פרולקטינומה

רקע

בלוטת יותרת- המוח (ההיפופיזה) מייצרת בין השאר את ההורמון פרולקטין, הידוע גם בתור "הורמון החלב" שכן לאחר הלידה הוא גורם לייצור החלב בשדיים. גם בגברים יש הפרשה קבועה של פרולקטין בכמויות קטנות יותר. פרולקטינומה היא גידול שפיר של ההיפופיזה, אשר מייצר את ההורמון פרולקטין. מצב של עודף פרולקטין במחזור-הדם נקרא היפרפרולקטינמיה. יש סיבות נוספות נפוצות להיפרפרולקטינמיה כמו למשל תרופות שמגבירות הפרשת פרולקטין. יש לציין כי מבין כל גידולי ההיפופיזה שמפרישים הורמונים, הפרולקטינומה היא השכיחה ביותר. ניתן לחלק את הפרולטינומות לשתי קבוצות – פרולקטינומות הקטנות מ-10 מ"מ (מיקרופרולקטינומה), וכאלו שגודלן עולה על 10 מ"מ (מאקרופרולקטינומה). התסמינים של הפרולקטינומה יכולים לנבוע מההשפעה של רמת פרולקטין גבוהה וגם מהלחץ המקומי שהגידול מפעיל על סביבתו. ההשפעה של רמת פרולקטין מוגברת שונה בגברים ובנשים. בנשים לרוב יש הפרעה במחזור החודשי ואפילו הפסקה שלו, ובשל כך פגיעה בפוריות. בנוסף, תתכן הפרשת חלב מהשדיים (גלקטוריאה) ללא קשר להריון. היפרפרולקטינמיה שאינה מטופלת במשך זמן רב יכולה לגרום גם לירידה במסת העצם ולסיכון מוגבר לשברים. בגברים היפרפרולקטינמיה גורמת לירידה ברמות הטסטוסטרון ובשל כך לירידה בליבידו ולאין-אונות, ולעיתים אף לחוסר פוריות. תסמינים נוספים שעלולים להופיע הם ירידה בנפח האשכים, הפחתה בצמיחת הזקן, חולשת שרירים ואוסטאופורוזיס.

אבחנה 

האבחנה של פרולקטינומה היא לרוב פשוטה למדי וכוללת בדיקת דם לרמות פרולקטין, ו- MRI של המוח.

טיפול 

שלא כמו מרבית גידולי ההיפופיזה האחרים, פרולקטינומות מגיבות היטב לטיפול תרופתי ולעיתים רחוקות בלבד יש צורך בניתוח. התרופות לטיפול בפרולקטינומה (ברומוקריפטין, קברגולין) מחקות את פעילות החומר דופמין, שגורם לירידה בהפרשת פרולקטין מההיפופיזה. כמו כן הן גורמות גם לירידה בגודל הגידול, שלרוב תוביל לשיפור בהפרעות הראיה ובכאבי הראש. גידולים קטנים יכולים אפילו להיעלם לחלוטין תחת הטיפול.