לגבי השפעתם של ויטמינים ותוספי מזון מסוימים על התפתחות קטרקט.
בפרסום בעיתון רפואי חשוב, משנת 2008 הובאו תוצאות חלקיות של מחקר גדול שנערך במשך 10 שנים והשתתפו בו יותר מ-35,000 נשים מעל גיל 45, העוסקות במקצועות הרפואה. המחקר היה פרוספקטיבי וכלל שאלון מפורט ביותר עם 131 שאלות לגבי תזונה. כל הנשים נבדקו לחוסר המצאות קטרקט בעת כניסתן למחקר. הנשים קיבלו תוספי מזון של בטא-קרוטן, ויטמין E וויטמין A. הן יכלו להמשיך בנטילת תוספי מזון מסוג מולטיוויטמינים לפי רצונן.
תוצאות המחקר הראו כי:
- הנשים שאובחנו עם קטרקט היו מבוגרות יותר, עישנו יותר, היו בעלות משקל עודף יותר, התאמנו פחות וסבלו יותר מיתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול.
- במהלך 10 שנים של המעקב היו 2,031 נשים שאובחנו עם קטרקט
- נמצא קשר הפוך משמעותי בין נטילת לוטאין/זאקסנטין + ויטמין E
- הקרוטנואידים היו אף הם משמעותיים אך חשיבותם התבטלה כשלקחו בחשבון גורמי סיכון נוספים לקטרקט
- במודל הסופי נותרו הלוטאין + ויטמין E
- הגיל לא שינה לגבי התוספים. עישון אפילו הגביר את המשמעות
- נשים שצרכו יותר ירקות ופירות נמצאו עם 10% פחות סיכוי לפתח קטרקט, אולם ההבדל לא יצא משמעותי סטטיסטית
- היתה משמעות סטטיסטית גבולית לצריכת ירקות ירוקים ועלים ירוקים, אבל לא אחרי התאמה לגורמי סיכון נוספים לקטרקט
- סה"כ הודגמה ירידה של 18% בסיכון לפתח קטרקט במי שנוטלת לוטאין/זאקסנטין במנות גבוהות
- בויטמין E- 14% ירידה בסיכון להתפתחות קטרקט
- הרמה של ויטמין E שהשפיעה הייתה גבוהה 262.4 MG/D שהינה רמה שאינה מושגת רק ממזון.
המאמר פרסם תוצאות ראשוניות בלבד. הרושם הוא שיש השפעה לבטא-קרוטנואידים מסוג לוטאין או זאקסנטין וכן לויטמין E. המינונים אינם ידועים, אולם ברור כי מדובר במינונים גבוהים יחסית והם יתבררו רק במחקרים עתידיים. התוצאות לגבי ויטמינים נוספים יפורסמו במאמרים הבאים שתפרסם אותה קבוצה.
עוד התפרסם מאמר שסיכם מחקר שבו 11,545 רופאים, גברים, מעל גיל 50 קיבלו לסרוגין 400 יחידות של ויטמין E ולמחרת 500 מ"ג ויטמין C. המחקר הראה שהתוספים לא שינו דבר במהלך התפתחות הקטרקט בגברים אלו.
חומר "חם" במחקר למניעת התפתחות קטרקט הוא תוסף המזון - האנזים CoQ10. מחקרים בחיות מעבדה נראים מבטיחים אולם טרם פורסמו תוצאות בבני אדם.
לסיכוםכמו שניתן להבין, ישנם גורמי סיכון נוספים עליהם אפשר להשפיע. ברור וידוע כי עישון, השמנה ניכרת (BMI גבוה) וחשיפה לשמש (קרינת UV) אחראים במידה לא מבוטלת על התפתחות קטרקט.
ישנם גורמים עליהם לא נוכל להשפיע כמו תורשה, מחלות גופניות או עיניות והטיפולים הנילווים אליהן (למשל, סוכרת, טיפול כרוני בסטרואידים).
כיום הטיפול בקטרקט הינו ניתוחי בלבד (ניתוח להסרת ירוד כולל את הוצאת הקטרקט מהעין והשתלת עדשה מלאכותית), אבל לשמחתנו מדובר באחד הניתוחים היותר מוצלחים בעולם הרפואה. את הניתוח מבצעים כאשר ההפרעה לאיכות החיים הינה משמעותית, למשל קושי בקריאה, קושי בקריאת הכיתוביות בטלביזיה, קושי בנהיגה בלילה, או כל מצב שבו המטופל מרגיש שראייתו אינה מספקת אות צרכיו היומיומיים.
