המידע העצבי במח מתווך באמצעות העברת אותות חשמליים וכימיים במסלולים מוגדרים, ובצורה מבוקרת. בהתקף אפילפטי יש הפרעה פתאומית ובלתי מבוקרת בפעילות החשמלית המוחית והפרעה באיזון בין גירויים ממריצים וגירויים מדכאים באזורים נתונים במוח.
חולה עם מחלת אפילפסיה עלול לסבול מהתקפים חוזרים אשר יופיעו ללא גירוי חיצוני או בתגובה לגירויים מזעריים (טריגרים) אשר בדרך כלל לא יגרמו להתקף אפילפטי באדם ללא אפילפסיה.
התקפים לרוב נמשכים בין שניות בודדות לדקות ספורות ועלולים להתבטא בהתכווצויות שרירים, הפרעות תחושתיות, הזיות ריח, ראייה או שמיעה, הפרעה בתפיסת המציאות, שינויים רגשיים פתאומיים (כגון פחד), התקפי ניתוק מהסביבה, אובדן זיכרון, חוסר יכולת לדבר או להבין, פרכוס ב-4 הגפיים, נפילה ואובדן הכרה. לרוב, התקפים באדם הסובל מאפילפסיה יראו דומים אחד לשני (סטריאוטיפים).
פרכוס חום
זהו פרכוס שמתרחש בילד בין גיל 6 חודשים עד 5 שנים בעת עליית חום מהירה. מדובר בתופעה נפוצה (כ-4% מאוכלוסיית הילדים סובלים ממנה). למידע נוסף על פרכוסי חום ניתן ללחוץ על הקישור הבא:
פרכוסי חום בילדים
פרכוס סימפטומטי
פרכוס סימפטומטי הינו התקף אפילפטי המתרחש בשעת הפרעה מערכתית בגוף (לדוגמא – בזמן מחלה סוערת, בזמן הפרעה במאזן הסוכר או המלחים בגוף, כתגובה לשימוש או גמילה מסמים או אלכוהול, כתגובה לתרופות מסוימות וכדומה) או בסמוך לפגיעה מוחית (למשל – חבלת ראש או שבץ מוחי).
הטיפול בהתקפים הללו הינו טיפול בגורם. כמו כן, במצבים מסוימים ניתן לשקול שימוש קצר טווח בתרופות אנטיאפילפטיות. אדם אשר חווה פרכוס סימפטומטי אינו מוגדר כחולה אפילפסיה, שכן באם הגורם לפרכוס טופל, הסבירות לפרכוס נוסף הינה נמוכה.
אם היה לי התקף אפילפטי, מה הסבירות שאסבול מהתקף נוסף?
הסבירות להישנות אירועים אפילפטים גדלה משמעותית אם קיימים ממצאים בבדיקה הנוירולוגית אשר מבוצעת ע"י הרופא, אם קיימת בדיקת EEG המדגימה פעילות אפילפטית או אם יש הפרעה מבנית מוחית (לרוב מאובחנת על ידי MRI מח). בהסתמך על כל הגורמים הללו, ובמידה והסבירות להישנות האירועים היא גבוהה, מומלץ שימוש בתרופה אנטי-אפילפטית אשר תקטין משמעותית את הסיכון לחוות התקף נוסף.
מה לעשות בזמן פרכוס?
פרכוס לעיתים נראה כאירוע קליני דרמטי ואף מפחיד, אך לרוב אינו נמשך מעבר לדקות ספורות. במידה ונתקלתם באדם מפרכס חשוב להישאר רגועים ולבצע את הפעולות הבאות:
- להרחיק רהיטים וחפצים חדים ולנסות למנוע פגיעה בראש המטופל על ידי ריפוד הסביבה.
- במידה ואפשר, מומלץ להשכיב את המטופל על צדו למניעת שאיפת הפרשות.
- לא להחזיק את המטופל כיוון שזה עלול לפגוע בכם ובמטופל, לא לנסות לפתוח את פה המטופל ("בליעת לשון" בהתקף אפילפטי הינה מיתוס ואין סכנה לכך) ולא להציע מים או מזון עד שהאדם חוזר לעצמו.
- יש להזמין אמבולנס במידה הפרכוס נמשך מעל 5 דקות או במידה ויש רצף של אירועים שביניהם המטופל אינו חוזר להכרה מלאה או במידה והמטופל נחבל בזמן ההתקף.
