תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

העור מזדקן עם השנים. תעשיות רבות הן בתחום הקוסמטיקה והן בתחום הרפואה מגלגלות הון עתק במטרה להשיב עלומים לעור המתבגר. הערכת גילו של אדם, וכן תפישת מושג היופי, מתבססים במידה רבה על סמך מראה העור החשוף.
יש נם שני סוגים של הזדקנות: הזדקנות ביולוגית/אינטרינסית שהיא בעצם שילוב של גיל וגנטיקה , והזדקנות אקסטרינסית,  שנגרמת מגורמים חיצוניים - סביבתיים ובמיוחד קרינת השמש.
ההזדקנות האינטרינסית או תהליך ההזדקנות הטבעית, מתחילה באמצע שנות ה-20, אולם סימניה ניכרים שנים מאוחר יותר:

  • מופיעים קמטוטים עדינים.
  • העור הופך דק יותר.
  • ירידה בסיבי הקולגן והרקמה האלסטית שמביאה לרפיון העור וירידה בגמישותו.
  • ירידה ברקמת השומן התת עורית - בולט במיוחד בעצמות הלחיים, סביב העיניים, צוואר, גב הידיים.
  • ישנה נסיגה של העצמות, עקב תהליך של ספיגת העצם, מה שמדגיש יותר את רפיון העור.
  • העור יבש יותר ונוטה לעקצץ.
  • הידקקות העור גורמת לכך שכלי הדם העוריים הופכים פגיעים יותר ולעיתים מדממים עקב פגיעה קלה - הדבר מתבטא בכתמי דמם אדומים שבאים והולכים , במיוחד באמות ובפנים (senile purpura).
  • השיער מאפיר ובסופו של דבר מלבין.
  • מופיעות שערות במקומות לא רצויים.

כאמור, אופי וקצב ההזדקנות הטבעית מוכתב ע"י התבנית הגנטית של האדם. יש אנשים שיפתחו שיערות שיבה כבר בשנות ה-20 ויש שרק בשנות ה-40 או מאוחר יותר. ההזדקנות הטבעית מוחמרת עקב גורמים סביבתיים - ובמיוחד על-ידי קרינת השמש - ולכן היא מכונה ע"י רופאי עור Photoaging.
את נזקי קרינת השמש ניתן לראות היטב באיזורים החשופים, כלומר: הפנים, מחשוף החזה, אמות וגב הידיים:

  • נמשים
  • כתמים (כהים ובהירים)
  • קמטים
  • גוון צהבהב של העור
  • רפיון העור, מרקם גס ומחוספס
  • נימיות דם מורחבות
  • נגעים טרום ממאירים וסרטן העור.

כשמשווים את מראה העור החשוף למראה העור המוגן מהשמש באנשים מבוגרים, ניתן לראות בבירור כי עיקר ההזדקנות של העור נגרם מקרינת השמש, ואילו תרומתה של ההזדקנות הביולוגית היא מינורית.

מידת ההזדקנות האקסטרינסית או ה photoaging, תלויה ב:

  1. גוון העור של האדם.
  2. מידת חשיפתו לשמש. אנשים בהירי עור שנחשפו לשמש במידה רבה, יזדקנו יותר מאשר אנשים בעלי עור כהה. בשחומי עור עיקר נזקי השמש יתבטאו בקמטוטים ובמרקם  גס של העור.
  3. גורמים נוספים להזדקנות העור הם: הבעות הפנים, גרביטציה, עישון.

אף אחד מכל מגוון הטיפולים הקיימים כיום בשוק להצערת עור הפנים אינו תחלופה למראה עור טבעי שנשמר היטב, ולכן החשוב ביותר בראש ובראשונה הוא הנושא של הגנה בפני השמש והאטת הזדקנות העור.


קרינת השמש

קרינת השמש מחלקת ל:

  1. UVC 270-290nm - קרינה זו אינה חודרת את שכבת האוזון ולכן אינה מגיעה לפני כדור הארץ.
  2. UVB 290-320nm - זוהי הקרינה האחראית לכוויות השמש, לשיזוף ולסינתזה של וויטמין D. ההשפעות הכרוניות של קרינה זו הן הזדקנות העור, ירידה במערכת החיסון של העור וממאירויות עוריות.
  3. UVA שמתחלקת ל-UVA2 320-340nm ול-UVA1 340-400nm. קרינה זו חודרת עמוק יותר לעור בהשוואה ל UVB ואף חודרת את שמשת החלון. גם UVA גורמת לשיזוף , וכן לירידה במערכת החיסון העורית ולנזקי DNA.

כמות הקרינה של UVA ו-UVB שמגיעה לפני כדור הארץ מושפעת מ:

  • שכבת האוזון
  • גובה
  • הקירבה לקו המשווה
  • עונת השנה
  • השעה ביום
  • עננות

הקרינה הגבוהה ביותר היא בגבהים ובקו המשווה, וחזקה במיוחד בין השעות 10:00-16:00. בגלל שאורכי הגל של UVA הם ארוכים יותר בהשוואה ל-UVB היא פחות מושפעת מגובה או תנאי אטמוספירה. כ-50% מהחשיפה ל-UVA מתרחשת בצל.


מסנני קרינה

מסנני הקרינה מתחלקים ל-2 קטגוריות עיקריות, בהתאם למנגנון הפעולה שלהם:

  1. מסננים כימיים (אורגנים) שפועלים ע"י ספיגה של הקרניים. נבדלים בינהם ע" סוג הקרינה שיכולים לספוג- UVB, UVA, או שתיהן אבל חשוב להדגיש כי חלק מהקרינה תמיד חודר ולכן תכשירים שמבוססים רק על מסננים כימים  לרוב מכילים מספר רכיבים כדי להשיג כיסוי רחב. חלקם עלולים להתפרק בחשיפה לשמש ולאבד לכן מיכולת ההגנה שלהם. אחרים דוגמת PABA  ו-benzophenone יכולים לגרום לתגובות אלרגיות.
  2. מסננים פיזיקלים (אנאורגנים) שפועלים בדרך של החזרה או פיזור של הקרניים. מסננים אלה מגינים הן בפני UVA והן בפני UVB . המסננים הפיזיקלים השכיחים ביותר הם TiO2  ו ZnO. מסננים אילו הם כמעט אידאלים מאחר והם אינרטים מבחינה כימית (אינם מתפרקים בשמש, אינם נספגים ואינם גורמים לתגובות אלרגיות), בטוחים לשימוש, ומגינים בפני כל הספקטרום של קרינת ה UV. חסרונם העיקרי הוא שהם אינם נוחים למריחה ובולטים לעיין (צבע לבן). שיפור במראה הקוסמטי ניתן להשיג ע" הקטנת גודל החלקיקים (micronized form) - מפזרים פחות את האור הנראה ולכן הצבע פחות לבן.


SPF

SPF הינו מדד למידת ההגנה שמספק מסנן קרינה שנמרח בכמות מספקת, דהיינו - 2 מ"ג לסמ"ר בפני קרינת UV באורכי גל של 280-400 ננומטר. זהו, בעצם, היחס בין מידת הקרינה הדרושה לגרום לאדמומית בעור מוגן (MED minimal erythematous dose), לבין זו הדרושה לגרום לכך בעור שאינו מוגן. מאחר שהאדמומית הנוצרת נגרמת ברובה מ-UVB, הרי שה-SPF משקף בעצם את יכולת התכשיר להגן בפני UVB. הגנה זו מושגת כאמור כשמורחים את כמות מספקת- 2 מ"ג לסמ"ר, שזה בערך כמות של 30 מ"ל לכל הגוף.
SPF 15 מספק 94% הגנה ואילו SPF 30  מספק 97% הגנה. בתנאי מעבדה, להבדל זה אין חשיבות גדולה, אבל בפועל אנשים אינם מורחים את הכמות המספקת, אינם מחדשים את המריחה כנדרש, מזיעים או טובלים במיים ולכן ההגנה היא פחותה בהרבה ממה שמצוין על התכשיר.
עבודות הראו כי הכמות הנמרחת היא לרוב 0.5-0.8 מ"ג לסמ"ר מה שמוריד משמעותית את ה SPF ל 3-5. אנשים רבים לכן שוהים זמן רב בשמש במחשבה מוטעית שהם מוגנים כי נמרחו...
עובדה זו גם מטעה מחקרים אפידמיולוגים שבודקים את יעילותם של מסנני קרינה במניעת סרטן עור, כולל מלנומה, בהתבסס על דיווחם של האנשים אם הם משתמשים במסנני קרינה או לאו.
אין היום מדד מוסכם לגבי הגנה כנגד UVA. במקומות שונים בעולם יש תקינות שונות כמו ביפן, אוסטרליה ואירופה. ולכן ההמלצה היא להשתמש בתכשירים המכילים  גם מסננים פיזיקלים בין רכיביהם  ולוודא כי מצוין על התכשיר כי הוא מגן בפני UVA.
מסנני קרינה מונעים ביעילות את כווית שמש. ידוע היום, כי הם מגינים גם בפני ההשפעות הכרוניות של קרינת UV כלומר הזדקנות העור, הדיכוי החיסוני, והתפתחותן של ממאירויות עוריות.


כיצד להשתמש במסנני קרינה?

  1. יש להשתמש במסנן רחב טווח בעל SPF  של לפחות 30 המכיל בנזופנונים כמסנן כימי וכן מסננים פיזיקלים (טיטניום דיאוקסיד או זינקאוקסיד).
  2. יש למרוח את המסנן בכמות נדיבה שתכסה היטב את כל העור ולהקפיד למרוח בכל מקום כולל עורף, אפרכסות אוזניים, גב הרגליים.
  3. מאחר שלמסננים לוקח כ-20-30 דק' על-מנת להיספג בעור, יש למרוח כ-20-30 דק' לפני היציאה לשמש ולחדש את המריחה כל 2-3 שעות. המדקדקים ממליצים גם על מריחה נוספת כחצי שעה לאחר המריחה הראשונה- שמטרתה לפצות על פגמי המריחה הראשונית.
  4. יש למרוח מחדש תמיד אחרי כל פעילות שגורמת להסרת המסנן כמו שחיה, הזעה וכד', גם אם התכשיר מוגדר כעמיד במיים.
  5. דוחי חרקים מפחיתים את ה-SPF, ולכן אם משתמשים בהם יש צורך ב-SPF חזק יותר ולחדשו לעיתים יותר תכופות.


שימוש במסנני קרינה בילדים

  1. שימוש תדיר במסנני קרינה בעלי SPF 7.5 בילדים עד גיל 18, מפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח סרטן עור שאינו מלנומה.
  2. שימוש במסנני קרינה מפחית את הסיכון לכוויות שמש בגיל הילדות שהן גורם סיכון למלנומה.
  3. לילדים מתחת לגיל 6 חודשים אין עדיין את היכולת הפזילוגית המלאה לטפל בכימיקלים שנספגו מהעור. כמו כן, שטח גופם גדול יחסית למשקלם הנמוך, כך שספיגת החומרים אצלם גדולה יותר יחסית לאדם מבוגר, ולכן ההמלצה היא להימנע מחשיפה לשמש, לשהות בצל ולהקפיד על ביגוד מתאים . במקרים נבחרים, ניתן להשתמש במסנני קרינה לאיזורים החשופים, ועדיף להשתמש במסננים פיזיקלים.

אמצעי זהירות מהשמש
  1. המנעות משהיה בשמש בשעות של קרינה מקסימלית היינו 10:00-16:00.
  2. ביגוד-  אריגים צפופים ועבים מגינים יותר. צמר ובדים סינתטים כמו פוליאסטר מגינים יותר מכותנה ופשתן. מאחר ובמזג אויר חם לא נוח ללבוש פוליאסטר, אפשר ללבוש בדים מעורבים. לאחר כביסה בגד מגן יותר אם התכווץ. בגדים כהים מגינים יותר מבגדים בהירים. בגד רפוי מגן יותר מבגד צמוד. יש בדים כמו לייקרה שהגנתם יורדת כאשר הם מתוחים. מים - יכולים להעלות הגנה או להוריד, תלוי בסוג הבד.
  3. כובע - עם מצחיה ומגן לעורף.
  4. משקפי  שמש.
  5. מייק אפ - SPF 3-4.


מיתוסים ומחלוקות בנוגע למסנני קרינה 

  • האם מסנני קרינה מסרטנים? היו עבודות שהצביעו על PABA ונגזרותיו כבעלי פוטנציאל לגרום לממאירות בתנאי מעבדה. בבני אדם עדיין לא ברור. ככלל,  PABA היום כמעט ואינו בשימוש - הן בגלל סימני השאלה הללו והן בגלל שהוא גורם לתגובות אלרגיות ומכתים את הבגדים. 
  • הועלו סברות כי שימוש במסנני קרינה כרוך בשכיחות גבוהה של מלנומה, אולם מחקר גדול שמבוסס על 9000 חולים מ-11 מרכזים שונים, וכן סקירה של כל המאמרים שפורסמו מ-1966-2003  ועוסקים בשימוש במסנני קרינה ומלנומה בבני אדם, לא מצאו כי שימוש במסנני קרינה הוא גורם סיכון להתפתחות מלנומה.
  • המסננים האורגניים עלולים לגרום לתגובות עוריות אלרגיות שונות - הן דלקת עור ממגע, הן תגובות פוטואלרגיות, וכן תגובות איריטנטיות ופוטוקונטקט. אולם, בהתחשב בשימוש הנרחב שנעשה בתכשירים אלה, השכיחות של תגובות אלרגיות ממסנני קרינה היא נמוכה. אין דווחים על תגובות אלרגיות עם המסננים הפיזיקלים (טיטניום דיאוקסיד וזינק אוקסיד).
  • הטענה כי מסנני קרינה מפריעים ליצור של וויטמין D - אינה נכונה. מחקרים הוכיחו, כי לשימוש ממושך במסנני קרינה אין השפעה על רמות D או על מאזן הסידן, ואינם גורמים לאוסטיאופורוזיס.
  • למסנני קרינה יש השפעה הורמונלית דמוית אסטרוגן -  אם יש להם השפעה שכזו, מדובר בכמות מזערית (פי מליון פחות מקבוצת ביקורת) וכנראה אין לכך משמעות ביולוגית.


מניעה שניונית

רטינואידים - נגזרות סינתטיות של חומצה רטינואית, מאיטים את הזדקנות העור ואף יכולים לשפר נזקי קרינה קיימים.
החסרון - תכשירים אלה עלולים לגרום, במיוחד בהתחלה, לתגובה מקומית שמתבטאת באדמומית, קילוף ועקצוץ. כמו כן, הם מגבירים את הרגישות לשמש, ולכן יש להקפיד על מסנן קרינה לפנים בשימוש יום-יומי.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון