תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים


​מאת: ד"ר דפנה מיצד קורש, מומחית ברפואת עיניים ילדים ופזילה, מערך עיניים. 


רקע

דלקות עיניים הן תופעה מאד נפוצה המטרידה הורים רבים בין השאר כיוון  שלהורה לא תמיד ברור האם צריך להבדק אצל רופא, האם דרוש טיפול וכמובן - האם מותר לשלוח את הילד לגן. קיימת חפיפה רבה בגורמים לדלקות עיניים בין תינוקות לילדים, אך חשוב לזכור שלגיל הינקות יש מאפיינים ייחודיים, כגון מערכת חיסון חלשה יותר, ובהתאם גם בעיות ייחודיות אותן יש לקחת בחשבון בעת הטיפול בתינוקות. פעמים רבות, מה שמטופל כדלקת עיניים זו למעשה חסימת דרכי דמעות שגורמת להפרשות מרובות ללא אודם ולא מצדיקה טיפול אנטיביוטי. מצד שני, יש לטפל בחומרה ולעיתים אף לאשפז תינוק עם דלקת עיניים שהופיעה בשבועיים הראשונים לחייו - כיוון שהמקור יכול להיות חיידקים אלימים שבהם התינוק נדבק בעת מעבר בתעלת הלידה. לעיתים מה שנראה כדלקת עיניים עשוי לרמז על מחלות אחרות לגמרי: גלאוקומה מולדת, למשל, היא מחלה הדורשת התערבות דחופה ומתבטאת תחילה באודם, רגישות לאור ודמעת. תינוק הנמצא באי שקט ומשפשף את עינו יכול לסבול מגוף זר בעין (גרגר חול מתחת לעפעף למשל) או שריטה על הקרנית.

 

מהי חסימת דרכי דמעות ובמה היא שונה מדלקת עיניים?

לכולנו יש הפרשת דמעות קבועה בעין, הנחוצה לשמירה על בריאות העין, דמעות אלה מופרשות אל פני העין בכמות קטנה ונספגות אל דרכי הדמעות המנקזים אותן לאף ולכן אנו לא מודעים אליהן. כאשר אנחנו בוכים – מופרשות מהעין עודף של דמעות, ואז אנו גם מודעים להימצאותן. בעת בכי, הניקוז המוגבר לדרכי הדמעות אף גורם להיווצרות נזלת.

כ-5 אחוזים מהילודים נולדים עם חסימה במעבר הדמעות מהעין לאף. במצב זה לדמעות אין לאן להתנקז, העין של התינוק נראית רטובה "כאילו הרגע הוא בכה" ולעיתים נראה דמעה על הלחי גם בהעדר בכי. מאפיין נוסף למצב זה הוא שבזמן השינה מצטברות הדמעות שלא נוקזו ומתקשות וכאשר התינוק מתעורר עיניו דבוקות מהפרשות. חסימת דרכי דמעות קיימת מהלידה, אך ההורים ישימו לב אליה לרוב רק לאחר מס' שבועות. חשוב לציין שחסימת דרכי דמעות אינה מלווה באודם עיני באופן שגרתי וכל עוד העיניים לא אדומות ואין החמרה בכמות ההפרשות אין צורך בטיפול אנטיביוטי. החדשות הטובות הן ש-90 אחוז מהחסימות נפתרות בשנה הראשונה לחיי התינוק ואנחנו בהחלט יכולים לעזור להן להיפתח על ידי עיסוי שמבוצע לאורך מסלול הניקוז וכן בעזרת לחיצה שיכול לבצע רופא עיניים ילדים מומחה.

 

מהי דלקת עיניים זיהומית הידועה בשם pinkeye?

מדובר בדלקת העיניים השכיחה ביותר לא רק אצל תינוקות, אלא גם בילדים ובמבוגרים. הדלקת ממוקמת בלחמית, שהיא הקרום שמצפה את לובן העין (הסקלרה) ואת החלק הפנימי של העפעפיים. כלי הדם על הלחמית הופכים לבולטים יותר והעין מקבלת גוון ורדרד-אדמדם. לאודם האופייני עשויים להתלוות נפיחות והפרשות (דמעת מרובה, הפרשות מוגלתיות ועפעפיים דבוקים בקימה משינה), הילד עשוי להתלונן על אי נוחות ותחושת חול בעיניים ולעיתים על גרד ואף כאב. שני הגורמים העיקריים לדלקות עיניים בילדים הן זיהומים ואלרגיה. בניגוד לדלקות עיניים זיהומיות במבוגרים, שרובן הן על רקע נגיפי (ויראלי), כ-50 אחוז מדלקות העיניים הזיהומיות בתינוקות ובילדים נגרמות על ידי חיידקים ודורשות טיפול אנטיביוטי. החשש של הגננות מדלקות של הלחמית אכן מוצדק: הן הדלקות ממקור חיידקי והן הדלקות הוויראליות מדבקות מאד – ילד אחד יכול להדביק ילדים רבים בגן, את הצוות ואת בני משפחתו ועל כן ויש לנקוט אמצעי היגיינה ראויים כדי למנוע הדבקה.

 

מתי כדאי לגשת לרופא ילדים או לרופא עיניים?

כאשר מופיעים תסמינים של דלקת עיניים בתינוקות, ניתן לגשת בשלב ראשון לרופא ילדים ולקבל ממנו מרשם לטיפות אנטיביוטיות. עם זאת, במקרה שהדלקת איננה מגיבה לטיפול אנטיביוטי - נדרשת בדיקה על ידי רופא עיניים או רופא עיניים לילדים.

 

מהם המאפיינים של דלקות העיניים השונות, בקרב תינוקות?

אמנם יש הבדלים בין דלקת עיניים על רקע חיידקי לדלקת עיניים על רקע ויראלי, אך פעמים רבות לא נדע מה הסיבה במדויק כיוון שיש חפיפה בין המצבים. דלקת חיידקית לרוב תלווה בהפרשה מוגלתית, ואילו דלקת ויראלית תלווה בהפרשה מימית יותר. בנוסף, דלקת עיניים ויראלית מתלווה פעמים רבות אצל ילדים לצינון ולזיהום של דרכי הנשימה העליונות הנגרמים על ידי אותם הווירוסים.

 

שיטות הטיפול השונות

הטיפול בדלקת עיניים על רקע חיידקי כולל מתן טיפות עיניים אנטיביוטיות. כעקרון, דלקות ממקור ויראלי חולפות לבד, ללא טיפול, אך בתינוקות ובילדים קטנים נעדיף לטפל בטיפות אנטיביוטיקה, כיוון שאיננו יודעים בוודאות אם מדובר בחיידק או בווירוס וכן על מנת למנוע זיהום חיידקי משני. חשוב לציין שיש להיזהר משימוש בטיפות המכילות בנוסף לאנטיביוטיקה גם סטרואידים. אמנם סטרואידים עשויים לזרז את ההחלמה במקרים של זיהומים ויראלים, אך יש להשתמש בהן רק לאחר בדיקת רופא עיניים ובהנחייתו כיוון שווירוסים מסויימים וכן זיהומים בקרנית עשויים להחמיר מאד תחת טיפול סטרואידלי. שטיפות מרובות של העיניים וקומפרסים קרים יכולים לסייע. ניתן להסיר את ההפרשות באמצעות מגבוני עיניים חד-פעמיים. טעות רווחת נפוצה היא שקומפרסים של מים חמימים יכולים לעזור במקרי דלקת עיניים. קומפרסים חמימים הם אמנם יעילים להקלה על "שעורה" (כלזיון), המתבטאת בנפיחות מקומית בעפעף, אך לא לדלקות עיניים נפוצות.

 

וירוס אדנו (Adeno), הוא וירוס שגורם למגפות מאוד מדבקות של דלקת לחמית. הווירוס מועבר בקלות במגע בדמעות ובהפרשות מהעיניים. בקרב תינוקות בפעוטון, שנוגעים בעיניים המודלקות שלהם ואז אחד בשני ובצעצועים משותפים, ההדבקה יכולה להיות מהירה מאוד. לכן, שמירה על היגיינה - חשובה מאוד, במניעת הידבקות והפצת הדלקת. באופן כללי – מומלץ להשתדל שלא לגעת בעיניים עם ידיים לא נקיות ע"מ לא להדביק את עצמיכם בזיהומים וויראליים שעוברים בקלות רבה. כאשר פעוט נדבק בדלקת עיניים מסוג זה – עליו להישאר בבית  עד לאישור רופא לחזרתו לגן.

 

חשוב לזכור: הקפידו לא לשלוח תינוק עם דלקת עיניים לגן, על מנת למנוע הדבקה של אחרים והדבקות חוזרות ונשנות.

 

כללי ההיגיינה המומלצים, על מנת למנוע הדבקה בדלקת עיניים זיהומית

  • שטיפת הידיים - לפני ואחרי מתן טיפות  לעיניים; ולאחר כל מגע עם פניו של הילד.

  • שטיפת ידיים, לאחר מגע בחפצים שהילד נגע בהם, בעיקר אם הוא קירב אותם אל פניו.

  • שימוש במגבות ובמצעים אישיים והקפדה על כביסה של מגבות ומצעים של הילד.

  • לא לגעת בעיניים שלנו בלי לשטוף ידיים תחילה.

 

דלקות עיניים על רקע אלרגי בתינוקות

דלקות עיניים על רקע אלרגי נפוצות יותר בילדות ופחות בינקות ומאופיינות בגרד, אודם, נפיחות של הלחמית ודמעת מרובה, בניגוד לדלקות זיהומיות המאופיינות בהפרשות מוגלתיות יותר. כמובן, הדרך להבדיל בין הדלקות השונות היא בבדיקת רופא עיניים מומחה. אמנם מקובל היום לשלוח מטופלים הסובלים מאלרגיות לבדיקות לזיהוי האלרגן (הגורם לאלרגיה), אך במקרים של דלקת עיניים על רקע אלרגי - אין חשיבות לביצוע הבדיקות הללו, כיוון שלא נמצאה התאמה בין ממצאי בדיקות האלרגיה לגורמי דלקות אלרגיות עיניות. דלקות אלרגיות עשויות להיות עונתיות, כמו למשל בעונות המעבר, או חמורות וממושכות יותר. הטיפול הבסיסי בהן הוא שטיפות של העיניים וקומפרסים קרים שיכולים להקל על הגרד.  במקרים קשים יותר הטיפול מורכב יותר ומערב מספר סוגי תרופות - וייקבע בהתאם לחומרת הדלקת. דלקת עיניים אלרגית חמורה, שאיננה מטופלת, יכולה לגרום לנזק בקרנית, כולל כיבים בקרנית. בנוסף, שפשוף מרובה של העיניים בגלל הגרד, הוא גורם סיכון להתפתחות מחלת קרטוקונוס בקרנית העין, המתבטאת בעיוות של מבנה הקרנית וירידה בראייה.


כיצד עלולה להיגרם דלקת עיניים של הילוד, שמקורה בהדבקה מהאם - במהלך הלידה?

בשבועיים הראשונים לחיי התינוק עשויות להתפתח דלקות עיניים שמקורן במעבר בתעלת הלידה.  מקרים אלה אמנם אינם נפוצים, אך מסוכנים ויטופלו באשפוז. מדובר בדלקת עיניים של היילוד (Neonatal Conjunctivitis), שמקורה במחולל המועבר באמצעות קיום יחסי מין, בו נדבקה האם. כך, למשל: כלמידיה, הרפס או גונוקוק (הגורם למחלת המין זיבה). התינוק נדבק במעבר דרך תעלת הלידה, כאשר הוא בא במגע עם הפרשות האם. חשוב לציין שכל התינוקות מטופלים שגרתית לאחר הלידה באנטיביוטיקה על מנת למנוע זיהומים אלו.

 

האם קיימים גורמים נוספים לדלקות עיניים נוספות בקרב ילדים?

דלקת עיניים יכולה להתפתח גם בעקבות חבלה לעין, בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים (דלקת כימית) ובשל חדירת גוף זר לעין. דלקות נדירות יותר הן דלקות בשכבות העמוקות יותר של העיניים, כגון דלקת של לובן העין (סקלריטיס), היכולה להתפתח על רקע מחלה אוטואימונית או אובאיטיס - דלקת המערבת את החלקים הפנימיים של העין; שתיהן נדירות בתינוקות.

 

לסיכום: כאשר התינוק סובל מאודם של העיניים, דמעת יתר או הפרשות מוגלתיות חשוב להתייעץ עם רופא הילדים. רופאי ילדים יכולים בהחלט לתת את המענה הראשוני לרוב דלקות העיניים. אם רופא הילדים יתרשם מדלקת חריגה או שתהיה החמרה או העדר ריפוי תוך זמן סביר של טיפול, יש להגיע לבדיקה על ידי רופא עיניים. חשוב לזכור שבמרבית המקרים דלקת העיניים היא זיהומית ומדבקת. על מנת למנוע הדבקה, יש לשמור על היגיינה וכל עוד יש הפרשות מהעיניים, אין לשלוח ילדים לגן ללא אישור רופא.

תפריט ניווט תחתון