אי ספיקת כליות כרונית

תפקידי הכליות

הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת השתן וממוקמים מאחורי חלל הבטן. תפקידי הכליות כוללים שמירת מאזן נוזלים בגוף, שמירת מאזן תקין של מינרלים (מלחים, אשלגן, סידן וזרחן), פליטת חומרי פסולת ורעלים מהגוף אל השתן, ויסות פעולות הורמונליות בגוף, ויסות פרוק ובניית עצם דרך מאזן סידן וזרחן, יצירת ויטמין D, ויסות לחץ הדם והשפעה על יצירת כדוריות דם (באמצעות הורמון האריטרופואטין). מצב בו ישנו כשל כלייתי, יתבטא בדרך כלל כשישנה פגיעה בשתי הכליות. מצב זה נקרא אי ספיקת כליות ומתחלק לשניים: אי ספיקת כליות חריפה ואי ספיקת כליות כרונית.

הגורמים לאי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות חריפה יכולה לנבוע ממצבים המפחיתים את זרימת הדם לכליות כגון מצבים של אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים, או מצבים בהם יש בעיה בניקוז הכליות ודרכי השתן. במצבים אלו טיפול מהיר עשוי למנוע נזק משמעותי לכליות.  מחלות אחרות גורמות לפגיעה חריפה בכליות עצמן, למשל נזק טוקסי מחומרים ותרופות, תהליך דלקתי המערב את הכליות, פגיעה משנית למחלות שונות כגון מחלות המטולוגיות או אוטואימוניות, זיהומים שונים בכליות וכו'.

אבחון

אי ספיקת כליות כרונית, הוא מצב בו בדרך כלל הפגיעה בתפקוד הכליות היא הדרגתית עד לחוסר תפקוד מוחלט. הפגיעה הנה בלתי הפיכה. משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצבו הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול. גורמים לאי ספיקת כליות כרונית כוללים: דלקות כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה) וכן מחלות אוטו-אימוניות כגון  לופוס, פגם במבנה הכליה הפוגע בשתי הכליות, אבני כליה הגורמות לזיהומים קשים עד לפגיעה בתפקוד בשתי הכליות, שימוש בתרופות שונות שלהן השפעה רעילה על הכליה עד לנזק בלתי הפיך לכליות, גידולים בכליות וטרשת עורקים הפוגעת בכלי הדם בכליות (לרוב אצל מבוגרים).

טיפול

בכל המקרים של כשל כלייתי, ישנה הצטברות של פסולת רעילה בגוף, תתכן עליה בלחץ הדם, הצטברות עודפי נוזלים בגוף ויצור לא מספיק של תאי דם אדומים. במצב זה יזדקק החולה לטיפול שיחליף את הפעולה של הכליות הכושלות. הטיפולים המוצעים כיום לאי ספיקת כליות כרונית הם השתלת כליה או דיאליזה. דיאליזה היא שיטה לסילוק חומרי פסולת או רעלים מן הדם כמו גם עודף נוזלים בחולים שכליותיהם אינן מתפקדות. 

קיימים שני סוגים של טיפולי דיאליזה: 

המודיאליזה (השיטה הנפוצה ביותר) ודיאליזה פריטוניאלית (ציפקית). המודיאליזה (hemodialysis) היא שיטה בה הדם מתנקה בעזרת כליה מלאכותית. לפני התחלת המודיאליזה יש צורך ביצירת "אקסס" – גישה לכלי דם גדול שיאפשר הוצאת והחזרת דם בנפח גדול. הדם מוצא מגוף המטופל באמצעות מחט המוחדרת לאקסס, מתנקה דרך מכונת הדיאליזה ומוחזר אל הגוף באמצעות מחט נוספת. הניקוי במכונת הדיאליזה מתבצע כאשר הדם עובר בצד אחד של מחיצה חדירה למחצה, בעוד תמיסה בעלת הרכב דומה זורמת בצידה השני של המחיצה. מים ותוצרי פסולת מדם החולה מסתננים דרך המחיצה, שנקביה קטנים מדי לאפשר מעבר של תאי דם וחלבונים. ברוב המקרים יש צורך בשלושה טיפולים בשבוע, כשכל טיפול אורך כ-4 שעות.