יחסי מין לאחר התקף לב

הפחד מהתקף לב חוזר גורם לרבים מהמחלימים להישאר במיטה - אבל לא בהכרח לבלות בה. למה חשוב לחזור ולקיים יחסי מין באופן שגרתי, מתי צריך להיזהר ומה הקשר בין תקשורת טובה ללב בריא?

 

אוטם שריר הלב "תוקף" בדרך כלל כרעם ביום בהיר, ברגע ובשעה הבלתי צפויים ביותר, ומהווה הפתעה רעה גם לאלה שבעמקי לבם צפו אותו. אולם בחלוף ההלם הראשוני, החולה הנהנה מפלאי הקרדיולוגיה המודרנית ומטיפ טיפה מזל, ימצא עצמו חיש מהר חוזר למסלול החיים השגרתי עם מחויבויות לעצמו, לבת/בן זוגו, למשפחתו ולקריירה שלו. עם התפוגגות זכרונות הכאב וחרדת המוות, ובין ערפילי הנרקוטיקה, צצה לה השאלה הקיומית: מותר או לא מותר (לקיים יחסי מין, כמובן)?

הסיכון: אחד למיליון

היכולת לקיים יחסי מין מספקים חשובה בכל גיל, ולא רק בטווח הקצר, שכן יש לה השפעה על בריאות הגוף, שיפור איכות החיים, הטבת מצב הרוח, הפחתת רמות חרדה והפגת הדיכאון.  ממצאי סקר שפורסם בתחילת שנת 2000 במגזין היוקרתי Lancet והקיף יותר מ-11,000 משתתפים, הראו, כי ליחסי מין ערך עליון לשימור שלמות הנישואין בקרב זוגות נשואים. יתרה מזו, במחקרים ארוכי טווח נמצא כי חיי מין פעילים קשורים לעלייה בתוחלת החיים בקרב גברים והנאה מינית קשורה לאריכות ימים בקרב נשים. עוד נמצא כי קיום יחסי מין לפחות שלוש פעמים בשבוע מפחיתה באופן ניכר את הסיכוי ללקות בהתקף לב. חיזוק לכך ניתן למצוא בשכיחות גבוהה יותר של מחלות לב בקרב כמרים קתוליים. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה של היארעות אוטם שריר הלב בקרב נשים הסובלות מקרירות מינית (פריג'ידיות), למול נשים שחוו חיי מין סדירים.
על אף האמור לעיל, מתברר כי לאחר אוטם שריר הלב חלה ירידה משמעותית בקרב נשים וגברים כאחד בשכיחות קיום יחסים וכן במידת ההנאה המופקת מהם. הסיבות להימנעות מיחסי מין כוללות ירידה בתשוקה המינית, תחושת תשישות גופנית או נפשית, הרגשת דיכאון או חרדה, חשש מהופעה חוזרת של כאבים או קוצר נשימה וחשש מאוטם חוזר.
אלא שהדעה הנכונה והרווחת היא שחזרה לפעילות גופנית מבוקרת היא דרך טובה להתחיל ל"אמן" את הלב. אם הצלחתם בהליכה או בטיפוס במדרגות ללא כאבים בחזה וללא קוצר נשימה, הרי שאתם מוכנים לדבר האמיתי. בנוסף ליתרונות הבריאותיים שמקנה פעילות ספורטיבית סדירה, יש בה כדי להקטין את הסיכוי להתפתחות אוטם בעת פעילות מינית. כך למשל אימון גופני מתמיד (מעל 3 פעמים בשבוע) מקטין את הסיכוי להיארעות אוטם בהשוואה לאלו המתאמנים פעם או פחות בשבוע והוא גם בעל אפקט הגנתי בכך שהוא מביא  להאטת הדופק במהלך האקט המיני.
לעומת זאת, בניגוד לשעה הרווחת, פעילות מינית שגרתית לא גורמת לעומס רב על הלב ומידת ה"אנרגיה" המושקעת בה אינה עולה על זו המושקעת בהליכה של 20 דקות למרחק של 1.5 ק"מ ולאחריה עלייה במדרגות לגובה של 2 קומות. כל זאת בתנאי שיחסי המין מתקיימים בתנאים נאותים ו"סטנדרטיים". קשה למדוד את מידת ההתרגשות הנלווית לאקט המיני אך היא לא שונה בוודאי מזו המלווה מצבים שכיחים אחרים בחיי היומיום. קיימת שונות מאדם לאדם אולם בתנוחה המיסיונרית, למשל, נמצא שהדופק הממוצע המקסימלי בזמן האורגזמה עומד על כ-130 פעימות לדקה ולחץ הדם הסיסטולי מגיע בממוצע ל-160 מ"מ כספית. כאמור טווח הדופק ולחץ הדם משתנים מאדם לאדם אך יש לזכור כי רובם של המחלימים מהתקף לב עוברים "הערכת סיכונים" לפני שחרורם מביה"ח במהלכה הם נחשפים לדופק ולחץ דם דומים או אף גבוהים יותר.
חשוב לזכור כי פחות מ- 1% מכלל התקפי הלב מתרחשים תוך כדי פעילות מינית ובמהלך השעתיים שלאחריהן, לעומת 3.8% מכלל ההתקפים, המתרחשים כתוצאה מעבודה פיזית קשה ומאומצת. הסיכוי האבסולוטי לאדם בריא בגיל 50 ללקות בהתקף לב במהלך יחסי מין ועד שעתיים לאחר קיומם עומד על 1 למיליון (!) ואילו סיכויו של אדם אשר חווה אוטם שריר הלב הינו 20 למיליון.
למרבה הצער, נתונים אלו מתייחסים לגברים, אולם אין סיבה לחשוב שהמצב שונה בקרב נשים, אלא אם נניח שאישה מגיעה לערכי לחץ דם ודופק גבוהים יותר באופן משמעותי בעת הפעילות המינית.

איזו מין תקשורת

אין ספק שיש קשר טוב בין המצב הפיזי והמנטלי של המחלים או המחלימה ומידת המוטיבציה שלהם ושל בני זוגם לקיים יחסי מין. עם זאת, הפרעות בתפקוד המיני של נשים וגברים כאחד לאחר אוטם שריר הלב הן תופעה רווחת. בקרב גברים, נראה כי הפרעה בזקפה, המוגדרת כחוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור עליה מספיק זמן כדי לקיים יחסים אינטימיים, היא ההפרעה השכיחה ביותר. למותר לציין שמעבר לתסכול האישי, הדבר פוגע משמעותית באיכות החיים של הגבר עקב ירידה בביטחון ובדימוי העצמי שלו, תחושת דיכאון, ופגיעה בטיב הזוגיות.
בעניין זה חלה מהפכה עם כניסת ה"גלולה לגבר", המבוססת על מעכבי אנזים (פוספודיאסטראז 5), שהוויאגרה היתה הסנונית הראשונה ולאחריה הצטרפו תרופות נוספות בדמות הלוויטרה והסיאליס. כעיקרון, כל חולה שעבר ב"שלום" את תקופת ההחלמה ומצבו הרפואי יציב ומאוזן יכול לעשות בתרופות אלה שימוש לפי צרכיו. עם זאת, לכל אחד מהתכשירים משך פעולה ומינונים שונים ועל כן, תמיד יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת השימוש בתרופות אלה.
חשוב גם לזכור, שבטיחות השימוש בתרופות אלה בשלושת החודשים הראשונים שלאחר האוטם טרם נבדקה, ולכן השימוש בהן אסור על חולים בסיכון גבוה, המחלימים מהתקף לב, ובהם, למשל, חולים עם תסמונת תעוקתית בלתי יציבה, בעלי יתר לחץ דם לא מאוזן, או בעלי אי ספיקת לב מתקדמת (דרגות III/IV) - בטרם התייצב מצבם. כמו כן השימוש בתכשירים אלה בקרב חולים הנוטלים תרופות מקבוצת הניטרטים אסור בתכלית, ובאופן כללי תופעות הלוואי כתוצאה מהשימוש בתרופות אלה עשויות להתבטא בירידה בלחץ הדם, צרבת, הרגשת סומק בפנים וכאבי ראש.
בקרב נשים, הבעיות השכיחות ביותר הן ירידה בחשק המיני ובעיות ארוגנית, המתבטאות ביובש בנרתיק, היצרות וירידה במידת הגמישות שלו, כאבים בזמן חדירה וכו'. חשוב לזכור כי לרוב נשים לוקות בהתקף לב בגיל הרבה יותר מבוגר מאשר גברים וחלק מהבעיות נובע מהשינויים החלים עם הגיל - כמחצית מהנשים מעל גיל 50 מתלוננות על ירידה בחשק המיני - בין שעברו אוטם שריר הלב ובין אם לאו.
הבעיות הארוגניות ניתנות לפתרון באמצעות טיפול הורמונלי, תכשירים מסככים למיניהם שלא על בסיס הורמונלי כמו נרות, ג'ל, או טבליות על בסיס מים, ובמידת הצורך טיפול פיזיותרפיסטי לחיזוק ואימון שרירי רצפת האגן - בהתאם למקרה ולצורך.
הירידה בחשק המיני נובעת מירידה ברמת הורמוני המין (האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון) עקב הפחתה בייצור שלהם, וכן מסיבות נפשיות שונות, בעיות בדימוי הגוף, שעמום, חוסר עניין מיני בבן הזוג ובעיות בזוגיות. במקרים אלה, האוטם יהווה רק עילה לבעיה קיימת קודמת בתפקוד המחלימה, או אפילו מוצא נוח לבן הזוג הבריא להתחמק מקיום יחסים בתירוץ של דאגת יתר לבת זוגתו ה"חולה" (תופעה זו אופיינית גם כאשר הגבר עבר התקף לב).
בסוגייה זו, חשוב להדגיש את מקומו וחשיבותו של טיב הקשר הזוגי בשימור התשוקה המינית והרצון לקיים יחסי מין. במחקרים רבים בארץ ובעולם, נמצא כי בקשרים זוגיים בהם בן הזוג השקיע, חיזר, הביע רגשות והיה קשוב לצרכי האישה - התשוקה המינית שלה גברה. 
בין אם הבעיה אצל הגבר או אצל האישה, תקשורת היא המפתח לפתרון הבעיה. לאור האינטימיות של הנושא, חולים רבים ובני זוגם נמנעים מלדון בבעיות בינם לבין עצמם ואף לא עם אנשי מקצוע (בסקר שערך האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה נמצא כי רק במיעוט המקרים גילו הקרדיולוגים - והקרדיולוגיות עוד פחות - עניין בפעילות המינית של מטופליהם). וכשאף אחד לא מדבר על "זה" הבעיה התפקודית הולכת ומונצחת. לכן רק תקשורת זוגית פתוחה, חברות, תמיכה וקבלת רצונותיו והבנת צרכיו של בן/בת הזוג, הם המפתח לשמירת הפעילות המינית, לאחר אוטם שרירי הלב.

טיפים

• הפחיתו חרדה מיותרת - המתח מזיק לבריאות הלב ופוגע בתפקוד ובהנאה המינית
• הפעילות המינית חשובה לשיקום הנפשי ולהעלאת הביטחון העצמי לאחר התקף לב
• מוטב לכל אדם, ולא רק למי שלקה בלבו, להימנע מיחסי מין לאחר ארוחה כבדה או שתיית אלכוהול מסיבית
• כ- 80% מהישראלים, גורסים שיחסי המין הם חלק מכריע בחיים מאושרים