תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

חשוב: כמטופל המטואונקולוגי תוכל לבחור את בית חולים בו תטופל

תחום ההמטולוגיה כולל מונחים ומושגים רבים, בהם משתמשים הרופאים והצוות המטפל. לפניכם הסבר למושגים הנפוצים שחשוב להכיר

כתבה:  ד"ר סבטלנה טרסטמן, רופאה בכירה בתחום המיאלומה, המכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי איכילוב, תל-אביב

כללי

  • המטולוגיה – תחום ברפואה העוסק במערכת תאי הדם, ברקמות המייצרות אותם, בהפרעות ובמחלות הקשורות להם.
  • מח-עצם (לשד העצמות)– רקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, לבנים וטסיות. תאי דם נוצרים לסוגיהם מתאי גזע בתהליך רב-שלבי.
  • תאי גזע  stem cells תא גזע יכול להתפתח תאלכל אחד מסוגי תאי הדם בתהליך רב-שלבי שבו התאים מתחלקים ומתרבים, חלקם נשמר כתאים ראשוניים – תאי נבט, וחלקם עובר חלוקה לתאי בת, תוך תהליכי התמיינות לתא בוגר - אחד מסוגי תאי הדם.
  • תא דם לבן  תא דם לבם שייך למערכת החיסון של גופנו ותפקידו להילחם בזיהומים שונים בגוף. תאי דם לבנים בולעים חיידקים ווירוסים, מייצרים נוגדנים ומפרישים חומרים שונים. מבחינים במספר סוגים של תאי דם לבנים: נויטרופילים, אאוזינופילים-בזופילים לימפוציטים ומונוציטים.
  • תא דם אדום (erythrocyte) -  תאי דם אדומים אחראים להעביר ולשחרר חמצן לכל החלקים בגוף. הם אלה שנותנים לדם את צבעו.
  • המוגלובין - חלבון המהווה מרכיב מרכזי בתאי הדם האדומים ותפקידו לקשור ולשאת חמצן אל הרקמות. המוגלובין מורכב מארבע שרשרות חלק (heme) בוניות, שכל אחת מהן מכילה טבעת הם ואטומי ברזל, הקושרים את החמצן בקשר כימי.
  • ההמוטקריט hematocrit -החלק היחסי של תאי הדם האדומים בתוך כלל נוזל הדם. במצב תקין ערכו סביב 45% . המטוקריט גבוה מדי עלול לגרום לצמיגות יתר של הדם. המטוקריט נמוך הוא סמן של מחלות האנמיה.
  • טסיות הדם  (thrombocytes, platelets)-טסיות הדם  הן שברי תאים הנמצאים במחזור הדם ההיקפי ותפקידם להתחיל בתהליך קרישת הדם במקרים של דימום או פצעים.
  • סרום serum נוזל הדם (פלזמה) ללא פקטורי קרישה. הסרום מכיל את כל החומרים הנמצאים בפלזמה בלבד, פקטורי הקרישה ותאי הדם. ניתן לערוך בדיקות דם רבות בסרום של חולה המצביעות על מחלות שונות.
  • פלזמה plasma - נוזל הדם, מרכיב הדם ללא תאי דם. הפלזמה מורכבת ברובה הגדול ממים, ומומסים בה חומרים רבים –שומנים, מלחים, סוכרים, הורמונים ועוד. בנוזל הפלזמה מצויים גם נוגדנים ופקטורי קרישה.
  • נוגדי קרישה anti-coagulant agents קבוצת תרופות המשפיעה על תהליך יצירת קרישת הדם ומניעת יצירת קריש דם בלתי רצוי.
  •  גורמי קרישה coagulation factor קבוצה של חלבונים המומסים בדם ומפעילים זה את זה בתהליך סדרתי עד ליצירת קריש הדם. פקטורי הקרישה מיוצרים ברובם בכבד.
  • גלובולינים - קבוצת החלבונים שבונה את הנוגדנים שנלחמים בזיהומים.

בדיקות לזיהוי הנוגדן החד-שבטי:

קיימות מספר בדיקות המשמשות לגילוי רמות הנוגדנים בעת האבחנה ולמעקב אחר הרק מה שלהם בדם:

  • אלקטרופוזיס של חלבוני הנסיוב serum protein electrophoresis  בדיקות שבהן מפרידים מולקולות לפי גולן והמטען החשמלי שלהן. בדיקה זו מאפשרת מעקב כמותי על החלבון החד-שבטי. לא ניתן לזהות באמצעותה את סוג הנוגדן.
  • אימונופיקסציה immunofixation  בדיקה  המאפשרת לזהות את סוג הנוגדן זוהי בדיקה רגישה המשמשת גם לזיהוי עקבות מחלה בכמות מזערית וגם למעקב אחרי טיפול.
  • בדיקת נוגדנים כמותית  מזהה את סה”כ הנוגדנים גם תקינים וגם חד-שבטיים.
  • בדיקת שרשרות קלות בדם בדיקה אשר בודקת את הכמות והיחס בין השרשרות הקלות בדם .
  • בדיקות חלבון חד-שבטי בשתן  בדיקה אשר בודקת את השרשרות הקלות בשתן באמצעות איסוף שתן במשך 24 שעות.
  • אריתרופויאטין erythropoietin הורמון המופק בכליה ומעודד יצירת תאי דם אדומים במח העצם. הוא מופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן).
  • קבוצות דם – הדם מסווג לקבוצות שונות בהתאם לסוגי הדם. על פני כדורית הדם האדומה מצויות קבוצות חלבונים, אשר מאפיינות את סוג הדם והחשובות ביניהן הן ה ABO Antigens וה Rh antigens
  • סוג דם והצלבה – זו בדיקה המשמשת להתאמת סוג הדם לצורך מתן עירוי דם.
  • קשר לימפה - קשרי לימפה הם גושים של רקמה לימפואידית הנמצאים במקומות שונים ולאורכם של צינורות הלימפה. קשרי הלימק פה מונעים כניסת גופים זרים אל תוך זרם הדם וממלאים תפקיד חשוב ביותר במערכת החיסונית. קשרי הלימפה מצויים בבית השחי, במפשעות ובצוואמקום בו הם בולטים ביותר. קשר הלימפה בנוי משני חלקים: קופסית וקליפה. הקופסית עשויה מרקמת חיבור ותפקידה לשמור על המבנה של הקשר. הקליפה מכילה בעיקר תאים חיסוניים ותאי עזר. בתוכה מצוי לשד הקשר, המכיל תאי פלסמה מפרשי נוגדנים.  מבנה הקליפה מכיל מספר רב של זקיקים, עשויים בעיקר מלימפוציטים וממאקרופגים, הנכנסים אל תוך לשד העצמות ומשמשים כמסננים לנוזל העובר דרכו.
  • ביופסיה מח עצם – בדיקה שמתבצעת על פיסת מח עצם, מתוך החלק הפנימי האדום הנמצא בעצמות, שהוא המקום שבו נוצרים תאי דם. הדגימה מועברת למשטח זכוכית ונצבעת באופן המאפשר זיהוי סוגי התאים השונים מבעד למיקרוסקופ. מטרת הבדיקה היא לבדוק האם קיימת מעורבות של מח העצם במחלה כלשהיא.
  • ביופסיה רקמה  (קשריות לימפה) - בבדיקה זו נלקחת דגימה מקשרית לימפה או רקמה שאינה תקינה, על מנת לקבוע את סוג המחלה במדויק. הרקמה עוברת סדרת עיבודים מעבדתיים במטרה לאפשר אבחון 
  • בדיקת פקס FACS   בדיקת זו מבוצעת על  דגימה מהדם ההיקפי או ממח העצם. ניתן לבחון בשיטה זו את תאי המחלה על ידי סימונם בסמנים פלואורסצנטיים ייחודיים על פני תאי המחלה ובכך להגדירה בצורה מדויקת.
  • בדיקת פיש FISH - בדיקה לאפיון השינויים בצופן הגנטי של התאים החולים.  בבדיקה זו מסומנים כרומוזומים של תאי המחלה באמצעות גלאים פלואורסצנטיים ונבדקים שינויים במבנה שלהם. שינויים אלה מלמדים על הפרופיל הגנטי של המחלה ועשויים ללמד על צפי להתנהגות ההקלינית.


בדיקות הדמיה

  • בדיקת CT - בדיקת הדמיה אשר מראה את התפשטות המחלה ברקמות בגוף ומאפשרת את אפיון גודלן של קשריות הלימפה. קשריות המעורבות על ידי תאי מחלה ייראו מוגדלות.
  • בדיקת PET CT -  בדיקת הדמיה המתבססת על -כך שתאי לימפה או תאי רקמה לא בריאים על פי רוב, צורכים ומנצלים גלוקוז (סוכר) בצורה שונה מרקמות בריאות. לפיכך, כשמזריקים למטופל גלוקוז שסומן בחומר רדיואקטיבי, הגלוקוז ''ייבלע'' על ידי תאי המחלה, והחומר הרדיואקטיבי
    ייפלט מתוך תאי המחלה הפעילים ויאפשר איתור אזורים פעילים. הבדיקה מבוצעת על פי רוב בשלב האבחנה ובמהלך הטיפול, במטרה להעריך תגובה ראשונית לאחר סיום הטיפול ולעיתים גם במעקב.
  • בדיקת CT בקרינה נמוכה - Low Dose Total Body Ct של כל השלד  מבוצעת בקרינה נמוכה  וללא חומר ניגודי. הבדיקה חשובה בעת אבחון ובמהלך המעקב אחר חולים במיאלומה נפוצה.


תפריט ניווט תחתון