אי ספיקה אדרנלית

בגוף מצויות שתי בלוטות הנקראות בלוטות האדרנל (או בלוטות יותרת הכליה) וממוקמות אחת מעל כל כליה. בלוטת האדרנל מייצרת הורמונים סטרואידים שמווסתים תהליכים רבים בגוף, ביניהם לחץ הדם ומאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קורטיזול הוא ההורמון המרכזי המופרש על-ידי בלוטת יותרת הכליה. הפרשת הקורטיזול עולה באופן משמעותי במצבים של מחלה חריפה, כדי לסייע לגוף להתמודד עם מצבי דחק (סטרס). עייפות היא תסמין נפוץ של מחסור בקורטיזול, וכן תחושה כללית של מצב גופני ירוד, ירידה בתיאבון ובמשקל, חוסר מרץ, סחרחורת, כאבי בטן, בחילות ושלשולים.

הקורטיזול מופרש מבלוטת האדרנל תחת בקרה של הורמון נוסף – ACTH, המופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ומגיע לבלוטת האדרנל עם זרם הדם. מחסור בקורטיזול יכול להיווצר עקב מחלה בבלוטת יותר הכליה עצמה (אי ספיקה אדרנלית ראשונית), או כתוצאה מפגיעה בבלוטת יותר המוח וכתוצאה מכך ירידה בהפרשה של ACTH (אי ספיקה אדרנלית משנית).  

אם החוסר בקורטיזול הוא חמור, אפשר לעשות את האבחנה בעזרת בדיקת דם בודדת של רמת קורטיזול. כאשר החוסר חלקי יש צורך ב"מבחני גירוי" כדי לבדוק האם כמות הקורטיזול המופרשת מספיקה גם לדרישות המוגברות שיש במצבי סטרס. לרוב, במבחן הגירוי גורמים לרמות הקורטיזול בדם לעלות ע"י הזרקה של ACTH. נלקחת רמת קורטיזול בבדיקת דם לפני ההזרקה, ובדיקות דם נוספות מבוצעות בנקודות זמן נוספות לאחר ההזרקה. יש עוד סוגים של מבחני גירוי בהם משתמשים במצבים מיוחדים. 

הטיפול ניתן באמצעות טבליות של סטרואידים (הידרוקורטיזון הניתן פעמיים עד שלוש פעמים ביום או פרדניזון הניתן פעם עד פעמיים ביום). כאשר מדובר באי ספיקה אדרנלית ראשונית, לפעמים יש צורך בכדור נוסף (פלורינף או אסטונין) לוויסות המלחים בדם. חשוב ביותר ללמוד כיצד להגדיל את מינון ההידרוקורטיזון/פרדניזון  בעת מחלה חריפה כגון שפעת או חום גבוה. במצבים אלה בדרך כלל דרושה הכפלה או שילוש של המינון הקבוע. בזמן ניתוח או מצבים אחרים שלא מאפשרים לקיחת כדורים דרך הפה (חוסר הכרה, הקאות חוזרות) יש צורך לקבל מנה מוגברת של סטרואידים דרך הוריד. כמו כן על המטופל לשאת עמו "כרטיס סטרואידים" או צמיד התראה רפואית על מנת ליידע רופאים אחרים לגבי הצורך במתן  סטרואידים בעת מחלה.