מהי המחלה
היא מחלה דלקתית אוטו-אימונית של מערכת העצבים המרכזית, אשר משפיעה בעיקר על עצבי הראיה חוט השדרה אך גם על גזע המוח ואזורים נוספים . זאת כתוצאה מתגובה לא תקינה של מערכת החיסון כנגד חלבונים השכיחים בעצבי הראיה בחוט השדרה ואיזורים מסויימים במוח בעיקר נגד חלבון AQUAPORIN-4 אך תתכן תגובה נגד חלבונים אחרים כמו MOG. המחלה עלולה להופיע לעתים לאחר זיהום, או במטופלים הלוקים במחלות אוטו-אימוניות אחרות.
מי הם החולים
נשים חולות ב NMO יותר מגברים , המחלה נוטה להופיע סביב גיל 20-50 אך יכולה להופיע גם בצעירים ומבוגרים יותר
מה סימני המחלה
המחלה עלולה לגרום לעיוורון באחת או בשתי העיניים, חולשה או שיתוק של הרגליים או הזרועות, עוויתות כואבות, אובדן תחושה, הקאות בלתי נשלטות, שיהוקים, הפרעה בשליטה בסוגרים ונטייה מוגזמת לשינה.
אבחון NMO
בעבר, היה קשה להבדיל בין NMO לטרשת נפוצה. כיום ידוע כיצד להבדיל ביניהן ויש לכך חשיבות רבה היות שהטיפול בהן שונה. האבחון כולל הופעה של סימנים נוירולוגים טיפוסיים. כמו כן בדמם של מרבית המטופלים ניתן לאתר נוגדן אשר תוקף תעלות מים במערכת העצבים המרכזית המכונה AQUAPORIN-4 ואשר זיהויו מסייע באבחון המחלה. בבדיקות MRI מוח ניתן לזהות מוקדים של המחלה באתרים ייחודיים . כמו כן כאשר יש מעורבות של חוט השדרה אופייני שהנזק שמודגם בבדיקת MRI הינו מאורך מהמקובל במחלות דלקתיות אחרות של חוט השדרה. זיהוי מוקדם של המחלה, באמצעות הסימנים הקליניים, בדיקת ה MRI ובדיקת נוגדנים הנה חיונית למתן טיפול הולם ולמניעה של נכות מצטברת.
דרכי הטיפול ב NMO
הטיפול המהיר בזמן התקפים באמצעות סטרואידים והחלפת פלסמה מונע היווצרות נזק. לאחר ההתקף החריף, ולאחר אישור האבחנה באמצעות זיהוי הנוגדנים בדם, יש להתחיל באחד או יותר מהטיפולים התרופתיים מסוג: סטרואידים, אימוראן, ריטוקסימאב, IVIG או בסלספט אשר יכולים להפחית את תדירות ההתקפים, ובכך למנוע פגיעה נוריולוגית במרבית המטופלים שזוכים לזיהוי מוקדם.
