תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים


רקע

מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה על ידי רופא וחוקר אנגלי בשם דר' ג'יימס פרקינסון בשנת 1817, כמחלה קשה המלווה ברעד, נוקשות שרירים, בעיות הליכה, גוף כפוף ונפילות. שכיחותה של מחלת הפרקינסון עולה עם הגיל, ולאחר גיל 65 היא מאובחנת אצל 1% מהאוכלוסיה. ההערכה היא כי בישראל חיים כ-25,000 חולים. בשנים האחרונות, קיימת פריחה בתחום המחקר להבנת התפתחות מחלת הפרקינסון ומחלות ניווניות נוספות של המח, התאוריה הרווחת כרגע כי המחלה נגרמת ע"י שילוב של גורמים סביבתיים ותורשתיים. המחלה  נובעת מאובדן תאי עצב האחראים על ייצור דופמין, שהינו מוליך המשמש להעברת מסרים עצביים בין  גרעיני הבסיס (אזור במח שאחראי על איכות התנועה ) לבין השרירים. המחלה מאופיינת  בשילוב של הפרעות מוטוריות והפרעות שאינן מוטוריות המשפיעות על איכות חייו של המטופל. עקב מורכבות המחלה, בנוסף לטיפול ע"י רופא נירולוג, יש צורך בטיפול כוללני ע"י צוות רב תחומי.


תסמינים

התסמינים נחלקים ל-2:

מוטורים: איטיות בתנועה,  נוקשות שרירים, רעד במנוחה, הפרעה בשיווי משקל, הפרעות הליכה ונפילות, קיפאון בהליכה, שינויים בכתב יד  ותנועות בלתי רצוניות (הקשורות לטיפול במחלה).

לא  מוטורים:  הפרעות דיבור, הפרעות בליעה הפרעות במערכת העיכול, דיכאון, אובדן מוטיבציה, ירידה קוגניטיבית, הפרעות בזיכרון, נפילות לחץ דם, הפרעות במתן שתן, הפרעות בתפקוד המיני, הזעת יתר, סבוראה בעור ועוד.

אופי המחלה משתנה בין מטופל למטופל. ולא בהכרח כל תסמיני המחלה יופיעו אצל כל החולים. מחקרים אחרונים מראים, כי חוסן נפשי וגישה חיובית משפיעים לטובה על מהלך המחלה.


אבחון

האבחנה בעיקרה היא קלינית, ומתבססת על בדיקה נוירולוגית מקיפה והיסטוריה רפואית של המטופל. בשנים האחרונות, התפתחה שיטה חדשה איזוטופית להדמיית אופי חילוף החומרים בגרעיני הבסיס במח  PET (Positron Emission Tomography) או SPECT Single-PhotonEmission) Computed Tomography), המאפשרת הערכה של תפקוד תאי הדופמין במוח.


טיפול

הטיפול התרופתי במחלת הפרקינסון, אמור להתייחס לשלל בעיות המטופל - מוטוריות ושאינן מוטוריות, ויש להתאים אותו לכל מטופל באופן אינדיבידואלי. יש לציין, כי מחלת פרקינסון הינה מחלה ניוונית מוחית יחידה, שקיימת עבורה תרופה אשר יכולה להחליף את המוליך שמופחת במוח. תכשירי הדופא הביאו לשיפור בתפקודו של חולה הפרקינסון. אולם, לאחר שימוש לאורך זמן עלולות להתפתח תופעות לוואי.

  • הטיפול בהפרעות המוטוריות: כאמור, תופעות הלוואי של הטיפול הממושך במחלת הפרקינסון, עלולות להיות תנועות בלתי רצוניות. האפשרות לתופעת לוואי זו, עלולה לגרום לחולה לחשוש מקבלת הטיפול, וכן עלולה להשפיע על איכות חייו של המטופל, מבחינה פסיכולוגית. ההשערה המדעית היא, שהתנועות הבלתי רצוניות מופיעות בעקבות מתן כדורי דופא בפעימות שונות, ולכן בשנים האחרונות פותחו שיטות שונות הכוללות טיפול דופמינארגי מתמשך, כגון: גריית מח עמוקה, משאבות אפו גו, ודואדופה, היכולים להוות בשורה לחולי פרקינסון. כמו כן, ישנו ריבוי של מחקרים הקליניים הבודקים אפשריות נוספות של טיפול בדופא בדרכים אלטרנטיביות, למשל באמצעות שאיפה, אינהלציה וכדורים חכמים בשחרור מושהה. מדובר במחקרים קליניים המבוצעים בארץ ובחו"ל, ונמצאים בשלבי פיתוח אחרונים. חיסון טיפולי נגד פרקינסון גם הוא בשורה חשובה לחולי הפרקינסון. המחקר בנושא נמצא עדיין בשלבים מוקדמים, אך יש לקוות שמחקרים אלה יבשילו ויגיעו לארץ בשנים הקרובות. 
  • טיפול בסימנים הלא מוטוריים: רוב הסימנים מחייבים התייחסות, וניתנים לטיפול תרופתי ולא תרופתי, ובכלל זה: פעילות גופנית סדירה, שמירה על מצב רוח טוב, שינה טובה ופעילות אקטיבית בשעות הפנאי. כאמור, גישה כוללנית לטיפול ע"י צוות רב תחומי, עם התייחסות  לכל ההיבטים של המחלה ולסביבת המטופל (פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, נוירופסיכולוגיה וכו'), הינה הגישה המקובלת אשר מביאה לשיפור משמעותי באיכות חייו של המטופל ובמהלך המחלה.


בתחום המחקרי, בשנים האחרונות חקר מחלת הפרקינסון נמצא כאמור בשגשוג בארץ ובעולם, כאשר חשיבות רבה ניתנת לחקר הפן התורשתי של המחלה, אשר יכול לשפוך אור על מנגנוני המחלה ולספק רעיונות לפיתוח תרופות חדשות להאטת קצב התקדמות המחלה ולמניעתה. בנוסף, נבדקים מנגנונים נוספים של המחלה.

תפריט ניווט תחתון