מאת: ד''ר יובל הורביץ, מומחה בנפרולוגיה ויתר לחץ דם, מנהל המרפאה הנפרולוגית באיכילוב
1. הכליות הן איבר חיוני לחיים בדומה ללב, לריאות ולכבד. הכליות מנקות הדם מרעלים, מווסתות את לחץ הדם, משפיעות על יצור תאי הדם האדומים במח העצם ושומרות על בריאות העצמות בגוף.
2. מחלת כליה כרונית מאד שכיחה:
- 10% מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלת כליות, למעלה מ-800מיליון אנשים!
- אחד מכל 8 ישראלים סובל ממחלת כליה כרונית, למעלה ממיליון ישראלים!
3. מחלת כליה כרונית הינה "רוצח שקט", על פי רוב ללא כל תסמינים עד לשלבים מאוחרים. תשעה מכל עשרה אנשים הסובלים ממחלת כליה כרונית כלל לא מודעים למחלתם!
4. מחלת כליה הינה אחד הגורמים המובילים לתמותה בעולם המערבי, יותר מסרטן שד או סרטן הערמונית. ושיעורה באוכלוסיה עלה בעשרים השנים האחרונות.
5. מחלת כליה כרונית עלולה לגרום להתקפי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, כשל כלייתי עם צורך בטיפולי דיאליזה או השתלת כליה ומוות.
6. ניתן לעיתים למנוע התפתחות מחלת כליה, ומעת שמתפתחת מחלת כליה ניתן להאט באופן משמעותי את התקדמותה עם מעקב וטיפול מתאים.
7. קבוצות הסיכון להתפתחות מחלת כליה כרונית הינן: אנשים הסובלים מסכרת, יתר לחץ דם או השמנת יתר, מעשנים, אנשים הסובלים ממחלת לב, אנשים מעל גיל 60, או כאשר קיים רקע של מחלות כליה במשפחה.
8. למרות העדר תסמינים קליניים, בדיקת דם ושתן פשוטות יכולות לקבוע את דרגת התפקוד של הכליות ולאפשר אבחון מוקדם.
בדיקות אלו מבוצעות בהפניית רופא המשפחה. על קבוצות הסיכון להתפתחות מחלת כליה לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבצע בדיקות אלו לשם אבחון מוקדם של מחלת הכליה.
9. גילוי מוקדם של מחלת הכליה יכול להציל חיים. מחלת כליה כרונית הינה בלתי הפיכה אולם ברת טיפול!
כשמחלת הכליה מאובחנת בשלב מוקדם ניתן להאט באופן משמעותי את התקדמותה, ולמנוע את סיבוכיה הקשים לרבות מניעת התקפי לב, מניעת שבץ מוחי, מניעת אי ספיקת לב, כשל כלייתי ומוות.
10. פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, משקל תקין, שתיה נאותה, המנעות מעישון ומתרופות שעלולות להזיק לכליות, לצד שמירה על ערכי סוכר ולחץ דם תקינים יכולים להגן ולשמור על הכליות ועל בריאותך לאורך שנים.
תרופות חדשות התווספו בשנים האחרונות ל"ארגז הכלים" בטיפול במחלת כליות כרונית ובסכרת. תרופות אלו הראו יעילות מובהקת בהאטת הדרדרות התפקוד הכלייתי, בהגעה לכשל כלייתי, ובמניעת סיבוכי מחלת הכליה, וחלקן אף הראו ירידה בשיעור התמותה ממחלת הכליות.
כל שינוי קטן עשוי לחולל השפעה משמעותית על בריאות הכליות ובריאות המטופל.
